לפני שנתיים בדיוק, רגע אחרי שהפועל ת"א ירדה לליגה הלאומית, הפך המיליארדר היהודי־אמריקאי אדמונד ספרא לבעלים של המועדון האדום - ומאז, עם השקעה של עשרות מיליוני שקלים, הוא הצליח להחזיר אותו לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי.
עם משפחה מורחבת שעוסקת בעיקר בתחום הבנקאות ובעלת הון של כ־27 מיליארד דולר על פי פורבס, לא כולל הונה של רעייתו, מריאל נחמד־ספרא, שאביה דייויד הוא מיליארדר יהודי־לבנוני ומאספני וסוחרי האמנות הגדולים בהיסטוריה, מדובר בהון משותף של 34 מיליארד דולר לשתי המשפחות. לצורך ההשוואה, הבעלים הבא ברשימה בכדורגל הישראלי (מיץ' גולדהאר) הוא בעל הון של 2.9 מיליארד דולר. ספרא היא אחת המשפחות הפילנתרופיות הבולטות בישראל עם תרומות לבתי חולים, בתי כנסת, קרנות לימודים והכותל המערבי. אדמונד עצמו שותף לתרומות אלו, בהיקפים הגדולים בהרבה מהשקעתו בהפועל ת"א.
(איור: ליאו אטלמן)
בקיץ הנוכחי העמיד ספרא תקציב שיא לשכר שחקנים בהיסטוריה של המועדון - 34 מיליון שקל - גידול של 15 אחוז לעומת העונה הקודמת שבה עמד התקציב על 29 מיליון שקל, יותר מפי שלושה מאשר בעידן ניסנוב־תושב (11 מיליון) ויותר מפי שניים לעומת העונה תחת דייויד מינצברג. התקציב עוד עשוי לגדול במהלך חלון ההעברות שיינעל בחודש הבא, וכבר כעת מדובר בתקציב שכר השחקנים הרביעי בגודלו בליגת העל, אחרי מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל באר־שבע.
תקציב המועדון, הכולל השקעה במחלקת הנוער, הנשים ופיתוח התשתיות, עומד על כ־70 מיליון שקל. ספרא הוציא בשנתיים האחרונות מכיסו הפרטי כ־80 מיליון שקל, לעומת כ־11 מיליון שקל של קבוצת ניסנוב־תושב בשבע שנותיה במועדון ו־17 מיליון של מינצברג בעונתו היחידה. בתוך שנתיים הוציא ספרא יותר מ־30 מיליון שקל על רכישת שחקנים, כולל שלוש מארבע הרכישות הגדולות בהיסטוריה של הפועל ת"א: 2.5 מיליון יורו עבור הרכש הטרי דגלאס אווסו, 2 מיליון יורו על דניאל דאפה ו־1.2 מיליון יורו עבור לויזוס לויזו. מדובר בהשקעה מחושבת בשחקנים צעירים בעלי פוטנציאל שאפשר למכור בהמשך ברווח, כפי שכבר קרה עם לויזו.
הרחק מאור הזרקורים. למרות שגדל כנסיך במשפחה יהודית אריסטוקרטית, ספרא דווקא פיתח אופי צנוע והתרחק מאור הזרקורים. הוא מעולם לא הסכים לקיים מסיבת עיתונאים וקולו לא נשמע פומבית. אופי זה מתורגם ישירות לתהליך השקט שחווה המועדון בשנתיים האחרונות. מנגד, ההימנעות מראיונות נתפסת לעיתים כמרוחקת ומקשה על החיבור לאוהדים. בנושא זה ניתן היה למצוא איזון נכון יותר כדי לספק לקהל שקיפות בנוגע לחזון. עם זאת, ספרא משדר שקט תעשייתי. אין גחמות, ציוצים או קפריזות - בניגוד למה שמתרחש בקבוצת הכדורסל של המועדון תחת עופר ינאי, שם מהלכים מהירים הובילו לאובדן חלק ניכר מהקהילה של הפועל ת"א.
המרוויח הגדול מכל זה הוא ספרא: קבוצת הכדורגל תחתיו הפכה לפופולרית מאי־פעם. הקיץ נמכר מספר שיא של כ־17 אלף מינויים (שצפוי לגדול עוד ב־1,000־2,000) - מספרים דמיוניים עבור הפועל ת"א, ולא רחוקים מאלה של מכבי ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. די היה לראות את משחקיה "הביתיים" האחרונים של הקבוצה במישקולץ שבהונגריה במוקדמות הקונפרנס ליג, אליהם הגיעו כ־5,000 אוהדים אדומים. בנוסף, הוקמה חנות מוצרים חדשה בבלומפילד הנמצאת כעת בשיפוצים, אשר מוכרת מרצ'נדייז במאות אלפי שקלים וכוללת שיתוף פעולה עם נייקי העולמית (בה שותף ספרא עצמו).
בנו של אדמונד, מואיז, הפך גם הוא לדמות אהובה בקרב הקהל, במידה רבה מכיוון שקולו נשמע הרבה יותר ביחס לאביו. לפני כחודש הצליח להרתיח את אוהדי מכבי ת"א, כשהחזיר להם באיחור את 115 השקלים בגין משחק הדרבי שפוצץ בעונה החולפת, ולא שכח לצייץ בטוויטר כי מאז אוקטובר גרף 4.5 אחוזי ריבית על הסכום.
חופש ניהולי מלא
בקיץ שבו הגיע ספרא, הוא חיפש לצידו מנהל מקצועי. רק לאחר ששיחה ארוכה עם יוסי בניון לא הביאה למינויו, הוחלט על שינוי קונספציה בוולפסון. ספרא החליט לייבא מהפועל באר־שבע את גיא פרימור כמנכ"ל, הציע לו חוזה של 50 אלף שקל נטו לחודש, והביא את אחד מאנשי הניהול הטובים בכדורגל הישראלי.
פרימור אינו מנכ"ל רגיל בליגה. מכיוון שספרא יושב בניו־יורק, פרימור משמש למעשה כנציג הבעלים ומקבל את ההחלטות - בניגוד למשל לג'ק אנגלידיס במכבי ת"א, שנזקק לאישור מגולדהאר בקנדה על כל צעד. אמנם קיימת תקשורת יומיומית בין ספרא לפרימור, אבל הבעלים דוגל בהעצמת עובדים ומתן אפשרות להציג את כישוריהם. מכיוון שהוא בורח מתהילה או משליטה ריכוזית, הוא מעניק לפרימור חופש ניהולי מלא.
במקביל, נבנתה בהפועל מערכת מקצועית רחבה: המאמן אליניב ברדה, שהגיע עוד כשהקבוצה שיחקה בלאומית ומשתכר כעת כ־70 אלף שקל נטו בחודש; ארבעה עוזרי מאמן, כאשר לכל אחד מהם (כולל מאמן השוערים) הוצמד אנליסט אישי; עומר בוקסנבוים מכהן כמנהל הטכני, ואיבן סלאבוב הבולגרי - שעבד במועדונים גדולים באירופה - מונה לראש מערך הסקאוטינג; מערך הדאטה כולל לא פחות משבעה אנליסטים ואנשי דאטה המנתחים שחקנים פוטנציאליים וקיימים באמצעות מערכת מתקדמת ואלגוריתמים ייחודיים.
שיפור הדרגתי וזהיר
ברמה המקצועית, בהתאם להנחייתו של ספרא שלא להשתולל בתקציבים אלא לשמור על מדיניות של שיפור הדרגתי וזהיר, הוחלט להגיע למשחקים באירופה עם מלוא הסגל מהעונה שעברה. למעט מכירתו של לויזו לכוכב האדום בלגרד במחיר הגבוה פי שלושה מזה שנרכש (גם רן בנימין נמכר לדאלאס ב־1.7 מיליון דולר), נותרו שבעת הזרים האחרים בסגל. תוכנית זו נחלה הצלחה עם ניצחונות על לודוגורץ וקטוביץ', אולי בדרך למפגש היוקרתי בפלייאוף הקונפרנס ליג עם אטאלנטה האיטלקית. שבעת הזרים מהווים הצלחה חריגה בכדורגל הישראלי; אליהם התווסף אווסו, וייתכן שיצורף זר נוסף על חשבון שאנדה סילבה אם יימצא שחקן שובר שוויון.
לצד סעיף רכישות של 30 מיליון שקל בשנתיים, הצליחה הפועל לצרף גם שחקנים חופשיים שהפכו להצלחה: הקפטן פרנאן מאיימבו, השוער אסף צור, עמנואל בואטנג, צ'יקו ומרקוס קוקו. שכר השחקנים הללו נע סביב 300 אלף יורו, תקרת שכר שהביא איתו פרימור ממדיניותה של אלונה ברקת בבאר־שבע. לצד הזרים משולבים ישראלים ותיקים כמו עומרי אלטמן ושחר פיבן, יחד עם צעירים כמו רועי אלקוקין (שכיכב מול קטוביץ'), עמית למקין ואל־ים קנצפולסקי. הפעם לא זורקים את הצעירים לסיר הלחץ, אלא משלבים אותם בהדרגתיות כדי שיצברו ניסיון.
מנכ"ל דומיננטי
(צילום: יאיר שגיא)
החלטה אסטרטגית נוספת של ספרא נוגעת למכירת כישרונות: בעוד שבעבר צעירים שגדלו במועדון (כמו סתיו למקין) נמכרו לקבוצות אחרות ונהנו מסעיפי שחרור נמוכים, כעת הופסק הנוהל - בוודאי בכל הנוגע למעברים ליריבות בליגה. כך למשל, בחוזה החדש של אלקוקין, שחתם לפני ארבעה חודשים שלוש שנים קדימה, אין סעיף שחרור.
השקעה בנשים ובנוער
אחת המחלקות החשובות ביותר למשפחת ספרא היא מחלקת הנשים. כיום מדובר במחלקה בעלת התקציב הגבוה ביותר בכדורגל הנשים בישראל, הכוללת שש קבוצות נערות וקבוצה בוגרת ששבה לליגה הבכירה.
גם מחלקת הנוער עברה שדרוג עם השקעה של מיליוני שקלים, כאשר קבוצת הנוער סיימה במקום השני בליגה רק בגלל הפרש שערים נחות.תחת ספרא הוקמו מחלקות חדשות, בהן מחלקת קשרי אוהדים (הכוללת שלושה עובדים), מחלקת חדשנות ומחלקת מסחר. תקציבים גבוהים הוקצו גם למחלקת המדיה, שגדלה משלושה ל־11 עובדים. המטרה: להעמיק את הקשר עם הקהל, לייצר שקיפות ונגישות גבוהה יותר, ולהפוך את מועדון הכדורגל - שעלול לעיתים להיראות מנוכר - לאנושי, פתוח ונגיש.
