האליפות ההיסטורית של אוקלהומה סיטי, שהושגה הלילה (בין ראשון לשני) עם ניצחון 91:103 על אינדיאנה שהשלים 3:4 בגמר פלייאוף ה-NBA, שייכת מעל כולם לשחקן אחד. את זה יגידו לכם גם אוהדי הת'אנדר.
ברגע השיא הזה, ברור לכולם מי האיש שעומד במרכז: שיי גילג'ס-אלכסנדר, הגארד הקנדי בן ה-26, שסיים עונה היסטורית מבחינה קבוצתית ואישית. המספרים מדברים בעד עצמם: גילג'ס-אלכסנדר הוביל את הליגה בנקודות בעונה הסדירה (32.7), זכה בתואר ה-MVP של העונה, נבחר לחמישיית העונה ולחמישיית האולסטאר - וכעת, עם 29 נקודות, 12 אסיסטים ו-5 ריבאונדים במשחק האליפות, הוכתר גם כ-MVP של סדרת הגמר.
5 צפייה בגלריה
עונה מטורפת. שיי גילג'ס-אלכסנדר
(צילום: MATTHEW STOCKMAN / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
מדובר בהישג נדיר במיוחד. רק שלושה שחקנים לפניו הצליחו באותה עונה לזכות בכל ארבעת התארים: מלך הסלים, ה-MVP של העונה הסדירה, אליפות ה-NBA וה-MVP של סדרת הגמר. השמות? קארים עבדול-ג'באר (1971), מייקל ג'ורדן (ארבע פעמים) ושאקיל אוניל (2000).
ביקורת? תמשיכו לדבר
מדהים לחשוב עד כמה נדיר הוא ההישג ששיי השלים. זו הפעם הראשונה מזה תשע שנים שה-MVP מגיע לגמר (סטף קרי), והראשונה מזה עשור שאותו אחד גם מניף את הגביע (גם כן קרי). זה רק מלמד כמה קשה לשמור על רמה כל-כך גבוהה לאורך עונה שלמה, ואז להוביל קבוצה לאורך סדרות פלייאוף קשות - פיזית ומנטלית.
וזה עוד מבלי להזכיר כמה קשה להיות מלך הסלים של הליגה ולזכות באליפות - משהו שלא קרה מאז שאקיל בתחילת המילניום. לכן, גילג'ס-אלכסנדר הוא כבר עכשיו תופעה נדירה. SGA מזכיר במובנים רבים את טים דאנקן - הפורוורד הצנוע והיעיל של סן אנטוניו, שקטף תארים בלי לחפש תשומת לב. גם הוא, כמו שיי, לא היה אהוב על הקהל הרחב. הוא פשוט בא לעבוד. לא חיפש מחמאות אלא ניצחונות.
גילג'ס-אלכסנדר שיחק ב-76 מתוך 82 משחקי העונה הסדירה - יותר מכל שחקן אחר בטופ-10 בטבלת מלך הסלים של הליגה העונה, פרט לאנתוני אדוארדס. בעולם שבו "מנוחות מתוכננות" הן נורמה - SGA דופק כרטיס ערב אחרי ערב. ויש סיבה טובה לכך לדבריו: "הדרך שבה אני רואה את זה - ניצחונות הם כל מה שחשוב".
נרקומן של כדורסל
הוא לא נולד כוכב, אלא עשה הכל ב-10 אצבעות ובדרך לא פשוטה. הוא חלם להיות MVP כשהיה בן 6, בן לאם חד-הורית בעיר קטנה בקנדה, וכל צעד שעשה בחייו הצעירים נועד להביא אותו בדיוק לשם. "הוא נרקומן של כדורסל", הגדיר אותו כריס פול ששיחק איתו באוקלהומה, והפך למנטור וקצת אבא, "הוא אובססיבי לשגרה שלו, לפרטים. יש לו חזון ארוך טווח. יש סביבו הילה, הוא פשוט נולד לזה".
ועדיין, בשנה הראשונה שלו בתיכון, גילג'ס-אלכסנדר לא התקבל לנבחרת בית הספר. בשנה האחת שלו במכללת קנטקי הוא לא פתח בחמישייה עד אמצע העונה. למרות שנבחר במקום ה-11 בדראפט של 2018, הוא לא פתח בחמישייה של לוס אנג'לס קליפרס עד אמצע העונה. כשנשלח לאוקלהומה סיטי ב-2019, בטרייד שהעביר את פול ג'ורג' לקליפרס, הת'אנדר לא חשבו שהוא יהיה יוצא דופן. שחקן טוב, בוודאי, אבל האיש שיהפוך את ערימת בחירות הדראפט הצעירה הזו לקבוצה הכי טובה בליגה? לא, אין אף אחד באוקלהומה סיטי, או בליגה, שחשב שזה מה שיקרה. וזה קרה.
גילג'ס-אלכסנדר נולד בטורונטו, גדל בהמילטון, והפך למקור לגאווה לאומית. לפני חודש, כאשר נבחר לשחקן המצטיין של העונה - רק הקנדי השני אי פעם שעשה זאת (אחריו סטיב נאש) - התקיים טקס מרגש בתיכון שבו למד. אך בזמן שבלב קנדה הוא כבר מזמן אגדה, ברחבי הליגה נדמה שהוא עדיין לא מקבל את ההכרה הראויה לו.
5 צפייה בגלריה
השלים את אחת העונות האישיות הגדולות בתולדות הליגה
(צילום: Matthew Stockman/Getty Images)
חלק טוענים שהוא "סוחר עבירות" - מרוויח נקודות מקו העונשין ולא קולע כמעט. אחרים טוענים שהוא לא מרגש, שאין לו את הכריזמה של קובי בראיינט או את התחכום של סטף קרי. אבל כל מי שצופה באמת במשחקים יודע את האמת: גילג'ס-אלכסנדר הוא שחקן שלם. הוא קולע, מוסר, שומר, חודר, ולפעמים פשוט בלתי ניתן לעצירה.
בעוד רוב שחקני ה-NBA מתנהלים כמו כוכבי רשת, ומודדים הצלחה לפי עוקבים ולייקים - SGA שונה. הוא לא מנסה לרקוד בטיקטוק, לא מחפש פרובוקציות. הוא פשוט משחק כדורסל ברמה הגבוהה ביותר שיש. ויש בזה משהו מרענן.
ואכן, הכל הלך לפי הספר והלילה, שיי גילג'ס-אלכסנדר הוביל את אוקלהומה סיטי לאליפות ראשונה בתולדותיה, השלים את אחת העונות האישיות הגדולות בתולדות הליגה, ונתן עוד סיבה לאוהבי הכדורסל לעצור, להסתכל ולתהות: אולי מדובר בכוכב הכי גדול של הדור הנוכחי ב-NBA?
