מה שהיה אמור להיות ערב חגיגי של כדורגל הפך לסיוט גדול עבור יובל אליאס, אוהד בית"ר ירושלים, שנפצע בחמישי בעקבות הדוחק בכניסה לאצטדיון בלומפילד, רגע לפני גמר גביע המדינה בין קבוצתו להפועל באר-שבע.
אליאס (18), חייל צה"ל, תושב שוהם וירושלמי במקור, הגיע למשחק יחד עם חבריו בשעות אחר הצהריים המוקדמות. "חידשתי מינוי ב-1,350 ש"ח. המינוי הגיע עם כרטיס לגמר והצלחתי לתפוס מקום לשער 10-11", מספר אליאס.
האירועים לפני גמר גביע המדינה
(צילום: דוברות המשטרה)
הוא מספר כי היה בין הראשונים שהגיעו לכניסות לשערים 10-11, שם קיווה לתפוס מקום טוב לקראת המשחק. לדבריו, כבר בשלב מוקדם הייתה צפיפות לא רגילה. "ניסינו להיכנס ראשונים, ראיתי הרבה דוחק. נכנסתי בנימוס, לא דחפתי אנשים. השתחלתי קצת – אני קטן יחסית – בלי לדחוף ובלי מריבות. הגעתי לגדר הראשונה, אבל היא לא נפתחה. כשהתחיל הדוחק ניסיתי לזוז ולא להיות ראשון על הגדר – לא הצלחתי".
"הגדר נפלה עליי, ננעלה לי על הרגל, וכל האנשים שפרצו רצו על הגדר, והרגל שלי נרמסה. כשהייתי מתחת לגדר עברו לי שתי מחשבות: איך אני נכנס ליציע, ובע"ה שאוכל לדרוך שוב על הרגל", תיאר אליאס.
בעודו שרוע על הקרקע, בזמן שעשרות אוהדים מנסים להיכנס פנימה, אליאס המתין לקבלת עזרה. לדבריו, לא ניגש אליו אף שוטר, והטיפול הראשוני ניתן לו על ידי מתנדבים שהיו במקום. הם ניסו לעזור לו ככל יכולתם, תוך שימוש בצעיף כחוסם עורקים מאולתר.
"שכבתי שם חצי שעה עם פצע פתוח, ואף שוטר לא ניגש אליי", מתאר אליאס. "הייתי באדרנלין, לא הבנתי מה קורה סביבי. זה היה הלם. גם החברים שסביבי אמרו שאף אחד לא ניגש. עשו לי חוסם עורקים עם הצעיף של בית"ר. היו שם שלושה מתנדבי מד"א שעזרו, ולקח לאמבולנס חצי שעה להגיע. שכבתי שם עד שפינו אותי".
לאליאס, שבסך הכל רצה לצפות בקבוצתו בגמר גביע המדינה, יש ביקורת גדולה על התנהלות המארגנים: "המשטרה, ההתאחדות וחברת האבטחה התנהלו בצורה לא הגיונית. אמרתי מהרגע שיצאתי משם שהלוואי והייתה לי מצלמת גוף. הלוואי והייתי יכול להראות את גודל האירוע והתגובה של המשטרה וחברת האבטחה – שזה לא עניין אף אחד. אף אחד לא ניגש אלי חוץ מאותו הילד שהציל לי את הרגל. היה חשוב לי למצוא את הטלפון שלו".
נער מתנדב מד"א, שנכח במקום וטיפל ביובל, סיפר גם הוא על הכאוס: "אני מגיע ליד שער 10 ונוצר דוחק כבד בעקבות אי פתיחת שערים. מגיעים מלא שוטרים עם פרשים וכוח רגלי ודוחפים את כולם ללא חשיבה. כתוצאה מכך אנשים נפלו ונפלו גדרות – גם על הרגל של הפצוע. אני רואה את זה ומנסה לעבור לעזור לו, והשוטרים לא נותנים לי בהתחלה. אחר כך הצלחתי לעבור, ואנחנו מנסים לקחת את הפצוע לאמבולנס טיפול נמרץ שהיה במקום – תוך כדי שהשוטרים רואים את המתרחש ולא עוזרים".
"הצוות לא היה באמבולנס כי זה היה צוות אבטחה", המשיך המתנדב. "ניסינו להתקשר למד"א – ולא שלחו אף צוות למרות שהיה מלא צוותים בשטח. תוך כדי עשיתי לחץ ישיר על הפצע לעצור את הדימום כי לא היה לי ציוד רפואי. אחרי כעשר דקות מגיעה ניידת ומפנה אותו לבית חולים. במהלך כל הזמן, אף אחד מהשוטרים לא עזר לנו. כתוצאה מהנפילה של הגדר עליו הייתה לו פציעה חודרת אשר עברה את השלב של הבשר, והיה ניתן להבחין בבירור בעצם ובדימום רציני".
אליאס הוסיף כי "הם לא נערכו ולא הגיבו נכון בסיטואציה. כשקורה מצב כזה – תשלחו תגבורת, תנסו להשתלט על המצב. במקום זה, שוטרים מבוהלים עומדים ומסתכלים זה על זה, במקום לפעול. אף אחד לא מודע לסדר הגודל של האירוע.
"פינו אותי לבית חולים ועשו לי 18 תפרים. חדירה של 7 ס"מ לתוך הרגל, 2 ס"מ מהעצם. אמרו לי שעוד 2 ס"מ פנימה ולא הייתי יכול ללכת יותר על הרגל. אני כרגע עם קביים, לא מצליח ללכת – ובסוף גם הפסדנו את הגביע. אבל הכל לטובה, זה יכול היה להסתיים יותר גרוע".
"אני מבואס, אני אוהד בית"ר מאז שאני קטן", מסכם אליאס. "כל הסובבים אותי אומרים לי להפסיק עם המחלה הזאת. אף אחד לא לומד כלום, זה ככה כבר עשרים שנה במגרשים – מגיעים לדוחק הזה. גם אני הייתי אומר: 'בסדר, אז אוהד נפצע, עיקם את הרגל', אבל עכשיו זה פגש אותי מקרוב. אני לא יודע אם אחזור ליציע, כי זו סיטואציה מערערת".
