מגפת הקורונה היכתה בכל הכוח במשפחתו של קארל־אנתוני טאונס, ויצרה טרגדיה איומה. בשבועות הראשונים של ההתפרצות בשנת 2020, אמו ג'קלין חלתה קשות, חוברה למכשיר הנשמה והייתה בתרדמת עד שגופה נכנע בחודש אפריל. היא הייתה אחת משבעה בני משפחה של הסנטר שמתו מהנגיף, בעוד אביו אושפז ושרד.
טאונס, אז עוד במינסוטה, סיפר ל־ESPN בעצב בדצמבר של אותה שנה: "אתמול בלילה קיבלתי הודעה שדוד שלי הלך לעולמו כתוצאה מקורונה. בשבעת החודשים האחרונים ראיתי הרבה ארונות קבורה". הוא הפך לסמל בקהילת הספורט בארה"ב, והרבה לפרסם סרטונים בנוגע להתמודדות האישית שמטרתם הייתה לעורר מודעות למגפה. הוא הודה שקשה לו להמשיך לשחק, ושהוא לא מאמין שהכדורסל יוכל להיות תרופה עבורו – רק שהוא המשיך להסתכל לאבל בעיניים ודחף קדימה כדי להתאושש.
אתמול לפנות בוקר, לפני המהלך האחרון במשחק בסן־אנטוניו, טאונס הביט לשמיים. הוא הסביר בסיום: "אתה מחפש סימנים כשאתה מאבד הורה. אני נאחז בכל סימן שאני יכול למצוא, ולפני ההתקפה הזו התפללתי לאמא בכל הכוח". ויקטור וומבניאמה החטיא את הזריקה האחרונה, והניקס עשו צעד עצום לאליפות עם 104:105 ו־0:2 בסדרה אחרי שני ניצחונות חוץ. האווירה במדיסון סקוור גארדן בשני המשחקים הבאים צפויה להיות החמה ביותר שקהל כלשהו סיפק בשנות האלפיים, ולכו תדעו אם הניקס לא ישלימו סוויפ שלישי ברציפות ויניפו מול האוהדים שלהם.
מוסר, קולע ואגרסיבי
אמנם ג'יילן ברנסון היה המצטיין של הניצחון הראשון, בזכות דקות הסיום המופתיות שלו, אבל טאונס מתקדם לעבר זכייה בתואר ה־MVP של הסדרה הזו. קשה לזכור מתי היה שחקן שבלט כל כך במעמד לא רק בגלל התרומה ההתקפית, אלא גם ובעיקר בזכות הדרך שבה העלים את הסופרסטאר של היריבה. וומבניאמה עוד התעורר מעט במחצית השנייה של המשחק השני, אבל באופן כללי בוטל על ידי הניקס בשני המשחקים, כשטאונס בעיקר דוחק אותו בכוח אל מחוץ לצבע, מונע ממנו לקבל כדורים בעמדות נוחות, נלחם איתו על כדורים חוזרים למרות פער 11 הסנטימטרים ביניהם ושומר עליו באגרסיביות שהצרפתי לא חווה. וומבי יצא מאיפוס, והאיבוד הקריטי שהוביל לסל הניצחון של הניקס (קליעת עונשין של ברנסון) העיד על כך. טאונס מצא את התשובה לשאלה שכל הליגה תוהה לגביה: איך עוצרים את החייזר?
וכמובן שישנו הצד השני: טאונס הוביל הפעם את הניקס עם 21 נקודות, כולל שלוש שלשות – הוא תמיד היה ידוע כאחד הגבוהים בעלי היד הטובה ביותר מבחוץ בליגה (אלוף השלשות באולסטאר לפני ארבע שנים). הוא קולע 17.3 נקודות בפלייאוף, לצד 10.8 ריבאונדים, והמספר החשוב ביותר: 5.6 אסיסטים, ממוצע שמתעלה באופן ניכר על כל מה שעשה בקריירה. זה הטאץ' של מייק בראון, המאמן שהגיע בקיץ שעבר, והחליט להפוך את טאונס למעורב יותר בהתקפה בתור שחקן יוצר ולא רק מסיים, כזה שהמשחק עובר דרכו במהלכים רבים. זה היה צעד מבריק.
זה גמר הפלייאוף הראשון של האמריקאי/דומיניקני, אבל השנה השלישית ברציפות שבה הוא מגיע לגמר אזורי. הראשונה שבין השלוש עוד הייתה במינסוטה, הקבוצה שבחרה אותו במקום הראשון בדראפט 2015. יחד עם מספר 1 אחר, אנתוני אדוארדס, הוא לקח את הטימברוולבס לגמר המערב, שם נכנעו ללוקה דונצ'יץ' ודאלאס. ההחלטה שלאחר מכן הייתה קשה – אחרי תשע שנים, מינסוטה העבירה אותו לניקס. הוא היה אהוב בקבוצה, ויצר קשר חם עם אדוארדס – שלא אהב את המהלך – אבל לא היה דומיננטי מספיק בסדרה מול לוקה, מה גם שבמינסוטה הבינו שיתקשו לשפר את הסגל אם ייאלצו לשלם לו בגדול בחוזה הבא. אצל הניקס, כידוע, ברנסון ויתר על הרבה כסף כדי שניתן יהיה לבנות קבוצה לאליפות.
הוא עזב את מינסוטה עם סימני שאלה, בעיקר בנוגע לרכות מסוימת מול גבוהים אחרים וחוסר יציבות. היום כבר אין לאיש ספק לגביו. שתי הקבוצות עמוקות, אבל סן־אנטוניו מגלה שאם וומבי לא בעניינים, אף אחד מהכשרונות הצעירים האחרים לא מצליח להתעלות למשחקים של 30 פלוס נקודות. מספר 1 ועוד המון כאלה שיהיו הרבה יותר טובים בהמשך הקריירה ויוכלו למלא את התפקיד הזה. ברנסון לא היה טוב במשחק השני, אבל לניקס, כך מסתבר, יש שני מספרי 1, וזה כל ההבדל.
ג'רמי לין, סיפור אהבה
מחוץ למגרש, טאונס נלחם כמו שהוא נאבק בוומבניאמה. הוא זכה בעבר בפרס הצדק החברתי של ה־NBA על שם קארים עבדול־ג'באר בזכות הפעילות שלו בקהילה, כולל מעורבות פוליטית בכל הנוגע לזכויות הצבעה במינסוטה. הוא לא הסתפק בפוסטים, אלא השתתף בישיבות ובפגישות עם ארגונים שונים כדי להוביל לשינויים במערכות החינוך והמשפט. לצד ההתמודדות עם האובדן האישי, החיוך הענק והיכולת בפלייאוף, בגיל 30 טאונס מוצא את עצמו כאחד מהשחקנים האהובים בליגה.
הוא עצמו אהב את ג'רמי לין. מה שמחזק את ההערצה כלפיו בקרב אוהדי הניקס זו העובדה שהוא היה אחד מהם בתור נער שגדל בניו־ג'רזי, והתחבר לקבוצה בזכות הרכז הווירטואוזי שנעלם במהירות שבה פרץ. "הוא עורר בי תשוקה למועדון", הודה טאונס בסוף השבוע, והתרגש כאשר לין הודיע: "לא הייתי בגארדן מאז ששיחקתי בקבוצה, אבל אגיע למשחק השלישי – ואלבש גופייה של קארל־אנתוני טאונס, אני אוהב אותו מאוד".
המעריץ הפך למושא ההערצה. ובקרוב, אולי גם לאלוף.
