אברהם נומה היה חלוץ מסוג אחר. היו מבריקים ממנו, טכניים ממנו וכריזמטים ממנו בהפועל באר־שבע של הסבנטיז - אבל נומה היה המנהיג שהאוהדים אהבו, הטיפוס השקט והצנוע שמדביק את החבורה באדום, חלוץ שידע לכבוש בצרורות, אבל ידע גם לשחק בקישור ולעיתים בהגנה ולא חשש להכניס רגל לתיקול אגרסיבי. אגדת כדורגל באר־שבעית, זוכה שתי אליפויות והאיש שכבש 87 שערים בכל המסגרות. אתמול הוא הלך לעולמו בגיל 78.
נומה היה מייצג של תקופה בבאר־שבע. התקופה שבה המועדון מהפריפריה עשה הכל כדי לתת פייט ל"עשירים המדושנים והמתנשאים מתל אביב", קרבות כדורגל של ישראל השנייה מול הראשונה על הדשא בווסרמיל. הוא גם היה לוקאל־פטריוט אמיתי ומעולם לא שיחק מחוץ לבאר־שבע. את הרוב המכריע של שנותיו עשה בהפועל באר־שבע, ורק לקראת סוף הקריירה נדד אל השכנה העירונית בית"ר באר־שבע.
אברהם נומה נולד בעיראק, עלה עם משפחתו לישראל ב־1951 והחל לשחק כדורגל בליגות העירוניות בבאר־שבע אותן הגה וייסד אהרן בן יעקב. בגיל 17 הוא כבר עלה לבוגרים של הפועל באר־שבע שהייתה אז בליגה השנייה ומהר מאוד התבלט ביכולת הכיבוש שלו. באותה שנה עלתה הקבוצה לליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה). נומה ניחן בכושר גופני מעולה, מהירות מסחררת ולמרות שלא היה גבוה במיוחד (1.78), היה לו משחק ראש מהמשובחים שנראו באותן שנים ושערי הנגיחה שלו הפכו לשם דבר בדרום.
נומה היה המנהיג השקט. לא אחד שידבר הרבה, בטח לא על עצמו, אבל כשעלה למגרש הוא היה האיש שמדרבן את חבריו ואף מעיר להם כשפישלו. לוחם נחוש שדורש את אותה חריצות גם מחבריו. כאמור, את רוב הקריירה הוא עשה כחלוץ, אבל בזכות היכולת המגוונת שלו, נומה תופקד לעיתים בקישור וכשנדרש לכך אף התייצב בהגנה והביא לשם את אותה לחימה בלתי מתפשרת שלו. הוא שיחק בהפועל באר־שבע במשך 14 עונות והיה חלק מרכזי בדור הזהב שהוביל אותה לשתי האליפויות הראשונות (1975, 1976) בתולדות המועדון.
"אליפות באהבת אדם"
אוהדי הפועל באר־שבע אהבו את מאיר ברד, אלון בן־דור, אורי בנימין, שלום אביטן וכוכבים אחרים, אבל הכי הם אהבו את אברהם נומה. הנקודה הזו אפילו עלה בסקר שנערך בקרב האוהדים האדומים לפני מספר שנים ובו הוא זכה בתואר השחקן האהוב בתולדות המועדון. לא הכי נוצץ, אבל תמיד רצה לנצח, תמיד הטריף את חבריו וזה זיכה אותו בהרבה אהבה ביציעי וסרמיל. עד כמה הוא היה לוחם נחוש? "מכל תאקל שלי היה אפשר להדליק סיגריה", הוא סיפר פעם על עצמו כששיחזר כמה מזכרונותיו. עם זאת, מחוץ לדשא ידעו לספר חבריו על אופיו הנוח וגישתו הצנועה לחיים ולהיותו כוכב.
השוער רוני מוסקוביץ', שהגן על שער הפועל באר־שבע בשתי האליפויות הראשונות, זוכר את היום בו הגיע מקיבוצו גבעת ברנר לקבוצה הדרומית: "היו לי תקוות וציפיות, אבל גם חשש איך אשתלב בקבוצה חדשה. נומה היה זה שקיבל אותי, לחץ את ידי, ואמר לי בחיוך האופייני לו: 'ברוך הבא, הגעת לקבוצת הבית שלך'. מאותו רגע, ידעתי שהגעתי למקום הנכון".
שוער העבר זוכר עוד רגע אופייני של נומה: "אחרי אחד המשחקים הגדולים שלי, ניצחון 0:2 על הפועל כפר־סבא, נומה ניגש אליי ואמר: 'רוני אני מקנא בך'. שאלתי אותו למה, והוא השיב: 'אתה משחק כשוער וזה התפקיד היחיד שלא שיחקתי בו. הייתי מגן, קשר, חלוץ, הכל, רק לא שוער. הייתי רוצה לשחק בכל התפקידים'. הכל נאמר בחן, בסגנון של נומה".
מאות ליוו אתמול את נומה למנוחות, ובין המספידים היה גם ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ'. שסיפר: "נומה היה אגדה אמיתית שברחה מהכבוד. נעדר אגו, אף פעם לא דיבר רע על אדם, תמיד דיבר טובות בכולם. האליפות הכי גדולה שלו הייתה אליפות באהבת אדם". בעלי הפועל באר־שבע, אלונה ברקת כתבה: "אברהם ייזכר לעד כאחד מהשחקנים הגדולים בתולדות המועדון. מעבר ליכולתו הנפלאה, אברהם היה אדם שתמיד היה כיף לפגוש, חיובי ומסביר פנים. מורשתו תחיה לעד".
