דני אבדיה ממשיך לבסס את מעמדו כאחד השחקנים הבולטים ב-NBA. הפעם הכוכב הישראלי של פורטלנד זכה לבמה מכובדת במיוחד כשהתארח בפודקאסט של כוכב גולדן סטייט, דריימונד גרין. בשיחה בין השניים עלו התחנות המרכזיות בקריירה של אבדיה, מההתחלה הלא פשוטה בוושינגטון ועד הפריצה הגדולה במדי פורטלנד. גרין, שפגש את אבדיה לא פעם על הפרקט, גם לא הסתיר את ההערכה שלו כלפי הפורוורד הישראלי.
"אני תמיד ידעתי שקשה מאוד לשמור עליך", החמיא גרין לאבדיה. "החדירות שלך לסל הן מהחזקות שראיתי. אתה חודר לסל בעוצמה מטורפת".
גלריה
"תמיד ידעתי שקשה מאוד לשמור עליך". דני אבדיה מול דריימונד גרין
(צילום: AP Photo/Craig Mitchelldyer)
בהמשך התייחס גרין לעונה האחרונה של הישראלי, שבה הפך לשחקן המוביל של פורטלנד, נבחר לראשונה למשחק האולסטאר והעלה את מניותיו בליגה. "בשנה שעברה היית בפורטלנד, ודרך אגב, עשית לנו את המוות בכל ערב. ממש עצבנת אותי", הודה כוכב הווריורס. "אבל הובלת את הקבוצה בנקודות, נבחרת לראשונה לאולסטאר, ועכשיו אתה באמת מתחיל לבנות את עצמך ולהפוך לשחקן שציפו ממך להיות כשנבחרת בדראפט".
גרין שאל את אבדיה כיצד הוא מתכונן לעונה שבה לצדו צפויים לשחק שני כוכבים דומיננטיים נוספים, דמיאן לילארד וג'ה מוראנט, ומה המשמעות של הציפיות הגבוהות ממנו כעת. הישראלי השיב כי הוא רואה בכך הזדמנות ולא מכשול.
"להיות מוקף בשני שחקנים שהיו באולסטאר, שחקנים נהדרים, זה מאוד עוזר, במיוחד בזכות הניסיון שלהם. זאת בעיה טובה, ואני אוהב את זה", אמר אבדיה. "ברור שהעונה שעברה נתנה לי ביטחון, כשהכדור היה הרבה בידיים שלי. עכשיו, כששני גארדים דומיננטיים חוזרים, בסופו של דבר יש רק כדור אחד. אני מרגיש שאני שחקן די מגוון ויודע להתאים את עצמי לשיטה".
אבדיה הוסיף כי הוא מאמין בכימיה שנוצרה בינו לבין חבריו החדשים לקבוצה. "אני סומך על החברים שלי, אוהב לחלוק את הכדור ואוהב למסור, וגם הם כאלה. פגשתי את ג'ה, שלא הכרתי קודם, והוא בחור נהדר. ברור שהוא אוהב כדורסל, ולשניהם יש אינטליגנציית משחק גבוהה מאוד. היה ממש נחמד במחנה האימונים".
"סומך על החברים שלי לקבוצה". אבדיה עם קלינגן
(צילום: AP Photo/Ross D. Franklin)
"ההתחלה הכי קשה שיכולתי לקבל"
לצד הפריצה המקצועית, אבדיה חזר גם לתקופה שבה החל את דרכו בליגה הטובה בעולם. הבחירה בוושינגטון בדראפט 2020 הגיעה בצל מגפת הקורונה, ששינתה לחלוטין את החוויה עבור השחקנים הצעירים. "להיבחר בדראפט באמצע הלילה, כשכל החברים והמשפחה איתך, זה היה רגע מיוחד", סיפר. "אבל אז אתה מגיע לוושינגטון, שבתקופת הקורונה הייתה סוג של עיר רפאים. אתה מגיע ואין אף אחד בחוץ, אתה בחדר המלון הקטן שלך, נכנס לאולם וכולם עם מסכות. אתה אפילו לא יכול ללחוץ לאנשים ידיים כמו שצריך".
אבדיה הזכיר גם את העובדה שהדראפט שלו נערך במתכונת שונה מהרגיל. "לא הייתה לי האפשרות לפגוש את כל בחירות הלוטרי האחרות. לא הייתה לי החוויה הרגילה שיש לכל מי שנבחר בדראפט. הדראפט שלי נדחה, אני חושב שהוא היה בנובמבר, אם אני לא טועה. הייתי בבית, בארבע לפנות בוקר. אתה צייצת אז על כל בקבוקי היין שהיו מאחוריי, אני לא אשכח את זה. זה היה מצחיק".
לדבריו, השילוב בין המעבר לארה"ב, הנסיבות החריגות והקושי להסתגל לכדורסל האמריקאי הפך את תחילת הקריירה שלו למאתגרת במיוחד. "להגיע ל-NBA באותו רגע, בסיטואציה הזאת, במיוחד כשאתה מגיע מחו"ל, זאת הייתה ההתחלה הכי קשה שיכולתי לקבל בקריירה. ברור שהייתה לזה השפעה גדולה על המסע שלי בהתחלה. זה לא הלך חלק. יצא לי לשחק לצד כמה שחקנים נהדרים וכמה ותיקים טובים, וזה חישל אותי, אבל זה בהחלט לא היה קל. לקח לי זמן".
התחלה קשה בליגה. אבדיה במדי וושינגטון
(צילום: Tommy Gilligan-USA TODAY Sports)
אחד הרגעים המשמעותיים בשיחה הגיע כאשר גרין שאל את אבדיה מתי הבין שיש לו את הכלים להפוך לשחקן ברמה הגבוהה ביותר. הישראלי סיפר כי כבר באימונים זיהה את היתרונות הפיזיים והמקצועיים שלו, אך רק בהמשך הקריירה החל להאמין שהוא יכול להגיע לרמות שעליהן חלם.
"ידעתי כבר באימונים ובעבודה האישית שלי שיש לי כלים שלא להרבה שחקנים בגובה שלי יש, בהתחשב ביכולות שלי", אמר. "אבל לא ידעתי אם אני יכול להיות אולסטאר או שחקן יציב". השינוי, לדבריו, החל לאחר המעבר מוושינגטון לפורטלנד, כשמאמן הבלייזרס דאז, צ'ונסי בילאפס, עודד אותו לקחת יותר אחריות ולהשתמש ביכולת שלו להוריד ריבאונדים כדי להוביל את הכדור קדימה.
"התקשיתי מאוד בהתחלה. בדיוק עברתי בטרייד מוושינגטון אחרי שנה טובה, הגעתי שוב לקבוצה חדשה, שיניתי סיטואציה והתקשיתי. לא הייתי עצמי", שחזר אבדיה. "ואז צ'ונסי בא אליי ואמר: 'תקשיב, אתה ריבאונדר נהדר. בכל פעם שאתה לוקח ריבאונד, תדחוף את הכדור קדימה. אני רוצה שתעשה את זה'. אז פשוט התחלתי לעשות את זה. זה היה הדבר היחיד שחיכיתי לו במהלך המשחק: לקחת ריבאונד ולהתחיל לנהל את המשחק בעצמי".
ככל שהמשיך ליישם את ההנחיה, המשחק של אבדיה החל להיפתח. הוא קיבל יותר אחריות בהתקפה, הפך ליוזם ולא רק למסיים, ובהדרגה גם צבר ביטחון ביכולתו להוביל קבוצה. "ככל שעשיתי את זה יותר, ככה הכול התחיל להיפתח. זה היה כמו כדור שלג. לקראת סוף העונה כבר ניהלתי חלק גדול מההתקפה, הרגשתי ממש טוב והייתה לי סיומת נהדרת לעונה", סיפר.
נתן לו את המפתחות. אבדיה עם צ'ונסי בילאפס
(AP Photo/Duane Burleson)
את עוצמת השינוי הבין בעיקר כאשר החל את העונה שלאחר מכן והצליח לשמור על היכולת לאורך זמן. "אחרי 10 או 15 משחקים פתאום העמדתי ממוצעים של 24 או 25 נקודות, חלקתי את הכדור, ניהלתי את המשחק ונהניתי. אמרתי לעצמי: 'אולי אני באמת מסוגל'. אולי פשוט הייתי צריך הזדמנות, או להרגיש שאני שייך למקום מסוים ולהתחיל להתחרות".
אבדיה הצביע גם על משחק אחד שבו הרגיש שהוא מסוגל להגיע לתקרה גבוהה במיוחד: המפגש מול ניו אורלינס שבו קלע 43 נקודות, שיא הקריירה שלו. "זה היה הרגע שבו חשבתי שיש בי משהו. אמרתי לעצמי: 'אם אני מסוגל להגיע למספר כזה, אפילו אם זה רק במשחק אחד, אולי יש בי משהו שעוד לא גיליתי'".
גרין ואבדיה דיברו גם על ההתנסות הראשונה של הישראלי בפלייאוף, בעונה שעברה, מול סן אנטוניו. פורטלנד אמנם הצליחה לנצח משחק אחד בסדרה, אך הודחה מול הספרס, שהמשיכו בהמשך עד לגמר המערב. עבור אבדיה, זו הייתה הזדמנות ללמוד מקרוב מה נדרש כדי להתמודד עם קבוצות ברמה הזאת.
"ברור שבספרס יש את וומבי מתחת לסל, שאתה צריך לחשוב עליו. יש להם שומרים נהדרים, גארדים אגרסיביים, הם צעירים", סיפר. "הרגשתי שבשביל חוויית פלייאוף ראשונה, זה היה מאוד קשוח. במיוחד כשאני שחקן כל כך פיזי, ואז אתה נתקל בפיזיות שמופעלת נגד הפיזיות שלך. אתם מתנגשים אחד בשני, וזאת הולכת להיות מלחמה".
"בשביל חוויית פלייאוף ראשונה, זה היה מאוד קשוח"
(צילום: AP Photo/Eric Gay)
אבדיה הודה כי ההבדלים בין העונה הסדירה לפלייאוף היו משמעותיים יותר מכפי שציפה. "הם הגיעו מאוד מוכנים. ברור שניצחנו משחק אחד, וזה היה נחמד, לחוות ניצחון אחד בסדרת פלייאוף. לפחות לא סיימנו בסוויפ. אבל אתה לומד מזה המון. אתה מבין עד כמה זה שונה, עד כמה הפרטים הקטנים חשובים. אתה צריך לשים לב לכל פוזשן, לכל התקפה ולהרגלים של כל שחקן. זה משחק אחר לגמרי".
הישראלי הסביר כי הניסיון הזה אף השפיע על הדרך שבה הוא מתכונן לעונות הבאות. "הרבה אוהדים לא באמת מבינים עד כמה חוויית הפלייאוף שונה מבחינתנו כשחקנים. מבחינתי, להתחיל את הפלייאוף מול קבוצה שהגיעה אחר כך לגמר, זה נתן לי המון ניסיון. זה גם עשה לי חיים קשים וחישל אותי, כי הבנתי שזה לא כמו העונה הסדירה".
אבדיה אף ציין כי למד שעליו למצוא פתרונות נוספים מעבר למשחק הפיזי וליכולת להגיע לקו העונשין. "אני לא יכול פשוט לצאת למגרש, להתנגש באנשים, לסחוט מיליון עבירות וללכת לקו. אני צריך למצוא פתרונות תוך כדי תנועה. ואולי אפילו הדברים שאני עובד עליהם בפגרה השתנו בעקבות זה".
