אף אחד במכבי נתניה לא הופתע מכך שהקבוצה סיימה מחוץ לפלייאוף העליון. נכון, היה סיכוי תאורטי לפיו אם הפועל פ"ת הייתה מפסידה אתמול (שבת) להפועל ת"א והחניכים של רוני לוי ינצחו את הפועל חיפה, המטרה תושג, אבל במציאות שבה נתניה לא מסוגלת בעצמה לנצח (0:0 משמים), במאזנה יש שני ניצחונות בלבד בבית מול קבוצות התחתית (טבריה וריינה שמתחת לקו האדום), והיא המועדון הכי לא יציב בליגה, כזה שסופג רביעייה מטבריה ומפסיד פעמיים לסכנין, מנצח פעמיים את מכבי חיפה וסופג שמינייה מבית"ר ירושלים, ובכן, ככה לא עושים פלייאוף עליון.
החטא הקדמון בנתניה הוא פתיחת העונה. הבעלים החדשים רוס קסטין, שהבטיח להחזיר את היהלומים לימי הזוהר שלהם, עוד היה עסוק בוויכוחים מרים עם המאמן יוסי אבוקסיס לגבי זהות שחקני הרכש, כשהליגה כבר התחילה. בנתניה התעוררו רק אחרי ההפסדים במחזורי הפתיחה לבאר-שבע ומכבי ת"א, שלאחריהם גם בא ההפסד 3:1 להפועל פ"ת. נכון, היה מאז המון זמן לתקן, אבל אלה תשע נקודות קריטיות, מה גם שההפסד לפ"ת היה שווה בדיעבד שש נקודות בגלל המאבק הישיר בין השתיים על המקום השישי.
עודד מכנס: "איחרו את הרכבת כבר מההתחלה"
עודד מכנס, אחד מכוכבי העבר הכי גדולים של נתניה, אמר: "זו הייתה עונת בנייה בגלל החלפת הבעלים והחלפת המאמנים. העונה הזו הייתה לא יציבה עם אכזבה גדולה כי כולנו ציפינו שיש כאן בשורה, אבל איחרו את הרכבת כבר מההתחלה. אני אופטימי ובטוח שבעונה הבאה המועדון ייצא לדרך חדשה כי הבעלים גם למדו משהו ויש גם מאמן שיכול לבנות את העסק מההתחלה".
לפני רוני לוי ואבוקסיס, הכתובת לכישלון הזה היא על הבעלים קסטין שהטריל את המערכת. מהרגע שבו ניסה להשתיל במועדון את איש שלומו, המאמן הברזילאי גוסטבו לואל, דרך הסירוב להנחית כאן שחקני רכש איכותיים לאבוקסיס שדרש שני בלמים וניסו לשדך לו כאלה מהליגות הנמוכות באנגליה, ועד הרגע שבו נציגיו של קסטין הודיעו לאבוקסיס שהוא הולך הביתה בגלל שלא מקובלת עליהם שיטת ה-5:3:2, בדיוק אותה שיטת משחק, אגב, שאיתה הביסה בית"ר ירושלים את נתניה 8:2. גם אם היה נחוץ, ואפשר להתווכח על זה, לפטר את אבוקסיס, אתה לא עושה את זה ערב משחק גביע קריטי מול מכבי יפו, שממנו הודחה במבוכה נתניה.
משה גלאם, שחקן העבר, אומר: "מאז הגעתו של רוני לוי לא היה הרבה הבדל ביחס לתקופה של יוסי אבוקסיס. המשימה להגיע לפלייאוף העליון לא הושגה וזו השורה התחתונה. האכזבה שלי היא בעיקר מבחינה הגנתית כי ציפינו שרוני ייצב את השורות. זה כישלון ומה שצריך לעשות עכשיו זה לשחרר קרוב לעשרה שחקנים ובתוכם גם זרים כי הסגל הנוכחי לא סיפק את הסחורה, ואני מקווה שהמטרות יהיו שונות עם סגל איכותי ולדבר לא על פלייאוף עליון אלא על כרטיס לאירופה, כי זה מה שהקהל האדיר של נתניה מצפה לו".
עם הפנים בין הידיים
רוני לוי, איש מקצוע מוערך בכל פרמטר, קיבל קבוצה שעמוסה בשחקנים כישרוניים אבל גם לא מאוזנת בעליל, עם יותר מדי נקודות תורפה. לנתניה של העונה יש בעיה בעמדת השוער, שגם עומר ניראון ובטח מחליפו ניב אנטמן הם לא שוערים שמביאים נקודות. יש לה צרה צרורה במרכז ההגנה עם ספיגה של 55 שערים. הקישור שלה, שוב, מלא בכישרון של עוז בילו ומאור לוי והרי טבארש, אבל שלושתם שחקנים חסרי יציבות של יום עסל, יום בסל, והכי גרוע, וזה כבר סיפור של יותר מ-40 שנה, נתניה היא לא קבוצה של מאני-טיים. היא תמיד תגיע לשוקת גמרים של גביע, משחקים על פלייאוף עליון ומשחקי ירידה בימים אחרים, ותסיים עם הפנים בין הידיים.
רונן גבאי, אחד מכוכבי העבר של נתניה: "נתניה, וזו האמת, מלאה בחוסר סדר, היא לא פוגעת והיא לא נראית כמו קבוצה שראויה לפלייאוף העליון. רוני לוי חייב לעשות חריש עמוק, אבל לפני זה הוא צריך להיות מסונכרן עם ההנהלה שחייבת להודיע רשמית, למרות שיש לו חוזה, שהוא האיש שיש לו את המנדט לבנות את העונה הבאה. הנתנייתים איבדו את העניין בקבוצה וזה הכישלון הכי מהדהד. צריך לפרק ולהרכיב מחדש".
לוי יודע, גם קסטין, שכדי שהעונה הבאה תיראה אחרת, מהפכה היא צו השעה. לוי יבהיר במהלך משחקי הפלייאוף שהמסע המפוקפק בפלייאוף התחתון הוא המבחן של כל אחד ואחד מהשחקנים, ומי שלא יוכיח את עצמו יקבל הודעת שחרור. לוי מדבר לא מעט על כך שיש לנתניה את הפוטנציאל להיות קבוצה שהיא יותר מפלייאוף עליון, כזו שנאבקת על כרטיס לאירופה. כדי שזה יקרה הוא יצטרך לצרף שחקני רכש של חמישה עד שבעה שחקנים חדשים כדי לשדרג את העסק. זה כולל שוער, שני בלמים, שני קשרים וחלוץ. הרעיון יהיה מבחינת המאמן לייצר קבוצה דומה לזו שבנה בהפועל חיפה, כשכבר יש כמה שמות ישראלים בפנקסו, ביניהם דור מיכה ודור חוגי מבית"ר ירושלים, אילון אלמוג מאשדוד והשוער נדב זמיר מהפועל ירושלים.
יש לו ללוי אמירה עוד מימיו כמאמן נוער במכבי חיפה - "שחקן אמיתי". הפירוש המילולי הוא שלא משנה כמה אתה מוכשר ובעל פוטנציאל, בסוף השאלה היא כמה תפוקה המועדון והצוות המקצועי מקבל ממך. כך למשל, אף אחד לא מתווכח על האיכויות של מקסים פלוקשצ'נקו. בנוגע לעד כמה הקשר מסוגל להוביל על כתפיו את הקבוצה, זה כבר דיון אחר, בדיוק כמו עוז בילו שהוחתם לאחרונה בנתניה על חוזה לשלוש שנים.
