ליגת העל יצאה לדרך בשבת בקול תרועה, אבל יש כמה שחקנים שהמסיבה התחילה בלעדיהם. עד לא מזמן היו מסמר הערב, רק שהפעם לא קיבלו הזמנה. עכשיו הם מתאמנים לבד, מחכים לטלפון מהסוכן ומבינים שאולי הכדורגל הישראלי המשיך הלאה בלעדיהם.
חלקם כבר בשלהי קריירה מפוארת, כמו בן שהר, אחרים דוגמת אופק ביטון ויונתן כהן עדיין בגיל "הנכון". רובם הספיקו לזכות בתארים, סיפקו רגעים בלתי נשכחים והרצון להריח דשא עדיין בוער בהם. קרוב לוודאי שעד סיום מועד ההעברות רובם ימצאו בית חדש, השאלה היא רק אילו פשרות הם יעשו בדרך.
ואל תחפשו ברשימה הזו את ערן זהבי, הוא כבר לא רלוונטי לליגה אחרי הניסיון הלא מוצלח להצטרף לבית"ר ירושלים, ואם יחליט להמשיך לשחק בגיל 38, זה יהיה מעבר לים. גם לא מדובר על לגיונרים פנויים כמו אלי דסה, שעדיין לא סיים את המסע שלו סביב העולם, ונמצא על הכוונת של מספר קבוצות בחו"ל.
ההתמקדות היא על שמות מוכחים בכדורגל הישראלי שלא מחפשים הרפתקאות, אבל מתמודדים עם המציאות החדשה בליגת העל: שיקולים כלכליים שגורמים לקבוצות להעדיף אופציות מבחוץ בשל הגדלת מכסת הזרים, וירידה כללית ברמת ההשקעה בשחקני בית.
עוד אין להם 30
נתחיל עם הצעיר שבחבורה, אופק ביטון (25), שבימים האחרונים הפך לשחקן חופשי, לאחר סכסוך חוזי עם קבוצתו האוקראינית פוליסיה ז'יטומיר. ביטון, ששימש כקפטן הפועל ירושלים עד שעבר בינואר האחרון לאוקראינה תמורת 350 אלף יורו, לא הצליח להשתלב שם וחזר לשוק. כבר עם נחיתתו בישראל הוא הוצע למועדונים הגדולים – מכבי חיפה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים – וגם לעירוני טבריה וקבוצות נוספות. הקשר בכל מקרה, כבר הצהיר כי יעדיף קבוצה עם יומרות שתתאים לשאיפותיו.
רותם חטואל (27), שהיה עד לא מזמן אחד החלוצים הפוריים בליגה והפך לסמל של הפועל באר־שבע, מצא עצמו ממודר מהקבוצה עם הגעתו של רן קוז'וך בעונה שעברה. הוא הושאל להפועל ת"א ועלה איתה מהלאומית, אך לא הצליח להותיר חותם. כיום, למרות שיש לו חוזה בבאר־שבע, הוא מתאמן בנפרד מחבריו.הפועל חיפה הביעה בו עניין, אך סוגיית השחרור עדיין לא נפתרה. החלוץ מצידו מנסה לנער את התדמית שנוצרה לו מחוץ למגרש, ולהוכיח שיש לו עוד מה להציע.
יונתן כהן (29) אמור להיות עכשיו בשיא הקריירה – שחקן סופר מוכשר שלא מצא את מקומו במכבי ת"א אחרי החזרה מקדנציה לא מוצלחת בפיזה האיטלקית, וניסה את מזלו באוסטרליה – שם דווקא חווה הצלחה וסיים עונה טובה עם שער אליפות במדי מלבורן סיטי. אך כעת, מול המציאות המורכבת לשחקנים ישראלים באירופה, הקיצוני שוב בסטטוס של "מחפש קבוצה". לגיה ורשה הוזכרה כאופציה, אך גם חזרה לארץ על הפרק, כשאחת המועמדות שעלו היא מכבי חיפה.
בדומה לכהן, גם במקרה של מאוויס צ'יבוטה ישנה תחושה של פספוס. החלוץ בן ה־29, שנחשב בתחילת הדרך לפוטנציאל אדיר, מחפש את עצמו כיום. לאחר פרק קצר באקרון טוליאטי הרוסית הוא נחת בבני סכנין, במדיה רשם רק שש הופעות בליגה, והודה כי מדובר היה בהחלטה הגרועה בקריירה שלו. בימים אלו הוא מנסה לחזור לעצמו ומתאמן עם עירוני טבריה, בתקווה לקבל הזדמנות נוספת בליגת העל.
עצם היותו של מתן חוזז (29) שחקן פנוי בשלב כזה נחשב מפתיע מאוד, לנוכח העובדה שעבר עונה מוצלחת בהפועל ירושלים, עם עשרה שערים ובישול. בשנה שעברה הוא סיים סוף־סוף את תקופת ההשאלות הארוכה ממכבי ת"א, הקיץ הפך לשחקן חופשי, אך אף על פי שהוצע לקבוצות בספרד, בקוריאה ובלימסול הקפריסאית – הוא עדיין לא סגר באף מקום. יש שיגידו שהסיבה לכך היא שהוא מחכה לטלפון מיענקל'ה שחר.
הריקוד האחרון
עד לפני כמה שנים נחשב אייל גולסה לבורג מרכזי במכבי ת"א, אבל כיום – בגיל 33 – מעמדו בליגה שונה לחלוטין. המעבר למכבי פ"ת התברר כטעות מקצועית קשה של הקשר. הוא לא קיבל את הקרדיט שציפה לו, נקלע למאבקי תחתית לא מוכרים וירד עם הקבוצה לליגה הלאומית. אמנם מספר קבוצות בקפריסין הביעו עניין, אך נכון לעכשיו הוא עדיין ללא בבית. גולסה מבהיר שהוא לא מתכוון לפרוש, אבל ככל שחולף הזמן – האפשרות הזו הולכת והופכת לממשית.
חאתם אל־חמיד הוא אחד השמות הבולטים כאן. אחרי ששיחק בסלטיק והיה שחקן משמעותי בהפועל באר־שבע ובנבחרת ישראל, הבלם מוצא עצמו בגיל 34 מחוץ לתמונה. אחרי תקופה קצרה בטבריה ובסכנין, הוא ממתין להצעה שתשכנע אותו להמשיך. נכון לעכשיו, ההתעניינות בו מגיעה בעיקר מקבוצות תחתית, ולפיכך לא ברור אם יבחר להמשיך או לפרוש.
איתן טיבי, עם שבע אליפויות וארבעה גביעים ברזומה, נחשב לאחד הבלמים המעוטרים ביותר בישראל. בעונה שעברה הוא הפך לשיאן ההופעות של הקבוצות הישראליות באירופה, אך בגיל 37 מן הסתם הביקוש עליו כבר לא מה שהיה. הוא סיים את העונה עם 11 הופעות בלבד בהפועל באר־שבע, ולא הגיע לחגיגות הגביע. למרות גילו, טיבי שומר על כושר גבוה ומתאמן באופן פרטי, מתוך אמונה שהוא עוד יכול לתרום ולתת עונה־שתיים טובות.
בן שהר בן ה־36 מתקשה למצוא קבוצה שתאפשר לו לסיים בכבוד. קריירה שהתחילה בצ'לסי, המשיכה בספרד ובגרמניה, והפכה להצלחה אדירה בבאר־שבע – נראית כעת קרובה לסיום. בארבע השנים האחרונות הוא כבש רק שמונה שערי ליגה, מתוכם שלושה בלאומית.
שהר קיווה להמשיך בהפועל ת"א בליגת העל, אך האדומים החליטו לוותו עליו. באופן חריג הוא הצהיר על רצונו לסגור מעגל בבאר־שבע ולכבוש עוד מספר שערים שיציבו אותו בצמרת טבלת הכובשים של המועדון. האוהדים תומכים, אך אלונה ברקת ורן קוז'וך עדיין לא השתכנעו.
עדיפות לזרים
הסיפורים של ביטון, כהן, גולסה, צ'יבוטה, חוזז, אל־חמיד, טיבי, חטואל ושהר מציגים תמונה רחבה יותר – של שחקנים בעלי עבר מוכח, שהכדורגל הישראלי מתקשה למצוא להם כיום מקום. חלקם עוד יכולים לתרום מקצועית, אחרים אולי כבר עברו את שיאם, אך המשותף לכולם היא התחושה שליגת העל מוותרת עליהם מהר מדי.
הליגה מתמודדת בשנים האחרונות עם ירידה מסוימת ברמה, עם מאבקי הישרדות כלכליים ועם תלות מוגברת בשחקנים הזרים. על רקע זה, נדמה כי דווקא הניסיון והמחויבות של השחקנים הללו יכולים להיות נכס עבור המועדונים המקומיים.
אלא שבינתיים, כל עוד שיקולי העלות־תועלת מנצחים, ותמיד אפשר להביא חלוץ זר לא מוכר במחיר נמוך יותר – השחקנים הישראלים, בעיקר אלו הוותיקים, יישארו מאחור, אופציה אחרונה.
ועדיין, כל אחד מהשחקנים שברשימה שומר על חלום קטן: לקבל עוד צ'אנס. להוכיח שגם בגיל מבוגר יותר, עם עליות וירידות בקריירה, יש להם את היכולת להמשיך להיות חלק מהכדורגל הישראלי. השאלה היא מי מבין הקבוצות תהיה אמיצה מספיק כדי להושיט להם יד.
פורסם לראשונה: 01:30, 25.08.25
