שלושה ימים אחרי גמר המונדיאל, יום אחרי המשחק הראשון של הפועל באר־שבע באירופה ויום לפני המשחק הראשון של מכבי ת"א, בית"ר ירושלים והפועל ת"א, תפס אותנו תאריך עגול – חודש בדיוק לפתיחת העונה החדשה בליגת העל.
ההרגל המגונה של חלק מהקבוצות לסיים להתלבש ולהתאפר ממש ברגע האחרון גורם לכך שצורתן הסופית לא תיקבע לפני השבועות הראשונים לעונה, אבל זה לא אומר שאי־אפשר להתחיל ולענות על כמה שאלות מסקרנות כבר עכשיו.
מי עשתה בינתיים את הרכש הכי מרשים?
ניר צדוק: מכבי חיפה אמנם התחזקה בברוניניו, עומרי גלזר ואנדריאה נובאקוביץ', אבל גם זה לא מספיק בשביל להרשים יותר מהקיץ של בית"ר ירושלים, שצירפה בין היתר את תומר יוספי, שון וייסמן ויוג'ין אנסה שנמצא בהליך קבלת אזרחות. המשותף לכולם: ישראלים. מלאי הכחול־לבן הולך ומצטמצם בשנים האחרונות, וכל מי שמצליחה להתחזק בשחקני הרכב ורוטציה בלי לגעת במכסת הזרים, עושה משהו טוב. וייסמן היה החלוץ הישראלי הבכיר בשוק, ולצד עדן קארצב, יוספי היה הקשר הישראלי בעל הפרופיל הגבוה ביותר מעבר לים, ואנסה כ"אחד משלנו", שחקן של 15 שערים ובישולים בעונה כשנחה עליו הרוח, זה בכלל שיחוק.
גיא לייבה: מכבי חיפה. להביא את גלזר זה שיחוק שסוגר את עמדת השוער לכמה שנים. ברוניניו נראה כמו שחקן שיחגוג כאן, אבל גם מתיאס נהואל עשה רושם כזה בהתחלה. צריך להדגיש: הכל בינתיים. ועדיין, לפתוח את הקיץ עם החתמות כאלה זה מקום לא רע להיות בו.
איציק שאשו: יכול להיות שזה הרצון לשבור את המסורת ואשכרה לעשות סיבוב אירופי אמיתי, ואולי זה סתם כי העונה הקודמת פתחה לירושלמים את התיאבון, אבל בית"ר היא הקבוצה שמראש הייתה צריכה להתחזק הכי פחות, וגם את זה היא עשתה לפני כולן. וייסמן, אנסה, דניאל וורקו, יוספי ונועם מוצ'ה כתוספת לסגל עם כמה מהישראלים והזרים הטובים בארץ? ככה עושים זאת נכון.
איזו קבוצה נראית הכי פחות מוכנה לעונה?
שאשו: עירוני טבריה. ככה זה כשאתה נאלץ להתעסק בעירויים ומחטים, במקום בזרים משדרגים. נכון להרגע עדיין לא ברור לאן הפרשה הזאת הולכת, האם אלירן חודדה שפחות או יותר המציא את המועדון הזה יוכל להמשיך ולהוביל אותו, ומה יעלה בגורלם של כמה מהשחקנים שיש להם יד מחוררת בפרשה. אה, ועוד יש להם הורדת נקודות מהפרשה הקודמת, כמובן.
לייבה: הפועל ירושלים. אחרי עזיבתו של זיו אריה לא הגיע רכש מרגיע במיוחד, וכבר בעונה שעברה היה לה סגל חלש. צריך להיות אופטימיים מאוד כדי לזהות כאן שדרוג. שאפו על מכירת ג'ון אוטומאו לריימס ב־1.6 מיליון יורו, אבל עכשיו מגיע המבחן האמיתי: האם הכסף הזה יביא שניים־שלושה שחקנים שיכניסו אותה למאבק על הפלייאוף העליון.
צדוק: נכון למועד כתיבת שורות אלו, הפועל ר"ג, לפחות בגרסה שיצאה למחנה האימונים, היא לא רק הקבוצה החלשה בליגה - היא חלשה מזו שעלתה ליגה לפני חודשיים. כמו רבות לפניה, העונה של ר"ג תיקבע לפי הזרים שתביא. מה הסיכוי לפגוע ברובם בתקציב שאינו מהגבוהים בליגה? זו בדיוק התשובה לשאלה מי, ולמה, היא הקבוצה החלשה כרגע.
מי הקבוצה הגדולה שהכי נחלשה?
לייבה: מכבי ת"א. כרגע זה עדיין תיאורטי, אבל מה הסיכוי שהליו וארלה ורוי רביבו יישארו, ומי יחליף אותם אם יעזבו? הקבוצה הייתה זקוקה לחיזוק בכל מקרה. דן גלזר הוא רכש ישראלי סבבה, וההישארות של דור פרץ מרגישה כמעט כמו תואר. כמעט.
צדוק: שאלה שהתשובה אליה יכולה להשתנות לפי כיוון הרוח. אם רביבו וטייריס אסאנטה יעזבו את מכבי ת"א, ובטח אם באר־שבע לא תצליח לשמור על קינגס קאנגווה, יהיה קשה לטעון ברצינות שמבין הגדולות דווקא מצבה של הפועל ת"א הכי הורע. נכון למועד כתיבת שורות אלו, העזיבה של לויזוס לויזו והשינויים המינוריים אם בכלל בסגל, פירושם שהאדומים איבדה את השחקן הטוב ביותר שלהם, אותו יחליפו במישהו לא ידוע שהסיכוי שיהיה ברמתו הוא אפסי עד קלוש.
שאשו: על פניו, הפועל ת"א איבדה באמת רק שחקן טוב אחד בקיץ הזה, וגם הוא לא היה מכונת מספרים גדולה. אלא שמשום מה התקבלה שם החלטה לשמור פחות או יותר על כל מצבת הזרים, במקום להפריד בין יכולת לרומנטיקה. במילים אחרות, זה לא כל כך מי שלא הגיע, כמו שזה מי שכן נשאר.
מי המאמן שהכיסא שלו הכי מתנדנד?
לייבה: אליניב ברדה. לא במובן שיפטרו אותו אחרי תיקו במחזור החמישי, אבל העונה יופעל עליו לחץ גדול להעלות הילוך עם הפועל ת"א ולהיאבק ברצינות על האליפות. בסופה יצטרכו לקבל החלטה: האם מדובר במאמן שיכול לקחת את הקבוצה לארץ המובטחת, או שזה השלב שבו צריך להיפרד.
שאשו: להגנתו של זיו אריה ייאמר שכיסא המאמנים במכבי פ"ת מגיע מראש עם שלוש רגליים במקום ארבע, ומשענת איתנה כמו ניילון נצמד. אלא שאז אני מדמיין את אחד הראיונות השלווים והמפורסמים של אריה אחרי עוד הפסד משמים, ומהצד השני את הפתיל המפורסם של אבי לוזון, ואני מבין שזה קצת כמו לערבב סוכריות קופצות עם חומר הרדמה.
צדוק: מבין כל המאמנים שיש להם מסה כלשהי, נדמה שברק בכר הוא המתנדנד מכולם. הקרדיט של רן קוז'וך, ברדה ואלמוג כהן רחב בהרבה, וגם קני מילר נהנה מעצם מינויו באופן קבוע לקרדיט במערכת שהיא סבלנית מיסודה. בכר, להבדיל, נושא על גבו את הזיכרון של שתי עונות רצופות שהסתיימו בטעם מר.
איזה בעלים נראה הכי מעורב?
צדוק: התגעגעתם? אז הוא בא. מכבי פ"ת חוזרת לליגת העל, אבל זה לא העניין. איתה, או יותר נכון לפניה, חוזר גם אבי לוזון, הקדוש של כל הבעלים המעורבים, האיש שידו ורגלו בכל. לכאורה, הבחירה במאמן צנטרליסט כמו זיו אריה, מרמזת על מוכנות ללכת צעד אחורה. בפועל, הצימוד הזה הוא מקדם דרמה עבור לוזון. אריה ונטייתו לדבוק בדרך שלו ויהי מה, יכניסו את לוזון לפינות שיחלצו ממנו את האינסטינקט שהפך אותו לדמות קאלט.
לייבה: חאלד דוכי. הבעלים החדש של בני סכנין הגיע עם המון אנרגיה, ובתחום אחד כבר עקף את מוחמד אבו־יונס – הצהרות מפוצצות על אליפות ורכש גדול בדרך. הוא כמעט החתים את לארי קאיודה, ועכשיו מסקרן לראות מה עוד הוא מתכנן, חוץ מלדבר.
שאשו: משחק הכיסאות המוזר בתחילת הקיץ עם יצחקי ואלמוג כהן, בעצם הבטיח שברק אברמוב מהמר בגדול על עצמו. אם זה יעבוד, הוא גאון פורץ דרך. אם הקבוצה הכי שלמה של בית"ר מזה שנים תיכשל - האצבעות יופנו אליו. וזה הרבה אצבעות, כי במינויים טדי כבר סולד אאוט.
ומי הכי אדיש?
שאשו: יואב כץ הוא אחד הבעלים הכי ותיקים בליגת העל לדורותיה. אולי בגלל זה הוא לא מתרגש כשמגיע השלב הזה בעונה שבו הפועל חיפה מסתבכת בתחתית, וזקוקה לשינוי כיוון קיצוני כדי להימנע מירידה. בלית ברירה הוא יתאם שיחת ועידה בין יבשתית, יאשר כמה זרים חדשים ומאמנים ישנים, והדברים יירגעו עד העונה הבאה.
לייבה: אדמונד ספרא. בינתיים נראה שבנו הוא נציג הבעלים הלא־רשמי, לויזו עזב והתותחים עדיין לא הגיעו להפועל ת"א. בגזרת היד על הארנק נרשמת אכזבה מסוימת. הייתה ציפייה שספרא ישתולל – בקטע טוב, כמובן – וירים את הרף. בינתיים זה לא ממש קורה, והקיץ ממשיך להתנהל על אש קטנה.
צדוק: מיץ' גולדהאר, ולו מתוקף הזרות שלו. כמו מספר כל יודע, שמקדם את העלילה בלי שזהותו ידועה, החוטים הכבדים ביותר בכדורגל הישראלי נמשכים מעבר לים. לעתים זה לחיוב, לפעמים זה לשלילה - ראה הסחבת והשיהוי בפרידה מז'רקו לאזטיץ' - אבל ביקום בו בעלים מניעים את העלילה לא רק במעשים אלא בעיקר בדיבורים, הקנדי מתבלט בריחוקו. זו לא אדישות במובן של חוסר אכפתיות, אלא יותר במובן הסירוב ללכלך את הידיים בביצה בה שוחים בהנאה גלויה יותר או פחות 13 בעלים אחרים.
איזה שחקן צעיר הולך להפתיע אותנו השנה?
לייבה: ניב יהושע. הקשר, שהיה חלק מרכזי בזכייה של מכבי פ"ת בגביע, מתאחד עם קוז'וך ואמור להשלים לצד אליאל פרץ קישור מצוין בבאר־שבע. חבל שביזבז עונה בלאומית, אבל הקפיצה לאלופה טבעית והגיונית.
שאשו: אחיו הקטן נבות כבר עשה את זה בגדול בעונה שעברה במכבי חיפה, אבל אדר רטנר בהחלט יכול להמשיך את הגאווה המשפחתית. הקריירה שלו בלאומית גימגמה בין פעולות מרשימות לפציעות מתסכלות, אך דווקא נגד שתי הקבוצות הכי טובות בליגת העל הוא נתן הופעות גביע אדירות, מה שסידר לו טלפון ממכבי פ"ת.
צדוק: דניאל וורקו היה אולי השחקן הטוב ביותר של בית"ר במשחק האירופאיות. הקבוצה עדיין יכולה להביא קשר זר ויוספי ועדי יונה גם שם, אבל אם מייצרים משוואה של טיב ההבטחה והתחרות הפתוחה על העמדה, וורקו נראה כמו המועמד המושלם.
מאיפה תבוא השערורייה הבאה?
שאשו: כבר כמה שנים שנדמה כאילו אחד המועדונים הכי גדולים בספורט הישראלי פשוט מחויב לייצור אייטמים עבור התקשורת בעיר. אז לא בטוח שהסוגיה הבאה אצל הירוקים תהיה כזאת שערורייתית, אבל בטוח שככה יקראו לזה באולפן של רדיו חיפה.
לייבה: זיו אריה והלוזונים. זה משהו שרק מחכה לקרות, לא? מספיק שלוזון יגיד משהו לא במקום בתוכנית רדיו, ואריה כבר יחזיר בפליטת פה שתשבור את האינטרנט. הכל כמובן ייעשה בכבוד וברוח טובה, בנוסח הקלאסי: "נגיד לו תודה ונאחל לו בהצלחה".
צדוק: מתבקש לבחור בטבריה, שלזכותה ייאמר שהיא באמת עושה כל שביכולתה כדי לייצר כל שערוריה אפשרית ובלתי אפשרית כאחד. אם כך, טוב שיש את סכנין, שהיא כמו קומיקאי מבוגר שקם לו דור צעיר ומשוכלל יותר, אבל כזה שתמיד אפשר לסמוך עליו שיספר איזושהי בדיחה טובה. התקציב שלהם עבר כבר ביולי? אל דאגה. זה לא מבטיח רצינות. זה בסך הכל תעלול שנועד להרדים אותנו לפני בוא הפאנץ'.
אם הליגה מתחילה היום – מי לוקחת אליפות?
לייבה: באר־שבע. למרות הבעיות בסגל והפאניקה המוגזמת, אפשר לסמוך על קוז'וך שהוא יודע מה הוא עושה. אמר שהוא יכול לאמן את ריאל מדריד, אז מאמן שמתאים לבלאנקוס אמור לשמור כאן על התואר.
צדוק: לא רק בגלל שפירקה את האלופה בביתה עם שני זרים בלבד וכשהיא ב־10 שחקנים במשך כחצי שעה - מכבי ת"א מועמדת בכירה לאליפות בעיקר בגלל שהכישלון בעונה שעברה הוא מנוע הבערה הטוב ביותר עבורה. אם הצהובים יצליחו לשמור על רביבו ותשיג לעצמה סוף־סוף חלוץ, זה יכול להיות אפילו קל משנדמה לנו.
שאשו: שום דבר טוב עוד לא יצא מהסתמכות על גביע הטוטו, אבל מכבי ת"א חזרה בשבוע שעבר מטרנר עם ניצחון שעוד עשה חסד עם האלופה. תוסיפו לזה רעב אחרי עונה קשה, מאמן שתיאורטית עובד על העונה הזאת כבר מאפריל, ותקבלו את הפייבוריטית.
ומי היורדת?
צדוק: הפועל ר"ג (ראה סעיף 2), והפועל חיפה (ראה תת סעיף 6). הסגל החלש של העולה החדשה והאדישות הבלתי נסבלת של המושך בחוטים של השנייה אמורים לעלות להן בשני המקומות האחרונים.
לייבה: טבריה. כי כמה פרשיות אפשר לעבור? מה הלאה, האזנות סתר בחדר ההלבשה? מרגלים באימוני היריבות? הקבוצה הזאת מייצרת רעש כאילו היא נבחרת ארגנטינה, עם סגל שבסך הכל אמור לנצח את סכנין.
שאשו: הגרלת משחקים רצחנית בפתיחה, אירוח עשרות ק"מ מבסיס האם, סגל שנראה כמו משהו שיתקשה לעלות מהלאומית והנהלה חדשה. לאוהדים השרופים של ר"ג יש בדיחה קבועה על זה שהם כבר שנים בסכנת עליה, ויש מצב שהם יודעים על מה מדברים.












