רק ארון התארים של אמה מסמן, הכוכבת הגדולה של נבחרת בלגיה ואולי של היורובאסקט לנשים כולו, מדבר בעד עצמו: אליפות ה-WNBA ב-2019, תואר ה-MVP של סדרת הגמר, ארבע פעמים אלופת היורוליג וה-MVP בעונה האחרונה, השחקנית הצעירה באירופה ב-2011, שש פעמים שחקנית השנה בליגה הבלגית והרוסית.
ועדיין, אם תשאלו את הפורוורדית בת ה-30, ההישג שהיא הכי גאה בו הוא בכלל משהו אחר: "כולם היו בניי כמו שאומרים, אבל הדבר שאני הכי גאה בו בקריירה זה שאני עדיין משחקת בנבחרת הלאומית. שאני עושה זאת עם החברות שלי. זה הכיף הגדול".
ואיזה כיף יהיה עבור מסמן אם הערב (ראשון, 21:45) היא וחברותיה יעשו היסטוריה של ממש ויוליכו את "החתולות הבלגיות" (הכינוי של הנבחרת) לזכייה ראשונה באליפות אירופה. על-פניו, הן גם הפייבוריטיות הגדולות בגמר מול ספרד, מי שזכתה בתואר ארבע פעמים.
גבירותיי ורבותיי, מהפך
לפני שש שנים בלגיה בכלל הייתה מחוץ ל-20 הגדולות של הכדורסל העולמי על-פי דירוג פיב"א. נבחרת טובה, אבל מי שהישג השיא שלה באליפות אירופה היה המקום השישי בלבד. דור הזהב הבלגי, בהובלת מסמן, החל לתת את אותותיו והנבחרת העפילה בשלוש האליפויות האחרונות פעמיים לחצי הגמר וקטפה את מדליית הארד.
אלופת ה-WNBA ב-2019 עם וושינגטון מיסטיקס
עם גביע ה-MVP של היורוליג בעונה האחרונה
בטורניר הנוכחי כולן ידעו שמשהו הולך להתפוצץ. הבלגיות סומנו כפייבוריטיות הגדולות לזכות בתואר וסיפקו משחקים היסטוריים. הן ניצחו במהלך הטורניר שלושה משחקים ב-40 הפרש ומעלה - 49 את ישראל, 43 את צ'כיה ו-40 את סרביה, אלופת אירופה היוצאת, ברבע הגמר. פעמיים שברה הנבחרת את שיא האסיסטים של הטורניר בכל הזמנים, ומול הסרביות קבעה מסמן הישג חסר תקדים: השחקנית הראשונה שרושמת טריפל-דאבל במשחק יורובאסקט נשים מאז ומעולם: 19 נקודות, 13 ריבאונדים ו-10 אסיסטים.
מסמן ככל הנראה תיבחר ל-MVP גם אם לא תזכה בגביע, אבל שורות ססטיסטיות אף פעם לא עניינו אותה. גם לא המספרים שלה באליפות: 21.2 נקודות (מקום 1), 8.8 ריבאונדים (מקום 5) ו-6 אסיסטים (מקום 2). "היא כאן רק לעשות דבר אחד: לשכתב את ההיסטוריה של הכדורסל הבלגי", סיפרו העיתונאים שהגיעו לישראל בשבוע שעבר למשחקי הבית המוקדם. "זה החלום שלה: להביא מדליית זהב ראשונה לבלגיה".
הטלפון ששינה הכל
זה יישמע אולי מדהים, אבל מסמן החלה לשחק כדורסל רק בגיל 16. היא נולדה בעיירה ייפרס, רחוק מאור הזרקורים, אבל לאמא (סוניה טאנקרי) שהייתה אגדה בפני עצמה בכדורסל הבלגי - ושחקנית השנה במדינה ב-1983. לכדורסל הגיעה במקרה, אחרי שניסתה כל מיני סוגים של ספורט.
"לאחיי ולי כל מה שהיה חשוב זה לעשות ספורט. כשגדלתי, פתאום התאהבתי יותר בכדורסל", היא מספרת. "זו הייתה החלטה קלה עבורי להפוך לשחקנית כדורסל, כי זה בסוף מה שרציתי. כשהבנתי שאני טובה, המטרה הבאה הייתה להיות טובה יותר מאמא שלי". וזה קרה.
ב-2013, אחרי שהוליכה את בלגיה למדליית הארד הראשונה שלה באליפות אירופה, קיבלה הצעה לשחק ב-WNBA - בוושינגטון מיסטיקס. היא נבחרה במקום ה-19 בדראפט, אבל לא ממש ידעה אם תרצה להגיע לארה"ב. "מעולם לא ראיתי משחק כדורסל בטלוויזיה, בטח לא של WNBA. זה היה רחוק ממני", סיפרה בזמנו.
מסמן הייתה בת 19, אבל טלפון ממאמן המיסטיקס דאז, מייק טיבולט, שכנע אותה. "לא האמנתי שאני טובה מספיק, אבל שם שינו לי לי את הסגנון והפכו אותי לטובה יותר". כעבור שש שנים היא הוליכה (יחד עם אלנה דלה דון כמובן) את וושינגטון לאליפות הראשונה שלה. מסמן נבחרה ל-MVP של סדרת הגמר. הקיץ החליטה לוותר על ליגת הנשים הטובה בעולם לטובת הנבחרת - כדי להגשים את החלום האמיתי. חלום שהיא רחוקה 40 דקות מלהגשים אותו.
