אחרי הקאמבק האדיר והניצחון הדרמטי על הניקס במשחק מספר 1, הגיעה אינדיאנה למשחק השני בגארדן סחוטה מעייפות. זה התבטא ביכולת של שני כוכבי הניצחון מהמשחק הראשון, טייריס הליברטון וארון נייסמית', שקלעו 14 ו-12 נקודות בהתאמה. מי שהיה שם בשביל לקחת את המושכות הוא פסקל סיאקם, שהפגיז שיא קריירה מדהים של 39 נקודות תוך שהוא מדייק ב-15 מ-23 מהשדה בדרך לניצחון נוסף, שלמעשה חרץ את גורלה של הסדרה.
זה לא היה מקרי. סיאקם, 31, רגיל למעמדים גדולים. ב-2019 הוא היה בורג חשוב ומשמעותי בזכייה של טורונטו באליפות היחידה בתולדותיה, תוך כדי ניצחון על קבוצת הכוכבים של גולדן סטייט בגמר הפלייאוף. באותה סדרה הוא הראה לכל העולם שהוא שחקן מהשורה הראשונה עם יכולת אתלטית משובחת, הגנת ברזל, יכולת התקפית נהדרת והצגות בלתי נשכחות במשחק מספר 1 (32 נקודות, 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים) ובמשחק השישי והמכריע (26 נקודות ו-10 ריבאונדים).
סיאקם שומר על יציבות, והנתונים שלו לאורך שש השנים האחרונות מוכיחים זאת. מאז עונת 2019/20 ממוצע הנקודות שלו לא ירד מ-20 (ובאחוזים טובים) וממוצע הריבאונדים תמיד מעל שישה למשחק. הוא תמיד שם - אבל הוא עוד יותר נוכח כשממש צריך אותו.
העניין עם סיאקם הוא שהוא לא יכול להיות ה-כוכב. הוא לא בנוי להיות מספר 1 ולסחוב קבוצה על הגב. הוא צריך איזה קוואי לנארד או טייריס הליברטון כדי להשלים אותם. את זה הוא עושה בצורה מושלמת. הוא יודע לקחת את מה שההגנה נותנת לו, וכשהיא מביאה שמירות כפולות על חבריו לקבוצה - הוא שם כדי להעניש.
זה שהוא המספר 2 האולטימטיבי לא מוריד מערכו ומחשיבותו. סיאקם הוא מה שמפריד בין קבוצה טובה לקבוצה מנצחת. לא סתם הוא נבחר ל-MVP של סדרת גמר המזרח.
יועד בכלל להיות כומר
סיאקם נולד בדואלה, העיר הגדולה ביותר בקמרון. בנערותו הוא יועד להיות כומר, אך כמו אביו, טצ'מו, הוא נדבק בחיידק הכדורסל ונרשם למחנה 'כדורסל ללא גבולות' של שחקן ה-NBA הקמרוני לוק אמבה א-מוטה - ושם התגלה לראשונה כישרונו הגדול. בגיל 16 הוא עבר לבדו לארה"ב על מנת לפתח את כישרונו ולנסות להפוך למקצוען, כאשר משפחתו נותרה מאחור.
סיאקם עבר מאקדמיה לאקדמיה ובסופו של דבר נרשם לאוניברסיטת ניו מקסיקו סטייט. בשנה הראשונה שבה שיחק, הוא נבחר לחמישיית הפרשמנים של העונה ובשנה שלאחר מכן העמיד ממוצעים של 20.2 נקודות, 11.6 ריבאונדים ו-2.2 חסימות ונבחר לשחקן השנה. בעקבות ההצלחה, ויתר השחקן על השנתיים הבאות באוניברסיטה ונרשם לדראפט בקיץ 2016. טורונטו זיהתה את הפוטנציאל ובחרה אותו במקום ה-27.
כבר בעונתו הראשונה סיאקם הפך לשחקן מרכזי בשורות הראפטורס ופתח בחמישייה ב-38 מתוך 55 המשחקים שבהם שיחק. הוא אמנם קלע 4.2 נקודות למשחק ונשלח במהלך העונה להתחשל בקבוצת הבת, ראפטורס 905, אך הראה ניצוצות ושיפור מתמיד. בעונה שלאחר מכן הוא היה עולה מהספסל, אך שיחק בכל המשחקים של הקבוצה הבכירה והשתדרג כמעט בכל עמודה סטטיסטית. הקפיצה הגדולה הגיעה כאמור בעונת 2018/19 - זו שהסתיימה באליפות בלתי נשכחת.
לגדול מתוך הטרגדיה
ב-2014, בזמן ששיחק בליגת המכללות, קיבל סיאקם בשורה קשה: אביו, האיש שהכניס אותו לעולם הכדורסל, נהרג בתאונת דרכים. למרות היגון והרצון העז להיות עם אמו וחמשת אחיו ברגעים הקשים ביותר של המשפחה, פסקל בן ה-20 החליט שלא להגיע למולדתו ופספס את ההלוויה בשל החשש שמא יתעוררו קשיים עם אשרת השהייה שלו בארה"ב. כמה שנים לאחר מכן הוא הודה שהוא מתחרט על הבחירה שלו.
סיאקם בפוסט לזכר אביו
כארבע וחצי שנים לאחר מות אביו, הגיעה ההצגה של סיאקם במשחק מספר 1 של גמר הפלייאוף נגד גולדן סטייט. הפורוורד היה נרגש במסיבת העיתונאים והקדיש את הניצחון לאביו המנוח. "עשיתי את זה בשבילו", אמר. "לא עובר יום אחד שאני לא חושב בו מה הוא היה אומר אם היה רואה אותי משחק. הוא מאוד אהב כדורסל, ומבין כל האחים שלי רק אני אהבתי את המשחק כמוהו ואני זה שהגשמתי את החלום שלו".
יעשה היסטוריה גם עם אינדיאנה?
בלילה שבין חמישי לשישי (3:30) יעלו הפייסרס למשחק מספר 1 בגמר הפלייאוף, מעמד בו לא היו מאז שנת 2000. היריבה מנגד תהיה הקבוצה הטובה ביותר בליגה לאורך העונה הסדירה, אוקלהומה סיטי ת'אנדר, שנראית נפלא גם בפלייאוף.
זה הולך להיות אתגר אדיר מבחינת סיאקם וחבריו, אך אלו כבר הוכיחו שהם לא חוששים מכך שליריבה מולם יש את יתרון הביתיות וגם לא מהריצה הנהדרת של הקבוצה שמנגד במהלך העונה הסדירה. תשאלו את קליבלנד, שקיבלה בעיטה והודחה בידי אינדיאנה בחצי גמר המזרח. אפשר גם לשאול את הניקס, אך ספק אם הם התאוששו ממה שהפייסרס עשו להם בגמר המזרח.
נכון, הת'אנדר, בהובלת שיי גילג'ס-אלכסנדר, ה-MVP של העונה הסדירה, זו אופרה אחרת והיא בהחלט מגיעה פייבוריטית לסדרת הגמר. אבל אם תשאלו את סיאקם, להגיע כאנדרדוג זו סיטואציה מושלמת מבחינתו. כך היה ב-2019 עם טורונטו, שחגגה אז אליפות היסטורית, וזה בהחלט יכול לקרות גם הפעם עם אינדיאנה - שמחכה להנפה הראשונה בתולדותיה.
