רב הנסתר על הגלוי לקראת פלייאוף ה-NBA שייפתח בשבוע הבא (העונה הסדירה תסתיים בראשון בלילה). מספר חריג של קבוצות מעולות שמועמדות לאליפות; כוחות חדשים מרשימים שמאיימים ברצינות על הוותיקים; מערב עמוק בצורה יוצאת דופן; מזרח שאפתני בו כולן ירדפו אחרי בוסטון; גם המיקומים עוד צריכים להיסגר בימים הספורים שנותרו. אבל הנה דבר אחד בטוח – שני כוכבי-על ותיקים, עם ארבע טבעות לכל אחד, יהיו חייבים לעבור את הפלייאין כדי לחשוב בכלל על הטבעת החמישית.
עוד לא סגור איפה הן יתמקמו בין מקומות 7 ל-10, אבל הלייקרס וגולדן סטייט יהיו שם, בנוקאאוט האכזרי שנותן סיכוי נוסף למי שעברה עונה פחות טובה אבל משאיר פתח צר מאוד בדלת. אם הדברים יישארו כמו הבוקר, לברון ג'יימס וסטף קרי אפילו ילכו בראש בראש בלוס-אנג'לס, והמנצחת עוד תצטרך להשיג ניצחון נוסף כדי להשתחל לפלייאוף. זה ממש לא מה ששניהם תיכננו לעשות העונה, גם לא הקבוצות.
כך הגיב האוהד כשלברון ג'יימס התיישב לידו
(ONE)
אחרי ארבעה מפגשים נפלאים העונה, גולדן סטייט מובילה 1:3. כל אחד מהמשחקים היה מעולה, והאחרון הציף את הווריורס בתקווה, זה קרה לפני מספר ימים באל-איי, כשקליי תומפסון השתיק את כל מי שטען שהוא גמור עם 27 נקודות בדרך ל-120:134. גולדן סטייט הדהימה עם 26 מ-41 משלוש, 63.4 אחוזים, מספר נדיר ביותר ביחס לכמות הזריקות. כאב הראש העיקרי של הווריורס, עם זאת, הוא העובדה שאנתוני דייויס מהלייקרס לא שיחק בגלל כאב ראש. איתו זה מץ'-אפ אחר לחלוטין.
אבל כרגע הכל באוויר. מה שכן בטוח הוא שהזמן של לברון (39) וקרי (36) אוזל, ולמרות שכבר הטביעו את החותם על הכדורסל העולמי, עוד עונה בלי אליפות היא בזבוז עבורם. התוצאה של תחושת הבהילות הזו מבחינת לברון היא טירוף.
90 אחוז בברוקלין
הלייקרס עומדים על 2:8 בעשרת משחקיהם האחרונים, מין דחיפה אחת אחרונה מתוך פחד לאבד את העונה. המשחקים הללו חידדו את השדרוג המופלא של לברון, שאפילו לקראת גיל 40 מצליח להפתיע. מדובר בקליעה שלו – בואו נאמר שלאיש בעל מספר הנקודות הגבוה בתולדות ה-NBA מעולם לא הייתה בעיה למצוא את הסל, אבל הוא יותר מקושר עם חדירות עוצמתיות והטבעות מאשר עם ג'אמפים ויד רכה. עכשיו שימו לב לנתונים: בעונתו ה-21 בליגה, לברון עומד על הממוצע הטוב בקריירה בקליעות משלוש, 41.2 אחוזים. זה נתון ברמה של צלפים. בניצחון על ברוקלין ב-1 באפריל, מי שלא צפה במשחק היה צריך לבדוק פעמיים שלא מדובר במתיחה – כי קינג ג'יימס דייק בתשע מעשר שלשות! גם האחוזים מהשדה (53.8) הם הטובים ביותר שלו מזה שש עונות.
ב-ESPN ניתחו את ההתפתחות, וציטטו את לברון שטען שהכל תוצאה של הימנעות מפציעות: "השנה יצא לי להיות יותר מבעבר באולם בימים בהם אין משחקים, ולעבוד על המשחק שלי". כמובן שהבריאות עוזרת, אבל זה לא הכל: בדיקה מעמיקה באותה כתבה העלתה כי לברון שינה את זווית הזריקה ואת מהירות שחרור הכדור, והתוצאות ניכרות. הדבר המעניין הוא שממוצע הנקודות שלו דווקא רגוע יחסית לתקופה בלייקרס (25.5 העונה לעומת 30.3 לפני שנתיים), אבל יעילות הזריקות המשופרת מחפה על כך והופכת אותו לכלי עוד יותר מסוכן ברגעי ההכרעה.
האמת היא שמדובר בעונה סבירה יחסית של הלייקרס (35:45), בטח אחרי שלא הגיעו אפילו לפלייאין בשנה שעברה, אבל קשה מאוד לקבוצה לעמוד בקצב הצמיחה של קבוצות המערב. פתאום מינסוטה, אוקלהומה סיטי וניו-אורלינס הבשילו, הקליפרס חדים, לוקה וקיירי מבלים בדאלאס ודנבר נראית בעולם משלה – להצליח במציאות כזו זה עניין מסובך, אבל הלייקרס תמיד מגיעים עם ציפיות שונות וגבוהות יותר, ולא מוכנים לקבל ירידה במעמד. זוכרים את מה שלברון עשה לדייויד בלאט? אז מסתבר שהוא הוביל את השחקנים שדרשו את פיטורי המאמן דרווין האם לפני מספר חודשים, התעלם ממנו במופגן ודיבר רק עם העוזר פיל הנדי. לא בטוח שהאם ישרוד כישלון בפלייאין, למרות שהבעלים ג'יני באס תומכת בו.
לקלוע או למסור?
עם 35:45, גם לגולדן סטייט לא היה פשוט עד שהבטיחה את העשירייה הראשונה. עייפות החומר ברורה. רוב השנה הייתה בסימן ההרחקות וההשעיות של דריימונד גרין שאיבד שליטה, ולכן פחות דובר על הקושי של סטיב קר להוציא מהסגל הקיים את התוצאות של פעם – למרות שהמאמן משוכנע שהקבוצה השתפרה השנה. כריס פול היה פצוע יותר מדי, אנדרו וויגינס נסוג ביכולת, הרוקי ברנדין פודזימסקי מצוין אבל לא מבושל. הכל חוזר שוב לתומפסון, לגרין, ובעיקר לסטף קרי.
גם הוא, כמו לברון, סוף-סוף מרגיש בריא. הוא לא החמיץ משחקים רבים השנה והצליח להיכנס למומנטום. בהנהגתו, הווריורס רצו 1:5 כדי להיכנס לפלייאין, וגם כאן נראה שהשחקנים המנוסים ידעו מתי להעלות את הרמה. בניצחון האחרון על הלייקרס הוא אפילו קלע 6 מ-6 משלוש. השאלה היא איזה סטף גולדן סטייט צריכה כדי לצלוח את הפלייאין.
בחודש וחצי האחרונים ממוצע הנקודות של סטף ירד, לצד התייצבות על מספר אסיסטים גבוה. אל תשכחו – הוא לא רק סקורר, אלא גם מנהל משחק, ולאורך רוב העונה נתוני האסיסטים שלו היו נמוכים ביחס לקריירה. זה לא תלוי רק בו, אלא גם בכושר הקליעה של תומפסון והצוות המסייע, אבל נראה שיש כאן מפתח להצלחה: בצורתה הנוכחית, גולדן סטייט לא צריכה שקרי יציל את המולדת, אלא שיקבל את ההחלטות הנכונות כרכז. היא יותר טובה כשהוא עושה את זה.
עוד ניסוי שעלול להיכשל
ויש עוד שם שחשוב לדבר עליו: קווין דוראנט. לפיניקס השביעית יש עוד סיכוי לעלות אוטומטית לפלייאוף, אבל הסאנס כבר מוכנים לאתגר הצפוי. בניגוד ללייקרס ולגולדן סטייט, פיניקס לא הגיעה לישורת האחרונה בכושר טוב, ודוראנט עצבני. זה מוטיב חוזר מברוקלין – הוא חשב שקבוצת הכוכבים שהרכיב תרוץ חלק, ואז גילה שהוא מתמודד עם חברים שנוטים לפציעות וספסל לא איכותי מספיק. זה מבחן ענק: ברור לחלוטין שהוא השחקן החשוב ביותר בקבוצה, אבל גם השיא שלו עלול שלא לקדם את המועדון. ואז? הוא חתום לשנתיים נוספות וזו רק עונת הבכורה של הסגל הנוכחי, אבל בגיל 35, כבר מזמן שאין לו סבלנות לחכות.
בקיצור – חשבתם שהפלייאוף במערב מעניין? חכו עד שתקבלו את הפלייאין עם לברון, סטף ואולי גם דוראנט, שם הגורל ייקבע במהירות.
פורסם לראשונה: 01:30, 12.04.24
