ראיון עם עדי אורן, מאמנת בפרויקט, שחקנית כדורגל בעברה, רוני בן דוד, שחקן בקבוצת איגי תל אביב
(צילום: ליאור שרון)
בזמן שכדורגל נתפס לא פעם כזירה תחרותית, קשוחה ולעיתים גם לא תמיד מכילה – יוזמה חדשה מבקשת לשנות את חוקי המשחק. ליגת הכדורגל הראשונה בישראל לנוער גאה, שהוקמה ביוזמת איגי (ארגון הנוער הגאה) ובשיתוף אדידס, מביאה בשורה שחורגת מגבולות המגרש: מרחב בטוח שבו כולם יכולים להיות מי שהם – בלי להתנצל, בלי להסתיר – ובלי הדינמיקה 'המאצ'ואיסטית' שמרחיקה צעירים להט"בים מהספורט הפופולרי בעולם.
הליגה כוללת ארבע קבוצות מרחבי הארץ: ת"א, ר"ג, חיפה ורעננה; השחקנים והשחקניות מתאמנים באופן מקצועי על בסיס שבועי לאורך השנה, ובשיאה יתמודדו בטורניר גמר חגיגי שיתקיים ביוני – חודש שבו עולם הספורט יחגוג את המונדיאל, וקהילת הלהט"ב תחגוג את חודש הגאווה. אך מעבר למשחק עצמו, מדובר בשיא של פרויקט שמבקש להגדיר מחדש את מקומו של הנוער הגאה בעולם הספורט, לא רק ברמה המקומית אלא גם ברמה הבינלאומית.
עדי אורן, מאמנת בפרויקט ושחקנית כדורגל בעבר, הסבירה שהצורך בליגה כזו נובע מחוסר שקיים במערכות הספורט הרגילות. "קודם כל זה קונספט מדהים, ולא רק ברמה הארצית. מדובר באחת הליגות הבודדות בעולם, שמוקדשת ספציפית לנוער גאה", היא סיפרה בריאיון לאולפן ynet. "לנוער גאה מגיע שיהיה מרחב ייחודי, בטוח, מכיל ולא שיפוטי משל עצמו. ספורט הוא אחד התחביבים הכי משמעותיים שיש לבני נוער בגיל הזה, וזה מעבר לכושר גופני. זו קבוצה חברתית, זה מפגש להכיר בו עוד בני נוער להט"בים, והבונוס הוא הכדורגל". לדברי אורן, עבור רבים מהצעירים, עולם הכדורגל הממוסד נחווה כמרחב מאיים או חסום ובטח שלא מקום נגיש: "זה מרחב שבני נוער להט"בים בדרך כלל לא מוצאים בו מקום. הליגה הזאת נותנת מענה סופר מיוחד ומשמעותי שפשוט אין אותו בשום מקום אחר. אנחנו מייצרים כאן אקלים שבו הכישרון הספורטיבי לא בא על חשבון הזהות האישית".
"זה כמו תרפיה בשבילי"
אחד המאפיינים המהפכניים ביותר בליגה הוא ביטול ההפרדה המגדרית המקובלת בספורט המקצועני. הליגה פתוחה לכולם - נערים, נערות, וצעירים על הרצף הטרנסי והלא־בינארי - שמשחקים יחד באותה קבוצה. עבור רוני בן דוד, שחקן בקבוצת איגי ת"א, המבנה הזה הוא בדיוק מה שהיה חסר לו: "שיחקתי כדורגל מכיתה א' עד בערך כיתה ה' בקבוצת בנים, ושם לא בדיוק השתלבתי. אני טרנסג'נדר, ובזמנו המגדר שלי הוגדר כנקבה. ניסיתי לאחר מכן להשתלב בקבוצת הבנות, וגם שם לא מצאתי את עצמי. בסוף, בכיתה ו' – פרשתי".
אורן: "הליגה הזאת נותנת מענה סופר מיוחד ומשמעותי שפשוט אין אותו בשום מקום אחר. אנחנו מייצרים כאן אקלים שבו הכישרון הספורטיבי לא בא על חשבון הזהות האישית"
לכן, החזרה למגרש דרך הליגה של איגי הייתה עבור רוני רגע מכונן, כמו תיקון: "זו הייתה הזדמנות ראשונה שלי לחזור לשחק במשחק שכל כך אהבתי. העולם הזה מאוד גברי ולא מצאתי בו את עצמי, וזו הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי שאני יכול להיות חלק".
גם עבור המאמנת עדי אורן הפרויקט נוגע במקום אישי: "אני מאוד מזדהה עם רוני. גם אני לא ממש מצאתי את עצמי במרחב הזה של הכדורגל הקלאסי. הלוואי שלי הייתה קבוצה כזאת כשאני הייתי נערה". היא הדגישה כי היכולת להרים פרויקט בסדר גודל כזה נשענת על תמיכה משמעותית: "זה לא היה קורה בלי שיתוף הפעולה עם אדידס. הם הגב מאחורי הדבר הזה ואחראים לזה שמרחב כזה מצליח להתקיים". המעורבות של מותג ספורט בינלאומי במיזם מעניקה לו תוקף מקצועי ומשדרת לנוער שהם ראויים לתנאים הטובים ביותר.
עבור שחקנים אחרים, הליגה הייחודית הזו היא הדרך המקצועית היחידה להמשיך לשחק. עמית, תלמיד כיתה י"ב מראשון לציון מביא איתו ניסיון עבר אך מצא את עצמו ללא מסגרת מתאימה במשך שנים. "שיחקתי כדורגל מגיל 4 ועד גיל 12 בקבוצות בכרמיאל", הוא סיפר. "בגיל 12 עברתי לגור בראשון לציון, אז הייתי משחק במגרשים בשכונה או עם חברים, ואז הצטרפתי לקבוצה של איגי". המעבר מהמשחקים המזדמנים בשכונה לקבוצה מסודרת שבה יש הבנה עמוקה לזהות שלו, עשה עבורו את כל ההבדל. "אני מאוד אוהב כדורגל, מגיל קטן. זה משחרר משהו בתוכי. זה כמו תרפיה בשבילי וגורם לי להרגיש שמח", שיתף עמית: "אני נהנה במיוחד כי אני מכיר את כולם, וכולם מכירים אותי. וזה גורם לי להרגיש בנוח ועם ביטחון. לדעתי צריך ליגה כזאת כדי שנוער גאה ירגיש בנוח בסביבה שלו".
בן דוד: "שיחקתי כדורגל מכיתה א' עד בערך כיתה ה' בקבוצת בנים, ושם לא בדיוק השתלבתי. אני טרנסג'נדר, ובזמנו המגדר שלי הוגדר כנקבה. ניסיתי לאחר מכן להשתלב בקבוצת הבנות, וגם שם לא מצאתי את עצמי"
מחכים לגמר הגדול
הליגה פועלת במודל של קבוצות מקצועיות הפתוחות לכלל הנוער הגאה וכאמור, ללא הפרדה מגדרית – מהלך המאפשר לכל נער ונערה להשתתף באופן מלא מבלי להשאיר אף חלק מזהותם מחוץ לקווי המגרש. יוני אביטן, מנכ"ל שותף באיגי, מגדיר את המהלך כמהפכני ובעל השפעה ארוכת טווח: "ליגת הכדורגל לנוער גאה היא פרויקט היסטורי ששמה את הנוער הגאה במרכז המגרש במטרה לשנות את האקלים שבו הוא גדל בישראל. במקרים רבים מדי נוער גאה לא יכול להשתתף בפעילות בסיסית כמו משחק כדורגל – והליגה הזו משנה את המציאות".
לדברי אביטן, המטרה היא כפולה: מתן הזדמנות אישית לכל חניך וחניכה, ושינוי פני הספורט בישראל. "מדובר בקבוצות מקצועיות בארבעה מוקדים בארץ, שכולן פתוחות לכלל הנוער הגאה. המטרה היא לאפשר השתתפות מלאה ולתת הזדמנות אמיתית למימוש הפוטנציאל – וגם להשפיע על עולם הספורט כולו להיות פתוח ומותאם לכולם".
לקראת אירוע הגמר הגדול שייערך בחודש הבא, ההתרגשות בקרב השחקנים בשיאה. עבור רוני בן דוד, מדובר בסגירת מעגל: "זה מאוד מרגש אותי. חודש הגאווה הוא חודש מרגש ואם מוסיפים לזה את הכדורגל – זה בכלל מיוחד. אני רוצה להזמין עוד חבר'ה לבוא ולהצטרף אלינו, גם מחוץ לת"א. איגי הוא בית ומשפחה ויש פה מקום לכולם".
