את הדרבי התל-אביבי ניצחה משטרת ישראל והפסיד הכדורגל הישראלי כולו, ובראשו הפועל ת"א ומכבי ת"א, שמשחקן אמש בוטל בהוראת המשטרה בעקבות השלכת רימוני עשן מיציעי אוהדי הפועל ת"א. זה יכול היה להיות המשחק הכי גדול שלא ראינו - המשחק שבו הפועל תקטע את הרצף, או זה שבו מכבי דווקא תשמר אותו. במקום זה, הוא ייזכר כביזיון הכי גדול שראינו. במקום סתיו טוריאל ודור פרץ, כריסטיאן בליץ' ודניאל דאפאה, הגיבורים היו המפכ"ל ומפקד המחוז.
כמובן שאפשר לפטור את הכל כדאגה לשלום הציבור, אבל זה יהיה נאיבי מדי. מי שמעורה ולו במעט בדינמיקה של הכדורגל הישראלי ומכיר את הנפשות הפועלות יודע שאם יש דבר אחד שחשוב למשטרת ישראל יותר מאשר ביטחון האוהדים, זה כבודה. את כוחה הבלתי מוגבל היא מנצלת ושומרת למאבקי כוחות עם אוהדים, למניעה שרירותית של הכנסת אמצעי עידוד ועוד. מספיק היה לראות את ההתייעצות הצפופה שקיימו עשרות שוטרים למרגלות שער 1 כדי לדעת שהם לא יפספסו את ההזדמנות לפספס את ההזדמנות עבור כל היתר.
1 צפייה בגלריה
אם יש דבר אחד שחשוב למשטרת ישראל יותר מאשר ביטחון האוהדים, זה כבודה
(צילום: עוז מועלם)
מופע הפירוטכניקה אמש לא היה דבר שכמותו טרם נראה במגרשי הכדורגל בישראל. שוברת שגרה הייתה רק התגובה לאירועים מצד משטרת ישראל, שיכולה וצריכה הייתה לחכות שהעשן יתפזר תרתי משמע ולאפשר למשחק להתחיל לרווחתם והנאתם של 25 אלף אוהדים ששילמו על כך ממיטב כספם וחיכו לאירוע במשך שבועות. אם ישנם אשמים בודדים מתוך 25 אלף אנשים, תתכבד המשטרה ותמקד את מאמציה בלתפוס אותם ולמצות איתם את מלוא חומרת הדין. במקום זאת, בחרו בדרך הקלה והפופוליסטית ובענישה קולקטיבית. המשטרה עשתה את השריר האחרון וטיאטאה את הבלגן מתחת לשטיח.
פציעתם של ילדים ושוטרים כתוצאה מהשלכת רימוני העשן והאבוקות היא אירוע מצער שלא צריך לקרות ועליו האשמים צריכים לתת את הדין, אך מכאן ועד לביטול האירוע כולו המרחק עצום. בשום אירוע תרבות אחר במדינת ישראל המשטרה לא הייתה מורה על ביטול אלא פועלת להשבת הסדר על כנו. רק בכדורגל היד על הדק הענישה הקולקטיבית קלה מתוך השאיפה חסרת התוחלת לחנך את ההמון. מה שהמשטרה לא מבינה הוא שהיא שופכת את התינוק עם המים.
רגע הפגיעה של האבוקה בשוטרים בדרבי התל אביבי
(צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים)
אחרי 25 שנה, הגיע הזמן שהכדורגל הישראלי ישלים עם קיומה של הפירוטכניקה כחלק אינטגרלי מהמשחק. אם לא יהפוך אותה לחוקית, לפחות לא ימשיך לקיים את הזעזוע הצדקני ממנה במשך כל כך הרבה שנים. יכול להיות שאם אפשר היה לחזור אחורה בזמן ולבטל את המצאת רימוני העשן והאבוקות, מוטב היה שלא היו קיימים. מה לעשות, אבק השריפה הומצא. כרגע, המלחמה בהם היא מאבק בטחנות רוח. הפירוטכניקה כאן כמו השערים שבשני קצוות המגרש, כמו ארבעת דגלי הקרן, כמו השופט והקוונים. היא כאן כדי להישאר, כביטוי נוצץ וצבעוני, לעיתים יתר על המידה, לאמוציות והעניין שמייחסים למשחק עשרות אלפים. בענף שמרתק המונים, תמיד יהיו אנשים שיבטאו זאת גם בדרכים יותר קיצוניות.
תפקידה של המשטרה הוא לקיים אירועים גם בנסיבות יותר קיצוניות מאשר משחקים מעוטי קהל בין קבוצות פלייאוף תחתון, להשיב את הסדר גם אם יידרשו לכך 25 דקות או חצי שעה כפי שקרה בדרבים בעבר, ולאפשר את קיומה של הצגה שהיא חלק פסיבי בה לחלוטין. מה שקרה אמש בבלומפילד הוא הפיכת היוצרות – במקום שהשחקנים וגם האוהדים, כמי שמעניקים לכל משמעות, יהיו במרכז, עמדה המשטרה במרכז. אם כל כך מגרד לה להיות חלק, היא יכולה להקים קבוצה.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.10.25
