בלילה שבין רביעי לחמישי פורטלנד הפסידה על הבאזר. ניקולה ווצ'ביץ' משיקגו הצליח להתפנות לשבריר שנייה ולצלוף שלשה אכזרית. הבלייזרס לא היו שבורים רק מהסיום הדרמטי, אלא גם מהעובדה שהקאמבק מפער של 21 נקודות שהבולס פתחו תשע דקות לסיום היה לשווא.
למרות זאת, ווצ'ביץ' לא הצליח להשכיח את הקריאות שהידהדו באולם לאורך המשחק. MVP, MVP. ככה ייעשה לשחקן שהאוהדים חפצים ביקרו ורוצים לספר לעולם על כך שמדובר בסופרסטאר. הקריאות האלה נשלחו לעבר דני אבדיה, שרשם טריפל־דאבל באותו ערב. אתמול לפנות בוקר הוא כבר סחף סגל חסר מאוד של פורטלנד (מאזן 9:7, מקום 9 במערב) לניצחון חוץ נפלא על גולדן סטייט, 123:127.
הפוטנציאל תמיד היה שם, ולכן התסכול הכפול שליווה את השנים הראשונות של הפורוורד הישראלי ב־NBA. מצד אחד, ההרגשה הייתה שוושינגטון החלשה לא מנסה לבנות קבוצה מנצחת ולא נותנת לו הזדמנות הוגנת, הן מבחינת הסגנון והן מבחינת הדקות; מצד שני, ההבלחות הקטנות שלאחריהן הגיעו תקופות יובש השאירו את התחושה שמשהו עוצר את אבדיה – בדרך כלל הוא עצמו. התקופה המוקדמת בפורטלנד לא הייתה טובה, אבל מה שהחל בחודשים האחרונים של העונה שעברה הוא כבר לא עניין של תקופה – דני אבדיה הוא השחקן הטוב ביותר בקבוצה לא רעה, ויותר מכך, חלק מהעילית של ה־NBA העונה מבחינת המספרים וההשפעה.
הדרך הקלה ביותר להבין את השינוי החיובי היא להביט על המספרים, ושלושה מהממוצעים חשובים במיוחד: שיאי קריירה זמניים מהעונשין (84.1) ואסיסטים (5.7), ו־37 אחוז מצוינים משלוש. אלו נתונים שמצביעים על המעורבות הגוברת בהתקפה ועל שדרוג היעילות – הרי לא מדובר באחוזים שמשקפים מיעוט זריקות, אלא מגיעים ביותר ניסיונות מתמיד, 6.8 שלשות למשחק ו־8.3 ביקורים על הקו – מה שמציב אותו במקום השישי בליגה!
זן נדיר
אז האם המעבר לפורטלנד היה זה שחילץ את הפקק מהבקבוק, או שאבדיה היה מתפרץ בכל מקרה בשנתו השישית בליגה, ולא משנה היכן היה משחק? ריס קונץ מהבלוג הפופולרי "ריפ סיטי פרוג'קט": "אני חושב שזה שילוב של שני הדברים. כבר בוושינגטון היו סימנים לכך, במיוחד בעונתו האחרונה שם, אז הוא הפך לקלעי הרבה יותר טוב. אבל מעבר לכך, פורטלנד היא המקום המושלם עבורו לעשות את קפיצת המדרגה. הבלייזרס נותנים לדני את החופש להיות מי שהוא".
מי שהוא. מה זו, הזהות הזו? ההסבר מורכב כביכול אבל פשוט ביסודו. אבדיה כונה "טורבו" עוד בימיו בוושינגטון בגלל היכולת לקחת את הכדור במהירות על כל המגרש, מחוף לחוף, אבל בשנה שעברה הייחוד התגבש. כשההיבט הזה התחבר עם התעצמות פיזית וסיומת משופרת, נוצר שחקן מהסוג שלא רואים הרבה כיום ב־NBA.
בעידן של הפצצות משלוש, אבדיה משנה את ההיערכות ההגנתית של היריבה ואת המומנטום של המשחק עם החדירות הזריזות והחזקות. הן מסתיימות בליי־אפ, לפעמים בהטבעה, ובמקרים רבים בעבירה שהוא סוחט. חלק ניכר מהשינוי הזה היה פיזי, אבל הייתה דרושה הבנה של אבדיה שהוא מסוגל לכך, לצד סביבה מקצועית מאפשרת, כדי שהוא יתעלה למעמד הזה.
בזכות הגודל, המהירות ויכולת המסירה האיכותית במיוחד ביחס לשחקן בגובהו, אבדיה יוצר מספר בעיות בחדירות האלה. יש קבוצות אגרסיביות יותר שמחכות לו בצבע ומקשות עליו את החדירה, אבל במקרה כזה הוא עדיין יכול לקבל שריקה לטובתו, או למצוא בדיוק של לייזר שחקן פנוי לשלשה. בשני המשחקים האחרונים הוא שבר פעמיים את שיא הקריירה באסיסטים, שעומד כעת על 14. יחד עם ההגנה שתמיד הייתה לו וכבר לא מדברים עליה, והנשק החדש של יצירת שלשות לעצמו, זה סט יכולות נדיר בליגה. וכשמחברים לכל אלה את מה שקונץ מכנה "החוזה הכי ידידותי ב־NBA", סכום נוח לפורטלנד שעליו סיכם אבדיה עוד בוושינגטון לפני הפריצה הגדולה, מבינים שפורטלנד קיבלה פרס.
"אוהבים את התשוקה"
"האוהדים אוהבים אותו, והוא אימץ את פורטלנד לליבו", אומר קונץ. אמנם לא מדובר באגדה המקומית דמיאן לילארד, שחזר לקבוצה ועובר שיקום מפציעה קשה, או צעירים שסומנו כסטארים כמו שיידון שארפ וסקוט הנדרסון שזוכים להערצה, אבל אבדיה הפך לדמות פופולרית מאוד בעיר.
ג'ו פרימן, שמסקר את הקבוצה ב"אורגוניאן": "האוהדים לא הכירו אותו יותר מדי לפני שהצטרף, ובחודשים הראשונים היה לו קשה להיכנס לקצב, אבל הוא פרח והפך לכוכב ואחד מחביבי הקהל. אוהדי הקבוצה אוהבים את התשוקה שלו, את העובדה שהוא לא אנוכי ואת הסגנון הקשוח והפיזי. מנקודת מבט מקצועית, דני הוא שחקן שכיף לעבוד איתו. הוא תמיד מוכן להתראיין ולחלוק את ההשקפה שלו על הקבוצה ועל כל נושא שאני כותב עליו. הוא לוקח אחריות אחרי הפסדים, וחולק את השבחים אחרי ניצחונות".
8 צפייה בגלריה
"והדי הקבוצה אוהבים את התשוקה שלו, את העובדה שהוא לא אנוכי ואת הסגנון הקשוח והפיזי"
(צילום: AP Photo/Anna Fuder)
יש חלק ספציפי בקהל ששווה לדבר עליו. פורטלנד אינה ברוקלין בהקשר היהודי – אבל איזו עיר כן? לדני אין סיכוי לקבל את כמויות התמיכה של בן שרף ודני וולף בצד השני של ארה"ב, אבל בפורטלנד חיים בכל זאת כ־57 אלף יהודים, רבים מהם ישראלים, והם לא מאמינים למזלם הטוב.
רמי מורנל, החי בפורטלנד כבר 15 שנה, מספר: "כשדני עבר לפה, הייתה התרגשות גדולה. פתאום הנציג שלנו ב־NBA מגיע לעיר שלי. מהרגע שעבר לכאן, זה היה מקור לשמחה ולגאווה. עם הפריחה שהתחילה באמצע העונה שעברה, כשאנשים כבר אומרים שהוא השחקן הכי טוב של הבלייזרס, אז הגאווה בכלל גדולה. אני מאמן קבוצת ילדים, וגם אצלי הסגנון הוא יותר ישראלי ואירופי, יותר קבוצתי. יפה שהכוכב הישראלי הוא מישהו קצת שונה מהאמריקאים שמביא סגנון שאנחנו מזדהים איתו".
מורנל מוסיף: "בשבוע שעבר ישבתי במשחק, ושלחתי הודעה קולית. יש לי קול חזק וראיתי אישה דופקת בי מבטים, חשבתי שהיא כועסת, אבל היא רק חיכתה לשאול אם אני מישראל. היא אמרה לי עד כמה הם אוהבים את דני בתור יהודים מפורטלנד. אתה שומע צעקות, ו'היידה דני' ו'אוהבים אותך' בכל משחק בית".
הוא התחבר לקהילה?
"כשדני רק הגיע לפה והיה אימון פתוח, ישבתי בשורה הראשונה עם הבן שלי. כשקראנו לו בעברית, הוא התרגש וניגש אלינו. הוא יחסית נגיש לתמונות, אבל פחות לבנייה של קשר ברמה האישית. הקשר מתמצה בגאווה שלנו, ובכך שיש הרבה יהודים וישראלים שמגיעים ורואים את הנציג שלנו מוביל את הקבוצה. אני חולם להביא אותו לאימון של הקבוצה שלי, אבל לא נראה לי שהסיכוי גדול".
איבודים בשרשרת
יש כוכביות שצריך לדבר עליהן. אבדיה מדורג 10 ב־NBA עם 3.6 איבודים למשחק. זה רע הכרחי עבור מנהל משחק שמזיז הרבה את הכדור, אבל לפעמים ישנה הרגשה שברגע שמגיע איבוד אחד, האחרים מתחברים אצלו בשרשרת. לניקולה יוקיץ', למשל, יש ממוצע זהה, אבל הוא מאזן זאת עם פי 2 אסיסטים. בשבוע שעבר אבדיה גם הדאיג עם טעויות קריטיות שעשו את ההבדל בין הפסד לניצחון: שתי זריקות רעות בניסיון להכריע מול דאלאס, והחטאת עונשין ואחריה טעות בהגנה נגד שיקגו.
שאלה מעניינת עלתה לאחרונה בארה"ב: האם אבדיה יכול להיות האלפא, השחקן מספר 1 של קבוצת פלייאוף מצליחה? הוא כרגע בבירור מספר 1 של הבלייזרס, אבל אין לדעת לאן יתפתח. כל תשובה היא בתיאוריה. החשש לגביו טבעי, כי הוא לא הראה את היכולת הזו לטווח זמן של כמה עונות עקביות. פרימן לא מודאג: "דני מתבלט כאחת מאבני הפינה של מועדון שנבנה מחדש, והצמיחה וההתפתחות שלו הכרחיות להצלחה של הבלייזרס. התהליך נראה מצוין בתחילת העונה – הרבה בזכותו – עד שהפציעות פגעו בקבוצה. אם פורטלנד אכן תצליח להתמודד על מקום בפלייאוף, לדני יהיה חלק מרכזי בכך".
8 צפייה בגלריה
ממוצע זהה של איבודים, רק שהוא מוסר יותר אסיסטים. יוקיץ'
(צילום: Ron Chenoy-Imagn Images)
למועדון יש גם בעיות בוערות אמיתיות ולא תיאורטיות, ובראשן נושא המאמן. ההסתבכות של צ'ונסי בילאפס בפרשת משחקי הפוקר המכורים כנראה סיימה את דרכו בליגה לצמיתות. פרימן: "יום אחרי שבילאפס נעצר ועזב את הקבוצה באוקטובר, הבלייזרס שיחקו נגד גולדן סטייט. זו הייתה הפעם הראשונה שקיבלנו גישה לקבוצה מאז שהפרשה התפוצצה. לפני המשחק, דני היה השחקן היחיד בחדר ההלבשה שדיבר עם העיתונאים והתייחס לשערורייה. זה הראה את המנהיגות שלו, חוסר פחד. לעולם לא אשכח את זה".
בילאפס בנה בקפידה קבוצה עם פילוסופיה ברורה של הגנה, שאליה חיבר מהירות עם ההגעה של אבדיה. המחליף טיאגו ספליטר, עדיין על תקן מאמן זמני, הוא מוח כדורסל מבריק שלקח אליפות כשחקן תחת גרג פופוביץ' בסן־אנטוניו וגם הוביל את פריז לתואר בצרפת כמאמן – אבל כרגע המאפיין שלו הוא חילופים ללא הרף, ולא נראה שזה עובד (בעיקר בגלל ספסל איום).
שאלת האולסטאר
אבל יהיה שגוי להתמקד בבעיות. ה־NBA בנויה על מחשבה לטווח ארוך והתפתחות, ובמקרה הזה האופטימיות גדולה: בזכות העובדה שאבדיה התברר כגניבה, קצב הבנייה המחודשת של הבלייזרס מהיר מהצפוי – שלא לדבר על כך שאבדיה רק בן 24 וכבר מביא ניסיון של חמש שנים בליגה ועוד לפני כן בבוגרים של מכבי ת"א.
פרימן: "ממוצע הקליעה שלו השתפר בקרוב לעשר נקודות מהעונה שעברה, והחודש הראשון היה נפלא. הוא היה משמעותי ברבע האחרון במשחקים רבים וסחב את הקבוצה ליותר מניצחון צמוד אחד. צריך לזכור שהוא שיחק הרגע בארבעה משחקים בלי רכז, ולקח עוד יותר אחריות בניהול המשחק, מה שהראה את הרבגוניות שלו".
קונץ: "בעיניי, התקרה שלו היא הפיכה לפוינט־פורוורד שאפשר להריץ דרכו את כל ההתקפה. הוא צריך לצמצם את האיבודים ולשפר את היכולת שלו להחליף מהירויות – לפעמים הוא משחק מהר מדי וכופה את המהלך יותר מדי. אבל הוא כבר מראה סימנים של שיפור בתחום הזה והוא מועמד לגיטימי לאולסטאר".
פרימן: "הוא התחיל לעורר באזז סביבו בכל הנוגע לאולסטאר, אבל עדיין מוקדם מאוד בעונה ויש תחרות קשה במערב. זה יהיה תלוי במאזן של פורטלנד בזמן ההצבעה. המצביעים נוטים לתגמל שחקנים מקבוצות מנצחות".
כשהכתב הבכיר טים בונטמפס סיכם בסוף השבוע ב-ESPN את החודש הראשון לעונה בכל קבוצה, אבדיה היה היחיד שקיבל התייחסות בפורטלנד. נראה שבאתר הפופולרי, בבלייזרס ובכלל ב־NBA מרגישים בדיוק כמו הסקאוט שהתראיין שם בעילום שם ואמר: "הוא הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שיהיה".
פורסם לראשונה: 01:30, 23.11.25
