מוליכת ליגת העל נגד סגניתה בקרב ישיר על התואר הראשון של העונה. חמש שנים וחצי אחרי גמר גביע המדינה בהשתתפותן, מכבי ת"א והפועל ת"א ייפגשו הערב (20.30) בבלומפילד בגמר גביע הטוטו, כשברקע נמצא גם הדרבי בליגה לפני חודש וחצי שבו ניצחו הצהובים 1:4.
14 שנים וחצי - מאז הניפה את גביע המדינה בפעם האחרונה - מחכה הפועל ת"א לזכייה בתואר משמעותי, אם לא לוקחים בחשבון את גביע הטוטו בלאומית לפני שנתיים. בצד השני, מכבי ת"א תנסה לחגוג תואר שני בעידן קני מילר אחרי הגביע בסיום העונה שעברה. היכונו לאחד הערבים המתוחים והמסקרנים של העונה, שכבר בשלהי אוקטובר מביא את המתח העירוני לשיא - וקבלו חמישה מאצ'-אפים מעניינים במשחק הערב.
וארלה vs קוקו
שני הזרים האיכותיים ביותר משני צידי המגרש ייפגשו בקרב ראש בראש, עימות ספורטיבי שעשוי להכריע את זהות מחזיקת הגביע. מצד אחד עומד מי שמייצג את ההגנה הטובה בליגה, מרקוס קוקו, המחזיק ברזומה מטורף עבור כדורגלן בליגת העל: מאות משחקים בליגה הבכירה בצרפת וזכייה בגביע עם נאנט. מצד שני מגיע הליו וארלה, ששיחק במונדיאל האחרון ואף כבש שער במדי קייפ ורדה, אך עדיין לא מספק מספרים כמיטב המסורת שלו בקריירה (שער אחד ושלושה בישולים העונה).
הגנת הפועל בנויה כולה משחקנים זרים בפרופיל גבוה ולא שכיח בליגה: המצטרף הטרי יאניק ללינדאל שהיה שחקן הרכב בליגה ההולנדית, צ׳יקו שמגיע מהליגה הברזילאית הבכירה והקפטן פרנאן מאיימבו. עם זאת, נראה כי הרזומה והיכולת של קוקו הם ברמה אחרת - אפילו ביחס להגנה שספגה בשמונת מחזורי הפתיחה חמישה שערים בלבד, שארבעה מהם הגיעו ממכבי ת"א בדרבי הראשון של העונה. דווקא במשחק מול עירוני טבריה התקשה קוקו מול המהירות של הקיצוני ננה גבאמבלה (שיעבור בעונה הבאה לבית"ר ירושלים).
וארלה מהיר יותר ובעיקר טכני יותר, ובדרבי הקודם כבר הציב קשיים עבור מגן הפועל. במפגש השלישי ביניהם, כשהזיכרון מהמשחק האחרון בליגה (בו וארלה סחט את ההרחקה מסתיו טוריאל במצב של 1:1) עדיין טרי, הניסיון והמיקום של קוקו יעמדו למבחן. מנגד, האחד על אחד, המהירות ופער הגילים (שש שנים לטובת וארלה) עשויים להפוך את שחקן מכבי לאס של המשחק. כפי שראינו בטדי מול בית״ר ירושלים ומגן איכותי כנאנא אנטווי - זה התחיל בנוקאאוט של וארלה, עד שהגנאי פיענח את הנוסחה ועצר אותו.
דאפה vs שלמה
רז שלמה הצליח לשמור על יציבות מרשימה בשבועות האחרונים במכבי ת"א. החזרה שלו מחלון ליגת האומות, שבו פתח בהרכב הנבחרת, עשתה לו רק טוב: בניגוד לחלקים גדולים בקריירה הלא יציבה שלו, שבהם היה שווה טעות של שער למשחק, הוא הפך לאי השפוי בהגנה הצהובה ואף מחפה על טעויות חוזרות של שותפו למרכז ההגנה, עלי קמארה. שלמה, שאיבד לא אחת את מקומו בקריית־שלום ובנבחרת אך ידע לפלס את דרכו חזרה, נראה כעת בטוח מאי פעם בהרכב של קני מילר.
עיקר העבודה שלו הערב תהיה מול דניאל דאפה, החלוץ הצעיר שנרכש בקיץ שעבר בשני מיליון אירו וספג לחץ מטורף בגיל 18 בלבד. כדי להקל עליו צורף עמנואל בואטנג המנוסה (ששיחק בין היתר בספרד), אך בעקבות שבר בארובת העין של בואטנג, דאפה - שליקט עד כה דקות בודדות - קיבל את הקרדיט וכבש שער נהדר מול הפועל ירושלים עם יכולת אישית ופיזית מצוינת. הערב דרגת הקושי מול שלמה תהיה גבוהה יותר: בלם מכבי אגרסיבי, יודע להציק ולהוציא חלוצים מריכוז, ודאפה הצעיר עלול להיגרר למלכודות הללו. אם ישמור על היכולת מירושלים, יוכח שהפער בינו לבין בואטנג אינו גדול כל כך.
צור vs מליקה
אחת העמדות שבהן מציגה הפועל ת"א יתרון מובהק היא בין הקורות. לא בכדי הפך אסף צור לשוער הבכיר של נבחרת ישראל: הוא פתח בשני המשחקים האחרונים בליגת האומות מול קוסובו ואירלנד, הציג יכולת גבוהה והציב את רן בן־שמעון בדילמה ממשית לקראת המפגשים בחודש הבא עם קוסובו ואוסטריה מול שוער סאות'המפטון, דניאל פרץ. צור הפך לאחד מעוגני המפתח של ברדה; גם בעשרה שחקנים מול טבריה הוא הציל את הקבוצה פעמיים, וכבר רשם העונה 14 הצלות שהפכו את ההגנה האדומה לחומת מגן. למרות שנבעטו לעברו 35 כדורים (שמונה יותר מאשר לאופק מליקה), הוא חתום על שישה משחקים נקיים מספיגות מתוך שמונה מחזורים - כש־80 אחוז מהספיגות שלו העונה הגיעו באותו דרבי.
מהעבר השני מליקה, שזכור מעצירת הפנדל של לירן רוטמן בדרבי שמינית גמר הגביע בעונה שעברה, נמצא בקו ירידה מסוים. כשוער צעיר, שעושה בסך הכל את העבודה ואף הציל את מכבי לא אחת, נרשמו אצלו לאחרונה טעויות של חוסר יציבות וביטחון, המשפיעות גם על משחק הרגל שלו (כפי שראינו בשתי הטעויות שהובילו לספיגות מול הפועל חיפה). הפער בין שוער הנבחרת הבוגרת לשוער הנבחרת הצעירה משמעותי במעמד של גמר, והמומנטום נוטה בבירור לטובת צור - אך היכולת של מליקה להתעלות ברגע האמת עשויה לשנות את התמונה.
אווסו vs יחזקאל
עזיבתו של רוי רביבו לאלצ'ה הספרדית הותירה חלל גדול בעמדת המגן השמאלי של מכבי ת"א. רביבו היה אחד משני השחקנים המשמעותיים בקבוצה (לצד דור פרץ) ובורג התקפי מרכזי. מכבי מצאה פתרון זמני מוצלח בדמות נועם בן־הרוש, אך המגן (שמשחק בדרך כלל באגף ימין) עבר השבוע ניתוח לאיחוי המניסקוס וייעדר מהמשחקים הקרובים. קני מילר נדרש למצוא פתרון מיידי כדי לנטרל את אחד הכלים ההתקפיים המסוכנים של הפועל - דגלאס אווסו. האופציה המסתמנת היא הסטתו של שגיב יחזקאל, שתפס מקום ככנף ימין על חשבון אושר דוידה והציג משחקים מצוינים לאחרונה. יחזקאל כבר שיחק בעבר בעמדה זו, בעוד הסיכוי לשילובו של שחר רוזן - המגן השמאלי הטבעי היחיד בסגל - נמוך יותר.
מול יחזקאל (שמתפקד כמגן ימני טוב בהרבה), אווסו ינסה לנצל את המהירות והדריבל שלו מול שחקן בעמדה לא טבעית. בנוסף, יחזקאל נוטה לעיתים לשיקול דעת פזיז ולביצוע עבירות המקרבות אותו לכרטיסים. אווסו אמנם לא כבש בשני המחזורים האחרונים מול טבריה והפועל ירושלים, אך הוכח כבעל יכולת סיום גבוהה ויכול לייצר מיס־מאץ' קריטי באגף.
קניקובסקי vs פלקאו
אחד ממשחקי הקאמבק הבולטים של גבי קניקובסקי במכבי ת״א היה הדרבי בליגה בחודש שעבר, אחרי שהכניס המון פלפל גם במפגש בטרנר עם הפועל באר־שבע. קניקובסקי חזר בענק לקריית־שלום והשפיע דרמטית על שטף המשחק של מילר, אך היציאה לפגרת הנבחרות - אליה הצטרף ישירות מחתונת אחיו להרכב של בן־שמעון - לקחה אותו מעט לאחור. נוכחותו של קניקובסקי לצד איסוף סיסוקו במרכז שומרת על הקישור מרוכז יותר הגנתית, ומשחררת את דור פרץ לפעול כמעט כחלוץ שני המגיע בגל השני. במכבי מבינים כי הם חייבים את קניקובסקי במיטבו הערב כדי להניף תואר.
מנגד, מי שינסה לנטרל אותו ואת דור פרץ הוא הברזילאי לוקאס פלקאו, שנחשב לאחד המתקלים הטובים בליגה. בעוד אנדריאן קרייב הבולגרי לא בעניינים ואל־ים קנצפולסקי מציג יכולת דומה, פלקאו מייצר יציבות ומנהיגות המחוברות ישירות לקו ההגנה האדום. השחקן, שהיה המתקל המוביל בליגת המשנה בברזיל, רשם כבר 15 תיקולים ב־600 דקות ליגה העונה. הוא מהווה חלק מרכזי בתפיסה המקצועית של אליניב ברדה, שבנה קבוצה הגנתית, מחויבת וקשוחה.










