הקלישאה אומרת שילדים שמתחילים לשחק כדורגל תמיד ירצו להיות חלוצים, אלה שמבקיעים שערים וזוכים בתהילה, בניגוד לבלמים, מגינים וקשרים הגנתיים שנאלצים להיות האנשים באפור. ועדיין, בליגת העל של עונת 2025/26 כמעט ולא תמצאו חלוצים ישראלים, בטח לא כאלה שמבקיעים שערים בצרורות.
מבט מהיר על טבלת הכובשים מגלה שהצמרת שלה עמוסה בקשרים. דן ביטון מהפועל באר־שבע מוביל עם 15 שערים, אחריו ירדן שועה מבית"ר ירושלים עם עשרה, ואת המקום השלישי חולקים עידו שחר ממכבי ת"א וסתיו טוריאל מהפועל ת"א, יחד עם החלוצים הזרים אדריאן אוגריסה מקריית־שמונה וג'אבון איסט מהפועל חיפה - לכל הארבעה תשעה שערים. בהמשך צועדים, עם שמונה כיבושים, דור פרץ ממכבי ת"א, עומר אצילי מבית"ר ירושלים וטריבנטה סטיוארט ממכבי חיפה. סקורר כחול־לבן? יוק.
צריך לציין ששועה מתופקד בחלק מהמשחקים כמספר 9 ומשאיר את הכנף לחלוץ הטבעי של הקבוצה ג'ונבוסקו קאלו, אז אפשר להחשיב אותו כחצי חלוץ. נכון לעכשיו, בעשירייה הראשונה ישנם רק שלושה חלוצים טבעיים - כולם זרים - ואין חלוץ ישראלי שכבש יותר מחמישה שערים. למה זה קורה? הלכנו לשאול את גדולי החלוצים בישראל.
"בתקופה שלי, לכל קבוצה ישראלית היו לפחות שלושה חלוצים ישראלים מובילים", אומר אלון מזרחי, מלך השערים של ליגת העל בכל הזמנים. "אלי אוחנה ורונן חרזי בבית"ר, אני וקובי רפואה או ניר סביליה בבני־יהודה, מוטי קקון ויניב עופרי בהפועל פ"ת, והרשימה עוד ארוכה. היום, במתווה של שמונה זרים, לפחות חלוץ מוביל אחד יהיה זר ולפעמים גם שניים, מה שמעלים לגמרי את החלוץ הישראלי.
"עובדתית, חוץ מגיא מלמד במכבי חיפה, מלך השערים בשנה שעברה, שחצי עונה לא היה בכלל בסגל, אין חלוצים ישראלים בליגה. מצד שני, הזרים שמגיעים לא ברמה גבוהה ורק מעטים מהם מבקיעים שערים. אפילו לקאלו מבית"ר, שיש לו קישור סופר יצירתי עם שועה, אצילי, עדי יונה ודור מיכה, וקבוצה שחושבת כל הזמן התקפה, יש בקושי חמישה שערים.
"אני כל הזמן טוען שבפרמטר הזה של חלוצים ישראלים אנחנו נמצאים הרחק מאחור ביחס למה שאפשר היה להשיג, וזה חמור, כי יש היום את כל התנאים, המתקנים והתקציבים במחלקות הנוער כדי לייצר חלוצים - ולא עושים את זה".
געגועים לסקורר
המחסור בסקוררים ישראלים גרם למאמן הלאומי רן בן־שמעון להציב בלא מעט משחקים בקמפיין האחרון את דור פרץ, קשר 50־50, כחלוץ. פתרון יצירתי או ברירת מחדל, אפשר להתווכח, אבל קשה לזכור סיטואציה דומה מהעבר בנבחרת ישראל. צריך להזכיר שלרב"ש יש דווקא אפשרויות, כולן מעבר לים, בדמות עידן טוקלומטי, תאי בריבו ודור תורג'מן, אבל הוא בחר פעמים רבות דווקא בפרץ כמוציא לפועל.
"שיטת המשחק המודרנית השתנתה וכבר לא משחקים עם חלוץ 9 קלאסי, שכל התפקיד שלו הוא להבקיע שערים. היום הקשרים יותר מעורבים במשחק ההתקפי, ואילו החלוצים יורדים אחורה לסייע להגנה", אומר מוטי קקון, חלוץ עבר גדול ומלך השערים של עונת 1996/7. "זה חבל, ברור לי שכל חובבי הכדורגל מתגעגעים לסקורר, השחקן הזה שאתה יודע שיגרום לך לקפוץ ביציע. אין כבר חלוצים שיודעים לעמוד נכון ברחבה ולעשות גול מכלום. הרבה פעמים אני ואחרים היינו 'גונבים' את הגול, יודעים איפה לעמוד ובנגיעה לגמור סיפור. בתקופה שלי הייתה רשימה בלתי נגמרת של שחקנים כאלה, אם זה אלון מזרחי, שי הולצמן, אסי טובי ובטח אגדות כמו אוחנה וחרזי".
עודד מכנס, אחד מגדולי החלוצים בהיסטוריה, זוכר ימים שבהם הוא ושותפו להתקפת מכבי נתניה, דוד לביא, היו מסיימים עונה עם יותר מ־20 שערים כל אחד. "לא גדלים חלוצים ישראלים וגם כשיש כבר כישרונות, כל קבוצות ליגת העל מעדיפות זרים. אנחנו מפסידים פה בגדול, גם בגלל שאין מענה לנבחרת ישראל בתפקיד הזה וגם בגלל שהתחרות לא הוגנת כי זר יישאר בהרכב גם בלי לתת תוצרת וישראלי יירד לספסל אם הוא לא מבקיע משחק או שניים".
"סגנון המשחק השתנה", אומר אלי דריקס, חלוץ עבר של מכבי ת"א. "היום הכדורגל הוא יותר של הנעת כדור וניסיון למצוא שטח, ולא כמו פעם שהיו משחקים על כדורים ארוכים או חלוצים ששיחקו עם הגב לשער. יש במכבי ת"א את סייד אבו־פרחי ואלעד מדמון, והם שני החלוצים הישראלים היחידים בקבוצה. קבוצות למדו את השטאנץ של ברצלונה ומנצ'סטר סיטי, שם שחקני הקו השני נותנים את הטון".
ללמד קילר אינסטינקט
זאב זלצר, שגידל כמה חלוצים בקריירת האימון שלו, אומר: "מחפשים את הדרך הקלה ובמקום לגדל חלוצים מביאים שחקנים זרים. כולם בפחד ובלחץ, ולכן מביאים זרים שלפעמים פחות טובים מהחלוץ הישראלי רק כדי להגיד הבאנו מישהו מחו"ל, כאילו ששם המציאו את הכדורגל. לפעמים אנחנו מדברים על מדינות שהן לא מהאריות של הענף, כאילו שרק מי שיש לו דרכון זר יודע להבקיע שערים - אז החלוץ הישראלי נעלם".
כדי לפתור את סוגיית הסקורר הישראלי, אלון מזרחי בטוח שחייבים לחזור לבסיס. "לא עובדים נכון עם שחקני התקפה במחלקות הנוער", אומר האווירון. "בכל המועדונים הגדולים בעולם יש אימוני סיומת לשחקני ההתקפה, כי עושים עבודה פרטנית על כל תפקיד עם עוד יחידות אימון. חלוץ במחלקת הנוער צריך לבעוט לשער 200 פעם באימון.
"אני עובד עם הרבה שחקנים צעירים ומקווה שהם יתפתחו. הדגשים הם המיקום, היכולת לזהות הזדמנות ולנצל אותה, והכי חשוב לדעת לבעוט כמעט על אוטומט למסגרת גם אחרי מאמץ, כשהדופק גבוה והחמצן לא מגיע לגמרי למוח. חלוץ בדקה ה־80 לא רענן כמו בדקה החמישית. הוא צריך לדעת להבקיע שער כמעט כפעולה אינסטינקטיבית, וזה מצריך המון תרגול ועבודה קשה".
"אם שחקן צעיר לא יכול להשתלב במועדונים הגדולים, שיעבור לקבוצות היותר צנועות כדי לצבור דקות וקילומטרז'", אומר מכנס. "קשה עד כמעט בלתי אפשרי לשחק בהרכב של מכבי ת"א או באר־שבע, אז צריך לרדת ברמה לכאורה כדי להטביע חותם. אין ויכוח שיש גם בעיה בכישרון ובמנטליות של לעמוד בלחץ, אבל בכל זאת המאמנים צריכים לקחת סיכונים. יש רק שתייים־שלוש שנאבקות על אליפות, ליתר הקבוצות בבטן הטבלה שווה לשלם שכר לימוד עם חלוץ צעיר ולהרוויח אותו כנכס לטווח ארוך".
דריקס בטוח שהכל מתחיל באימונים. "צריך ללמד קילר איסנטינקט, לדעת לשים את הכדור ברשת בקור רוח. המשחק השתנה, אבל אסור לזרום עם השינוי הזה, צריך לחזור לגדל חלוצים. זו אופנה שנעלמה, אבל היא תחזור. חייבים להגדיל את המגוון, לגדל מחדש שחקני מטרה, כי זה בסוף כל הפרינציפ של המשחק. צריך כמה סוגים של נשק, גם מה שהיה היום וגם מה שהיה פעם, וזה לצערי כבר לא קיים כמעט".
זלצר מסכם: "צריך להקים ליגה עד גיל 21, שתהיה עתודה, וככה יגדלו גם שוערים, גם בלמים וגם חלוצים. אין דרך אחרת ששחקן יתמודד ברמות הגבוהות. מאמנים חייבים להפסיק לפחד. אז יהיו כמה אוהדים שיצעקו, אז מה? אני ביקשתי מגברי לוי ז"ל לשחק נגד גרמניה בנבחרות הצעירות, וככה גידלתי מלכי שערים כמו שי הולצמן, ערן זהבי ומוטי קקון".
