אוהדי באר־שבע התקשו להאמין. אליאל פרץ, הצלע השלישית בקישור האדיר שהביא לקבוצתם אליפות בעונה שעברה, לא פתח בהרכב במשחק נגד ויקינגור באיסלנד, שפתח את המסע באירופה. לא רק זה, רן קוז'וך העדיף על פניו את ניב יהושע, ששיחק בעונה שעברה בליגה הלאומית. באר־שבע הפסידה 2:1, אך גם את משחק הגומלין פרץ החל על הספסל.
היום, חודש וחצי אחרי, פרץ הוא השחקן הכי משמעותי בקבוצה. יש לו מניות בכורה בכך שהיא נשארה הנציגה היחידה של ישראל באירופה, וכדי שהיא תזכה באליפות שנייה ברציפות, היא חייבת שימשיך כך, כשהוא בשיאו. הערב (20.30), נגד מכבי ת"א, הקבוצה שבה החל את הקריירה, הוא יסחוב את באר־שבע על כתפיו בניסיון להראות שהוא ולא דור פרץ הוא היום הפרץ הבכיר ביותר ביותר בכדורגל הישראלי, או במילים אחרות: השחקן הכי משמעותי בליגת העל.
הוא הפך לאחד השחקנים המובילים בקבוצה, ולאחר עזיבת קאנגווה כשברקע במועדון יודעים שגם ונטורה יעזוב בשלב זה או אחר, באר־שבע לא יכולה להרשות לעצמה לאבד בסוף העונה גם את פרץ.
נחזור אחורה לסוף יולי. לא בטוח שפרץ כל כך הופתע למצוא את עצמו על הספסל נגד ויקינגור. חמישה ימים לפני כן, במשחק אלוף האלופים נגד מכבי ת"א, הוא נראה רע כמו כל חבריו בהפסד 3:1. במהלך המחצית השנייה הוא הוחלף, ירד לספסל בעצבים ובעט בבקבוק. מי שמכיר את קוז'וך - כולל פרץ - ידע שהוא לא יתעלם מכך. חצי שנה קודם לכן הוא הוחלף במהלך משחק ליגה נגד הפועל חיפה, גם אז לא אהב את זה והתפתח עימות מילולי בינו לבין מאמן הכושר, ישראל זביטי. את המשחק שלאחר מכן הוא ראה מהיציע כעונש. הפעם סדרת החינוך כללה רק הוצאה מההרכב. אבל בגומלין מול ויקינגור, פרץ כבר עלה במחצית השנייה ועזר לקבוצה לעשות את המהפך בדרך להעפלה לשלב הבא.
בעקבות החוזה הבא
סיום המשחק נגד ויקינגור היווה נקודת תפנית בקיץ של באר־שבע ושל פרץ. קינגס קאנגווה עזב לפנאתינייקוס, ובאותו רגע היה ברור שסדרת החינוך הסתיימה. באר־שבע צריכה את פרץ, ומאז הוא באנקר בהרכב. פרץ נכנס לנעליו של קאנגווה בתור הקשר הקדמי בשלישייה, לצידם של לוקאס ונטורה ויהושע.
אליאל פרץ נגד סבאח
(צילום: ליאור מוסקוביץ, הפועל באר-שבע)
הפרמיירה של השלישייה הזאת הייתה בצמד המשחקים נגד הכוכב האדום בלגרד, ובשניהם הקישור של באר־שבע היה עדיף בכמה דרגות על זה של הקבוצה מלאת הכוכבים מסרביה, כולל בישול יפה של פרץ לג'אבון איסט. המשחק הראשון בשלב הפלייאוף מול סבאח היה כנראה הטוב ביותר בקריירה של פרץ. תצוגת תכלית שרק שחקנים ישראלים בודדים רשמו כמותה בשלב כל כך מכריע במסגרת האירופית.
כמעט כל פעולה שלו הייתה מדויקת, והוא גם בישל את שער הניצחון לאיגור זלאטנוביץ'. בגומלין האזרים שמרו אותו היטב ולא איפשרו לו לחגוג עליהם כמו במשחק הראשון - וכולנו זוכרים איך זה נגמר. את המשחק הזה פרץ סיים עם סרט הקפטן, אך זה לא הקנה לו כבוד מול השופט שהרחיק אותו בכרטיס אדום בשל דיבורים מיותרים. אף אחד בבאר־שבע כבר לא כעס עליו כשבדרך החוצה הוא בעט בעוצמה בכדור. התסכול שלו ביטא את התחושה של מועדון ועיר שלמים.
היכולת הטובה של פרץ נמשכה בליגה. הוא כבש שער ניצחון דרמטי בכדור חופשי נגד הפועל ר"ג, ובעיטה אלגנטית שלו מצאה את הרשת גם ב־2:2 נגד הפועל חיפה. בהתחשב בכך שבכל אחת משתי העונות הקודמות בבאר־שבע הוא כבש שישה שערי ליגה, נראה שהעונה הוא הולך להתפוצץ.
את השער נגד חיפה הוא חגג בכך שסימן באצבעותיו פעמיים חמש, מחווה לסוכנו גלעד קצב שחגג יום הולדת 55. זה לא קרה סתם, פרץ נכנס לשנה אחרונה בחוזה והוא צריך את הסוכן שלו יותר מתמיד. בינתיים, באר־שבע לא ממהרת להאריך את חוזהו של פרץ, שהצטרף אליה לפי קצת יותר משנתיים מאפולון לימסול והפך לאחד השחקנים המובילים בקבוצה.
כרגע הוא לא אחד המשתכרים המובילים במועדון, והדרישות שלו לחוזה הבא מכוונות להיות אחד כזה. בעוד חודשיים פרץ יהיה בן 30, והוא יודע שהחוזה הבא אמור להיות זה שיסדר אותו כלכלית לתקופה שהקריירה תיגמר. בין באר־שבע לשחקן התקיימו כבר מגעים, אך לא משמעותיים, והחל מינואר הוא יוכל לנהל מו"מ גם עם קבוצות אחרות. בבאר־שבע כמובן לא רוצים לראות את זה קורה, אבל משחק טוב נוסף שלו הערב יהיה הצהרה שכדאי לאלונה ברקת למהר.
