זו הייתה אליפות אירופה מעולה, של סופרסטארים בודדים כמו לוקה דונצ'יץ' ויאניס אנדטוקובו שלקחו את הנבחרות שלהם גבוה מאשר הגיע להן, כישלונות מפוארים של צרפת וסרביה, מסע סינדרלה מרהיב של פינלנד ואלופה מכהנת אחת בדמות ספרד שהגיעה עם סגל חלש מתמיד ועפה כבר בשלב הבתים. והייתה גם ישראל שחזרה אחרי עשור לשמינית הגמר ונתנה תקווה לעתיד. והסיום (הערב, 21.00) הוא הראוי ביותר – שתי הקבוצות הטובות ביותר, בדגש על קבוצות.
באופן ראוי, טורקיה וגרמניה הן שתי היחידות שלא הפסידו בטורניר. בהתאם למגמה ב־NBA, גם ביורובאסקט מי שהגיעו עד הסוף הן העמוקות ביותר, שההצלחה שלהן לא תלויה רק בכוכבים. קחו למשל את ארג'ן עוסמאני מאנאדולו אפס, לא אחד מגדולי הדור בטורקיה, שבחצי הגמר מול יוון (68:94) תפס את המשחק הגדול בקריירה עם 28 נקודות, בזמן שחבריו מציבים הגנה סופר־קשוחה על יאניס בדרך לניצחון ענק. אם בכל זאת צריך לשים את האצבע על שניים שבלי התרומה שלהם הזהב אינו בר השגה, אז מדובר בשני שחקני NBA עם מסלולים שונים, שהנבחרת היא המקום האהוב עליהם.
הראשון הוא סנטר טורקיה אלפרן שנגון, שבגיל 23 הוא לא רק השחקן הטוב ביותר שגדל במדינה מזה שנים, אלא נראה כמו אחד מענקי הכדורסל הטורקים לאורך ההיסטוריה. כן, אפשר להגיד את זה בגיל 23. הבחירה ה־16 בדראפט 2001 לקח העונה את יוסטון למקום השני במערב והופיע לראשונה באולסטאר. הוא התבסס כשחקן של ממוצעים העומדים סביב 20 נקודות, 10 ריבאונדים וחמישה אסיסטים (כמעט זהה למה שעושה ביורובאסקט, 7/11/20.8), שיפר את ההגנה, ובשנה הקרובה יתתמודד עם לחץ גדול מתמיד – הרוקטס הביאו את קווין דוראנט בשביל אליפות, ושנגון הוא חלק מרכזי בפנטזיה הזו.
התפקיד שלו בטורקיה מזכיר מאוד את זה של דני אבדיה בישראל, עם הבדל בולט: בגיל צעיר מאוד הוא המנהיג ומישהו שהחברים נושאים אליו עיניים, אבל הוא לא חייב לקלוע 30 נקודות בכל משחק כדי לנצח. יש לצידו מתאזרח אדיר (שיין לארקין) ושחקנים עם עבר ב־NBA, וכך שנגון פשוט יכול להיות האיש שמחבר הכל. שנגון מדורג שני באליפות בכדורים חוזרים ושלישי באסיסטים. טורקיה תזכה גם עם 15 נקודות שלו, כל עוד יעשה כל מה שמסביב.
דניס שרודר יחגוג 32 מחר, ועד כמה שטורקיה נראית טוב, גרמניה פייבוריטית לתת לרכז שלה את ההזדמנות לציין את יום ההולדת עם גביע. הוא הדוגמה המושלמת לנווד NBA, שהקיץ הגיע לסקרמנטו, הקבוצה העשירית שלו בליגה (כולל שתי קדנציות בלייקרס). הוא יכול לפתוח, אבל שווה בעיקר אנרגיות מהספסל, עם קליעה טובה וקשיחות, וטרן שאתה רוצה בצד שלך.
בנבחרת גרמניה זה עולם אחר. שרודר, שנלחם בעקביות בגזענות במדינתו ובמגרשים (זה קרה גם בפינלנד בשלב הבתים), התפוצץ באליפות העולם ב־2023 והיה השחקן המצטיין בזכייה המדהימה בתואר. ב־86:98 על פינלנד בחצי הגמר הוא נתן הופעה קלאסית של 26 נקודות ו־12 אסיסטים, והוא זוכה להערצה של הכוכבים הצעירים שאותם מוביל פרנץ ואגנר. יש שחקים כמותו ב־NBA, אבל בכדורסל האירופי היתרונות שלו באים לידי ביטוי בכל העוצמה. פרשן ESPN טים בונטמפס, שהתלהב משרודר בטורנירי הנבחרות האחרונים, אמר בימים האחרונים: "הוא בדרך להיכל התהילה של הכדורסל בוודאות אם גרמניה תזכה. אנשים ישתגעו מזה, אבל בזירה הבינלאומית הוא הרוויח את המקום".
פורסם לראשונה: 01:30, 14.09.25
