נהוג לחשוב שירין לוי הוא החמצה גדולה של מכבי חיפה, אבל ישנה קבוצה גדולה אחרת שיכלה ליהנות מהכישרון הענק שלו – ולא השכילה לשמור עליו. מדובר דווקא בהפועל באר-שבע.
לוי גדל במושב שדה צבי, הסמוך לנתיבות שבנגב, וכבר מילדות היה אדום על מלא. מגיל 7 ועד גיל 15 הוא לבש את המדים של הפועל באר-שבע, התאמן ושיחק במתחם הבית האדום בצפון העיר, וחלם להבקיע באצטדיון טוטו טרנר. הוא נצר לשושלת כדורגל מפוארת, שמזוהה עם הפועל באר-שבע.
אח של סבתא רבתא שלו הוא שמואל אדמון, שכונה "אחמר" – שם המשפחה המקורי שלו בתימן – ואחד מכוכביה של הפועל באר שבע בעשורים הראשונים. הוא היה חלק מהדור שהעלה את הקבוצה לליגה הראשונה לראשונה בתולדותיה, לפני כ-60 שנה. בנו של אחמר, עידו אדמון, הוא בן-דודו של אביו של ירין, המשיך את דרכו כשחקן בקבוצה וזכה עמה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה באמצע שנות התשעים.
וזה לא נגמר שם. ענף נוסף בעץ המשפחתי מחבר את ירין למשפחת כדורגל ישראלית גדולה נוספת – משפחת רביבו. סבתא רבתא אחרת שלו היא אחות של סבתא של חיים רביבו, אחד מגדולי כדורגלניה של ישראל. גם אחיו של רביבו, דוד ושי, היו שחקנים, ובנו רוי רביבו מככב כיום במכבי ת"א.
ולא רק שחקנים. גם שופטי כדורגל יצאו מהמשפחה: מאיר לוי, שופט עבר בכיר ואביו של השופט הבכיר שניר לוי – הוא בן דוד של אביו של ירין. הקרבה הזאת מוכרת וידועה גם לאיגוד השופטים. אגב, שניר לוי כבר שלף העונה שני כרטיסים צהובים לעברו לירין.
בעולם הכדורגל של הנגב, השם יניב לוי – אביו של ירין – מוכר היטב. אמנם לא הצליח להשתלב בקבוצת הבוגרים של הפועל באר שבע ושיחק תקופה קצרה בהפועל עכו מהליגה השנייה, אבל כשהגיע לליגות הנמוכות הפך למעין "קבלן עליות". הוא עלה ליגה עם מכבי באר שבע, בית"ר באר שבע, הפועל ערד והפועל מרחבים, כשברוב המקרים שימש גם כקפטן.
תמונותיו הופיעו דרך קבע במדורי הספורט של המקומונים בבאר שבע, ולעיתים אף כונה "דייויד בקהאם של הליגות הנמוכות" – לא בזכות הדמיון החיצוני, אלא בשל סגנון המשחק שלו, שכלל יכולת בעיטה והרמה משובחות. לפי האגדה, באחד ממשחקי האימון בין הפועל באר שבע להפועל מרחבים, מאמן באר שבע דאז גילי לנדאו התרשם ממנו וביקש פרטים. כשגילה שיניב כבר חצה את גיל 30, סינן באכזבה: "אם הייתי מקבל אותו לפני עשר שנים, הוא היה כוכב".
החברות עם האב לא עזרה
ועכשיו, חזרה לירין. בתחילת עונת 2019/20 סימנה מכבי חיפה כוכב עולה חדש: סאלי פחימה, שבלט בקבוצת נערים ג' של הפועל באר שבע, שוכנע לעבור לכרמל והפך מיד לשם חם במחלקת הנוער הירוקה. בעקבות ההצלחה איתו, ניסו בחיפה לגייס עוד כישרונות מהנגב – כשהשם הבא ברשימה היה ירין לוי.
בבאר-שבע, המהלך הזה נתפס כקו אדום. דווקא בתקופה שבה ניהלו את המחלקה אנשי אתלטיקו מדריד, לא הצליחו להבין כיצד שחקנים צעירים בוחרים להצפין עד חיפה. הספרדים, יחד עם אליניב ברדה ושרון אביטן – חברים אישיים של יניב לוי שניהלו אז את מחלקת הנוער – ניסו לשכנע את ירין להישאר, אבל התנאים המקצועיים שמכבי חיפה הציעה הכריעו את הכף.
לוי יצא לחצי שנת השאלה בכרמל, אך לא הצליח לפרוץ כמו חברו. בניגוד לפחימה שזכה לדקות משחק משמעותיות, לוי שותף בארבעה משחקים בלבד, בכולם עלה מהספסל. בסיום העונה, הוא אמור היה לחזור לבאר שבע. אלא שבימים הספורים שלפני שמלאו לו 15, קיבלה המשפחה החלטה – להישאר בחיפה. ירין נכנס להסגר קטין, הפך לשחקן חופשי ונשאר במכבי חיפה.
בהפועל באר שבע קיבלו את ההחלטה הזאת בצורה קשה מאוד. ברדה ואביטן, שהאמינו כי החברות עם האב תטה את הכף לטובתם, התאכזבו לגלות שהשיקולים המקצועיים הכריעו. כך הפסידה באר שבע שחקן שגדל אצלה מגיל 7, ונחשב כיום לאחד הכישרונות הבולטים בכדורגל הישראלי.
אפשר לומר שמאז אלמוג כהן – שגדל אף הוא בבאר שבע אך מעולם לא שיחק במדיה – לא החמיצה הקבוצה שחקן כזה. אגב, סאלי פחימה עצמו התגלגל בהמשך למכבי ת"א וכיום משחק בקבוצת הנוער של מכבי נתניה.
