נבחרת ישראל הייתה שלשום שותפה מלאה לאחד המשחקים הגדולים במוקדמות המונדיאל הנוכחיים: חגיגה של תשעה שערים על הדשא בדברצן מול נבחרת איטליה, שבמהלכה הגיע סנדרו טונאלי בתוספת הזמן וניצל יום חלש של השוער דניאל פרץ עם שער שסידר סוף כואב במיוחד.
הפער בין מה שההתקפה הישראלית הצליחה לייצר, צמד של דור פרץ (מתפתח לכובש מדופלם) וצמד שערים עצמיים של האיטלקים, לבין תצוגת הבלהות של ההגנה בראשות השוער, היה תהומי. דז'ה וו לאמירה הזועמת של מאמן הנבחרת בעבר, אנדי הרצוג, אחרי ההפסד במוקדמות יורו 2020 לסלובניה, 3:2 מגול בדקות הסיום: "זה כבר לא מצחיק, אנחנו עושים טעויות טיפשיות ומפסידים בכל משחק. ככה לא נעלה לעולם לטורניר גדול". האוסטרי היטיב לנסח וזה תופס גם היום. אז אחרי 5:4 מסעיר ומתסכל כאחד, בואו נראה מה אפשר ללמוד מהמשחק:
שלב המחמאות
צמד המשחקים האחרונים בקמפיין הציג מספר מגמות חיוביות בנבחרת הישראלית, בטח בכל הקשור להכנה למשחקים. הבחירה של המאמן רן בן שמעון להשתמש באליאל פרץ בדיוק כמו בתפקידו בהפועל באר-שבע כקשר אחורי התברר כמדויק במיוחד. זה עבד מצוין מול השחקנים האיטלקים שמגיעים מקבוצות בכירות. גם ההתעקשות על דן ביטון התבררה כנכונה. הקשר הפך לאחד השחקנים החשובים במערך של הנבחרת, בין אם ככנף שמאלי או בתפקוד שלו מול האיטלקים כקשר באמצע.
ההימור על דור פרץ כחלוץ מדומה, תפקיד שחלק יחד עם אוסקר גלוך, הבליט את הטרנספורמציה שהצליח לבצע ז'רקו לאזטיץ' לקשר החרוץ. הצמד של פרץ מול נבחרת איטלקית (תזכורת: הבחור היה שחקן ספסל בוונציה שירדה לליגה השנייה באותה עונה) הציג לראווה את ההתפתחות וההתקדמות שלו כשחקן ורסטילי. אלו היו שני שערים של סקורר אמיתי ומגוון. פרץ לא באמת נספר על ידי רן בן שמעון שהאמין יותר בשחקנים כמו מחמוד ג׳אבר ומוחמד אבו-פאני, אבל צמד המשחקים האחרונים חיזק את מעמדו.
אלי דסה כבר חווה שלוש תקופות בהן הגיע לנבחרת כשהוא ללא קבוצה, וכל המאמנים הלאומיים עדיין נתנו לו את המושכות. שלשום בדברצן הוא הוכיח למה. דסה רץ מטונאלי להגנה, ממנה להתקפה, נע בחופשיות עם אמביציה ענקית והוכיח מדוע הוא קפטן הנבחרת ובעיקר את החשיבות המקצועית שלו. ״לראות את האיטלקים בטירוף בסוף, כאילו הם משחקים נגד הנבחרת הכי טובה בעולם, הסביר יותר מכל דבר את מה שעשינו מולם", סיכם דסה.
אוי, פרץ
יש הימורים שצולחים, יש כאלו שכושלים, אבל ישנם גם כאלו שקורסים. דווקא ההימור על דניאל פרץ בין הקורות נראה כמושכל וסביר ביותר במערך השיקולים של בן שמעון. בדיעבד זה התברר כחלום בלהות. את סימני החלודה ניתן היה לזהות כבר במשחק הרגל של פרץ מול מולדובה - בכל זאת שוער שיושב שנתיים על הספסל, מגיע להמבורג וגם שם מגלה שהוא לא ממש משחק, זה דבר שפוגע בחדות ובביטחון. בסופו של דבר אין תחליף לדקות משחק. מבין חמשת השערים שספגה הנבחרת, שלושה באחריות כזו או אחרת של פרץ. זה בלט בשער הראשון של מויזה קן, בו פרץ פתח את השער כולו ונראה חסר התמצאות ובשער הניצחון של טונאלי, שספק בעט ספק ניסה למסור לתוך הרחבה. אלו היו ספיגות רכות במיוחד, ששידרו חוסר ביטחון וחוסר יכולת, לפחות כרגע. עם זאת, כל עוד גם עומרי גלזר מחמם את הספסל של הכוכב האדום בלגרד, מקומו של פרץ מובטח בחלון הבא.
פרץ: "אני באמת מאוד מבואס אישית. זה כואב מאוד. בטוח שיכולתי לעשות יותר. הרגשתי טוב ובפוקוס על המשחק, ואנתח את הדברים".
המנהיג המקצועי
היכולת והביצועים בקישינב ובדברצן נתנו את החותם הסופי לקביעה: מנור סולומון הוא השחקן הטוב ביותר בכדורגל הישראלי. גם בקיץ שבו הוא לא עשה הכנה עם טוטנהאם בשל פציעה, אחרי שחווה טלטלות משא ומתן עד הרגע האחרון, הפך תוך יממה משחקן טוטנהאם, לשחקן קריסטל פאלאס ועד ההגעה בסופו של דבר לוויאריאל, הוכיח סולומון שהוא מסוגל לשמור על פוקוס וכושר, וסיפק תצוגת כישרון מלהיבה, כמו גם מנהיגות.
אחרי מחצית ראשונה מצוינת במולדובה, בה הסיר את החלודה מול יריבה נוחה, הגיעה הפלומבה במשחק מול איטליה. מול שחקני אינטר, ארסנל ונאפולי הוא הפגין עליונות, כולל דריבלים מסחררים, כשהשיא בא לידי ביטוי בבישול המרשים לדור פרץ ב-1:2 הישראלי.
לצידו, אוסקר גלוך הציג משחק סולידי יחסית, אבל מחויב הרבה יותר ממה שראינו עד כה במשחקי הנבחרת. "זה ההפסד הכי כואב שיש", הסביר גלוך, "אפשר לראות שהיינו במשחק בכל רגע וזה פספוס ענק. היינו יותר מדי ב'היי' אחרי השוויון, ורצינו יותר מדי להפוך את התוצאה, שזו מחשבה טובה, אבל היא עלתה לנו בגול".
השבירים
תחושת גאווה היא עניין סובייקטיבי, בטח אחרי הפסד שמגיע שוב כמיטב המסורת הישראלית בדקות האחרונות. בן שמעון ניסה להדביק את המושג "בלתי שבירים" לנבחרת שלו, לא בדיוק צמד המילים שמשקף את המציאות המפוספסת בדברצן, שלמעשה סיימה ככל הנראה את הקמפיין.
פעמיים חזרו האיטלקים מפיגור, וגם אחרי שספגה שוויון בדקה ה-89 הצליחו לתקן ולנצח. משמע: ישראל לא מסוגלת לשמור על ההישג עליו עמלה, סופגת שערים מתסכלים בצורה לוזרית, הכי רחוק מ"בלתי שבירים".
הבעיה החמורה ביותר של הנבחרת לא נפתרה - ההגנה. ובלי הגנה יציבה שאפשר לסמוך עליה ברגעים קריטים, אי-אפשר להתקדם באמת. אחרי שסתיו למקין הוחלף ברז שלמה, החוליה האחורית שכללה את עידן נחמיאס ורוי רביבו הציגה משחק הגנה מביך. "אתם תהיו אלו שתיקחו את הנבחרת הזה לטורניר גדול", אמר בסיום המשחק בן-שמעון לשחקיו. רק שעם כזו הגנה פריכה, קשה יהיה לעמוד בציפיות הללו.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.09.25
