"אני לא חושב שזה חוסר מזל. הכל מלמעלה ולטובה, וזו הדרך שהייתי צריך לעבור. אני לומד להעריך יותר, שמח יותר, מאושר יותר, לא מצטער על כלום. מתרגש מאוד לחזור לליגת העל, מודה על ההזדמנות שאני מקבל".
את הדברים הללו אמר מיכאל אוחנה בנובמבר 2024 בראיון אופטימי במיוחד ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet, בעיצומו של ניסיון קאמבק אחרי עוד פציעה קשה מיני רבות, במדי עירוני טבריה. אוחנה התקרב לדת בשנים האחרונות ונחשב לאדם מאמין, אבל אם הייתם מספרים לקשר שכעבור שנה הוא יהיה שחקן משמעותי במכבי חיפה, כנראה שאפילו הוא היה צוחק לכם בפנים.
לא מעט בזכותו, הירוקים נמצאים במסע התאוששות עם שלושה ניצחונות רצופים, והערב (20.30) בסמי עופר מול האקסית בית"ר ירושלים הוא ינסה להמשיך לעשות מטעמים מההזדמנות המפתיעה שקיבל, ולקרב את קבוצתו לצמרת אחרי סיבוב ראשון קסטרופלי. וכמו תמיד, כשמדברים על היכולת של אוחנה, הרבה תלוי במצב בריאותו.
תזכורת: לפני קצת יותר מ־11 שנים, כשהיה בן 18, נחשב אוחנה לאחד השמות המבטיחים בכדורגל הישראלי. כל מי שראה את הילד בפעולה במ.ס אשדוד ובנבחרות הצעירות ניבא לו עתיד מזהיר – אפילו הסקאוטים של ליברפול שזימנו אותו להתרשמות. אלא שאז אז נחתה עליו קללת פציעות.
"ראו בו מפונק"
מדובר ללא ספק באחד השחקנים המפוספסים ביותר שידע הכדורגל הישראלי בעשור האחרון. באר־שבע הייתה הראשונה שהאמינה בו עד הסוף. ב־2016 שילמה אלונה ברקת לא פחות מ־4.5 מיליון שקל עבורו – סכום חריג לשחקן ישראלי צעיר באותם ימים. אוחנה היה שותף לשתי אליפויות ולזכייה בתואר אלוף האלופים, אך במקביל נאלץ להילחם על דקות משחק. בקבוצה עמוסת כוכבים, שחקן צעיר, רעב ושאפתן, שיודע שהושקעו בו מיליונים מתקשה להשלים עם תפקיד משני. בכל פעם שנדמה היה שאוחנה חוזר לעניינים – מכה נוספת הגיעה והחזירה אותו לאחור. עם הזמן החלו קבוצות לחשוש מהחתמה של שחקן שנתפס כ"פציע", והסטיגמה הלכה והכבידה.
גורם בבאר־שבע נזכר בתקופה של אוחנה: "מהרגע הראשון ראו שיש לו את זה. הייתה תחושה שהוא יכול להפוך למליקסון או לבוזגלו הבא. הבעיה התחילה כשלא תפס מקום בהרכב. הוא היה צעיר והרגיש שמגיע לו הכל. אבל עם כל הכבוד, מליקסון, בוזגלו, ווקאמה ואחרים היו גדולים ממנו. לא הייתה לו סבלנות. התחילו בעיות משמעת והוא גם נענש. לאחר מכן הגיעו גם הפציעות, שהפכו את הסיכוי להשתלבות לקלוש מאוד. הקהל ראה בו ילד מפונק, ובשלב מסוים גם לאלונה נמאס. הוא עבר לבית"ר, ואחרי עזיבתו יצאו תדרוכים לפיהם פגע בחדר ההלבשה".
אוחנה אמור היה לפתוח דף חדש בטדי, אך דווקא במשחק מול האקסית מבאר־שבע הוא קרע את הרצועה הצולבת בפעם השנייה. "סגירת מעגל" מהסוג הגרוע ביותר שניתן לבקש. אחרי עידן בית"ר, הקריירה של אוחנה החלה לדשדש. עונה אחר עונה מצא עצמו בקבוצות שחלמו לשקם אותו, אך ללא הצלחה של ממש: מכבי נתניה (אפס שערים), מ.ס אשדוד (שער אחד), ובעונה החולפת – עירוני טבריה. עבור העולה החדשה, עצם הגעתו של "יהלום" בדמות אוחנה הייתה בגדר חלום, אך רצף הפציעות והמצב שנוצר הובילו את אוחנה לומר "כן" לאתגר, והוא אכן סייע לקבוצה להישאר בליגה.
אחד מחבריו הקרובים ביותר מגיל הילדות הוא דוד קלטינס. השניים גדלו יחד וסגרו מעגל בעונה החולפת בטבריה. קלטינס סיפר: "אני ומיכאל מכירים מגיל תשע. עברנו ילדים, נערים ונוער. אי־אפשר היה להתעלם מהכישרון שלו. כשהגעתי לטבריה הוא ממש התחנן שאבוא. ראיתי באימונים את אותו מיכאל שאני מכיר. הוא לא שיחק הרבה, אולי אלירן חודדה חשש מהאופי ההתקפי שלו. המעבר שלו למכבי חיפה הפתיע מאוד, אבל ידענו שזה המקום שמתאים לו. הוא שייך לקבוצות הגדולות, יכול להיות מנהיג ולסחוב קבוצה על הגב. אני מאחל לו בעיקר בריאות. אין הרבה כוכבים כאלה בכדורגל הישראלי".

"בכר האמין בו"
אז איך אוחנה, הרבה מעבר לשיאו, מצא את עצמו במכבי חיפה? לא מעט בזכות התעוזה של סוכנו אריאל בוזורגי, שהציע את הקשר לירוקים עוד לפני החתמת המאמן דייגו פלורס. המנהל המקצועי ליאור רפאלוב נענה, אך בהדגשה ברורה – כשחקן משלים בלבד. אוחנה הבין את מעמדו ואמר למקורביו שימתין בסבלנות להזדמנות, וכשהיא תגיע – ייקח אותה בשתי ידיים.
הפתיחה לא הייתה פשוטה. מכבי חיפה גמגמה, אוחנה כמעט שלא נספר, ואז הגיעו פיטוריו של פלורס וחזרתו של ברק בכר – המאמן שאיתו זכה בשתי אליפויות בבאר־שבע, אם כי מערכת היחסים ביניהם מעולם לא הייתה חפה ממתחים. בכר נתן את הצ'אנס, ואוחנה החזיר בענק: בישולים, כדורי עומק כמו בימים היפים, איכות גבוהה ודומיננטיות הולכת וגוברת. קלאסה שלא רואים הרבה היום בליגת העל.
מקורב אליו מספר: "מיכאל הגיע כשחקן רוטציה בזמן שלא היו הרבה מקומיים איכותיים בשוק. העובדה ששולם עליו סכום ההעברה הגבוה ביותר בכדורגל הישראלי בזמנו קסמה למכבי חיפה. פלורס שיחק בשיטה שלא התאימה לו, אבל ברק מכיר אותו והאמין בו. זו הייתה סיטואציה שבה לשני הצדדים לא היה מה להפסיד".
במכבי חיפה מעידים שיש לאוחנה תשוקה יוצאת דופן לכדורגל. בכל פעם שהוא עולה לאימון, הוא מפגין התלהבות של ילד שרואה כדור בפעם הראשונה. בכר מספר שהוא נהנה מכל דקה באימון, ואף מתבאס כשהוא מסתיים. לאחרונה נוצר חיבור מיוחד בינו לבין הקהל, שמאז עזיבתו של צ'ארון שרי חיכה כל כך לקשר מספר 10 יצירתי, כזה עם מגע של קסם – שיכול בנגיעה אחת לשנות משחק.










