מדי שנה זה הולך ומקצין: רמת הכישרון ב-NBA הופכת למטורפת, חסרת תקדים. גם אלו שמצדדים בליגה של פעם בוויכוח על איזה דור גדול יותר, לא יכולים להכחיש שמה שנדרש כיום משחקן כדי להשתלב בליגה קשה יותר בפער ענק מבעבר - האתלטיות, יכולת הקליעה, הכוח הפיזי. קשיחות? זה כבר סיפור אחר.
ה-NBA חוזרת: פרויקט מיוחד
וכך אנו נכנסים ל-2023/24, עונה עם מספר נדיר של סופר-קבוצות וסופר-שחקנים. הפציעות והתיאבון של בעלים שלא רואים בעיניים יכולים לשנות הכל בשנייה, כך שקשה לדעת לאן כל העסק הזה הולך, אבל צוות שא"ק אטאק - שמילוביץ, אברהמי, קטן – גויס כדי לענות על השאלות הבוערות רגע לפני הג'אמפ בול הראשון הלילה (בין שלישי לרביעי).
7 צפייה בגלריה
לאן הלייקרס יגיעו העונה? לברון ודייויס
(צילום: EZRA SHAW / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
מה יהיה הסיפור הכי מעניין של העונה?
שמילוביץ: הלייקרס. אנחנו עמוק בתוך הספירה לאחור לסיום הקריירה של לברון ג'יימס. העיניים לא יירדו ממנו.
אברהמי: מסכים. לברון הוא פנומן מכל בחינה, אבל העובדה שבשנה ה-21 שלו הוא עדיין יציב במספרים שיכללו אותו בכל סימפוזיון בקשר לזהות השחקן הכי טוב בליגה, הופכת אותו לספורטאי על אנושי. הבעיה של ג'יימס, וזאת תמיד הייתה הבעיה של ג'יימס, היא שהמספרים הללו היתרגמו לפחות מדי הישגים קבוצתיים. אני לא רואה אותו עובר את חצי גמר המערב, ובשביל ג'יימס חצי גמר או גמר או אי הגעה לפלייאוף הם היינו הך. הכל או כלום. זה כלום, וזו תחילת הסוף של לברון.
קטן: אני מחכה במיוחד למה שיקרה עם לוקה דונצ'יץ'. מהניסיון המשותף הקצר, לא נראה שקיירי ארווינג יהפוך את דאלאס לאיכותית יותר, אז אחד משני הדברים יקרו: דונצ'יץ' ייתן עונה מופרעת כדי להציל את המולדת, או שיתחרפן וישבור את הכלים בדרך לטרייד שיתבצע בצורה מכוערת ועצבנית.
מי ייבחר ל-MVP?
קטן: אני הולך עם הצד החיובי של התשובה הקודמת ונותן לדונצ'יץ'. זה כל הזמן על הקצה, הפעם הוא כבר ישאיר אבק עם דברים שלא ראינו אותו עושה בעבר, וימשיך את שרשרת הזכיות הלא-אמריקאיות.
אברהמי: לאחר שנתיים רצופות שבהן זכה ניקולה יוקיץ' בתואר השחקן היעיל של השנה הרגילה, לקח את הפרס בשנה שעברה ג'ואל אמביד, הסנטר של פילדלפיה. מה עשה יוקיץ'? נתן פלייאוף היסטורי, עם מספרים היסטוריים, והוליך את דנבר לאליפות. אמביד לא הגיע אפילו לגמר המזרח. כל בחירה שהיא לא יוקיץ' פשוט עושה צחוק מהתואר הזה. זה בכלל לא קרוב.
שמילוביץ: יוקיץ' (בפעם השלישית) או יאניס אנדטוקומבו (בפעם השלישית). אני נותנת יתרון קל ליאניס, כי נראה שזה חשוב לו קצת יותר.
ומי יאכזב וייבחר ל-MDP – מוסט דיסאפוינטינג פלייר?
אברהמי: האינסטינקט המיידי הוא לבחור בזאיון וויליאמסון, אבל הוא כבר לא מאכזב אף אחד, ואני אישית הפנמתי שהוא לא יכול לשחק בליגה יותר. הברכיים לא מסוגלות לסחוב עליהן כזו מעמסה. יישאר קרב דו-ראשי בין ג'ורדן פול לג'יילן בראון. בראון הוא שחקן של המשכיות, ובוסטון חיברה את עצמה מחדש, כשגם פה לא ברור מקומו בהיררכיה. וזה עוד לפני אפקט החוזה הענק של שחקנים כמוהו. למזלו, הוא עדיין יפסיד בקטגוריה (הדמיונית, כן?) לפול, שחקן שחיבל לסטף קרי בפלייאוף אשתקד ועכשיו הגיע להשתולל בוושינגטון. ועדיין, לא אופתע אם ג'ה מוראנט יעקוף את כולם בסיבוב.
קטן: פיניקס מכרה את העתיד והספסל בשביל לקבל את החוזה המזעזע של בראדלי ביל. זו שלישייה התקפית מטורפת – ביל, קווין דוראנט ודווין בוקר – אבל הסאנס יגלו שהרכש מוושינגטון לא מתאים לריצה אמיתית לאליפות ויהיה לו קשה להשתלב בשטף קבוצתי.
שמילוביץ: אמביד. המרדף האובססיבי שלו אחרי תואר ה-MVP בשנה שעברה הפך לקראת הסוף לקצת מביך, ואחר כך בא פלייאוף בו הסיקסרס שוב לא הגיעו לשום מקום. הוא יעשה את המספרים שלו גם השנה כי הוא שחקן אדיר, אבל פילדלפיה שוב לא תגיע לשום מקום ויהיה צורך להתחיל לתהות אם אמביד יכול גם לזכות בתואר לא אישי.
איזו קבוצה תהיה הפתעת העונה?
שמילוביץ: יוסטון. סגל מלא פוטנציאל ומאמן מצוין, אימה יודוקה, עם הרבה מוטיבציה להוכיח ועוד יותר מוניטין לשקם.
אברהמי: מדגדג להגיד אוקלהומה סיטי, כי הקומבינציה של ג'וש גידי ושיי גילג'ס-אלכסנדר היא בערך הדבר הכי מרתק בליגה, בעיקר לצד החזרה מפציעה של צ'ט הולמגרן. אבל למרות הפיתוי, גם אני אלך עם יוסטון, ששמה את הידיים שלה על כל מה שהיה חם בשוק ההעברות (דילון ברוקס, פרד ואנווליט, ג'וק לנדייל וג'ף גרין), וגם בחרה גבוה בדראפט והצליחה לגנוב במקום ה-20 את קאם וויטמור, המצטיין של ליגת הקיץ. כמובן שהיא בעיקר התחזקה בעמדת המאמן. יודוקה יהפוך אותה לאלרגית לנקודות, והוא מחפש גאולה אחרי הסיום החמוץ בבוסטון.
קטן: הפערים במזרח די גדולים, בין אלו שיסיימו למעלה לבין אלו שיגרדו את הפלייאוף, וזה משאיר מקום לריצה עמוקה של סנסציות. מונטי וויליאמס, שנזרק בצורה לא מכובדת מפיניקס הוא מאמן מעולה, וקיבל ליד סגל עם פוטנציאל גדול בדטרויט - הרבה בחירות גבוהות, היד של בויאן בוגדנוביץ' וג'ו האריס, ואולי אפילו פריחה של ג'יימס ווייזמן המפוספס.
האם ויקטור וומבניאמה יצדיק את ההייפ?
אברהמי: כן. ברור. בלי ספק. אם לא, צריך לסגור את הכדורסל. איזו מין שאלה זו. נקסט. איך זה יכול להיכשל? אתם ראיתם אותו משחק. ועוד עם היד של גרג פופוביץ' על הגב כמשענת. לייק, דהההאאאא. פעם ב- מגיע שחקן כזה, עם נתונים כאלו ועם סט כישרונות כזה לליגה. אין שאלה. נקסט.
שמילוביץ: יצדיק, בטח יצדיק. למעשה, אם יישאר בריא ויתחזק קצת, הוא יהיה עוד יותר טוב ממה שחושבים. הגיצים שיצאו ממנו במשחקי ההכנה - בעיקר חוכמת ההגנה והיכולת לשחרר שלשות במהירות דוראנטית - היו רק תוספות למה שכבר היה צפוי ממנו. מדובר בפסיכי.
קטן: לא אהרוס לשם ההריסה, אבל כדאי לומר שפריקים דקיקים יחסית עלולים לסבול מבעיות פיזיות, ע"ע הולמגרן. מה שהוא מראה הם דברים מבהילים, ברמה של חייזר, אבל הוא יעמוד בציפיות רק אם יצליח להישאר בריא לאורך זמן, וזו התאמה שיהיה חייב לעבוד עליה.
מי השחקן הכי אוברייטד בליגה?
קטן: אני מתחיל לחשוב שזה דונובן מיצ'ל. אין בעולם הרבה סקוררים כאלה, גם לא היו בעבר, ובסוף זה לא שווה שום דבר. קליבלנד הייתה בנויה לגמר המזרח בשנה שעברה אחרי שהצליחה להחתים אותו, ואז הוא היה פשוט גרוע בהדחה מול הניקס הסתמיים בסיבוב הראשון. חלק מהאיכות של שחקן טמונה ביכולת שלו להפוך קבוצה למנצחת, ועד כמה שהוא כדורסלן מעולה, זה לא קרה ביוטה ולא קורה בקליבלנד.
אברהמי: מה רודי גובר עשה בקריירה שלו חוץ מהישגים אישיים של חסימות ושחקן ההגנה של העונה? הסנטר הצרפתי הוא אנומליה - בצד התקפי הוא תורם שולי, אבל הוא לא שחקן ממש קבוצתי. אין מקום או הרכב שבהם הוא לא נקלע לריבים עם חבריו לקבוצה. ההישגים האישיים שלו לא שווים את זה, הכסף שהוא מקבל במינסוטה לא שווה את זה. מי שבונה על גובר, זו הנהלה שמסתפקת ב-50 ניצחונות והפסד בשישה משחקים בסיבוב הראשון. גובר הוא מניה רעה. וזו בחירה שכמובן לא לוקחת בחשבון כמובן את העובדה שקיירי הולך לגרום לדונצ'יץ' התקף פסיכוטי.
שמילוביץ: אני הולכת פה עם הבחירה האנונימית של שחקני הליגה במשאל בעונה שעברה - טריי יאנג. לפעמים הסטטיסטיקה באמת משקרת, והמקרה של יאנג זה חתיכת פינוקיו.
ומי הכי אנדרייטד?
שמילוביץ: יוקיץ'. אם הוא היה משחק את משחק האינסטגרם והנייקי, היו שמים אותו כבר עכשיו על הר ראשמור של הליגה. במקום זה, עדיין העברנו את כל הקיץ בלדבר על ג'יימס הארדן.
קטן: אורלנדו היא קבוצה קטנה וכושלת מכדי שמישהו ייתן כבוד אמיתי לשחקן שלה. אבל אחרי אליפות העולם, אי אפשר יהיה יותר להחביא את פרנץ ואגנר במשחק האחרון בתקצירי הערב. הפרשנים והאוהדים לא מבינים עדיין לעומק באיזה כישרון מדובר.
אברהמי: זה מספיק מסובך לשחק לצד גאונות ספורטיבית ואישית כמו סטף קרי. קליי תומפסון הוא הכינור השני המושלם לקרי, אבל אף אחד לא יכול לטעון שהוא אנדרייטד. תוסיפו לזה את היכולות העצומות של אנדרו וויגינס, את השיגעון הגאוני של דריימונד גרין, ואת כריס פול כאדריכל החדש - וקוון לוני תמיד צריך לדעת להיות במקום הנכון, לזכור עם מי הוא משחק, מהו מקומו ומהו תפקידו. לוני עושה את זה בהצטיינות שנה אחרי שנה, כמעט בלי שאף אחד לא שם לב לזה. חוץ ממי שחשוב.
אף שחקן ישראלי עדיין לא שיחק בפלייאוף ה-NBA. האם העונה יישבר הנאחס?
שמילוביץ: לא. אבל לפחות הוויזארדס ישלמו על זה הרבה כסף.
אברהמי: כן, בערך. וושינגטון עשתה מכירת חיסול וקיבלה עבור שני השחקנים המובילים שלה כלום. אתה עושה את זה רק בגלל שאתה רוצה לתפוס עמדה טובה יותר בדראפט. הוויזארדס נשארו עם קייל קוזמה וג'ורדן פול, שני שחקנים שלא רואים בעיניים חוץ מאת הסל. לדני אבדיה תיווצר הזדמנות זהב. הקבוצה שלו תרצה להחליש את עצמה, וקבוצות אחרות (פיניקס?) יחפשו שחקן רבגוני כזה, שיכול לתת להם אופי הגנתי ולהשלים בהתקפה בלי לדרוש יותר מדי.
7 צפייה בגלריה
הפרשנים והאוהדים לא מבינים עדיין לעומק באיזה כישרון מדובר. פרנץ ואגנר (מימין)
(Klement Neitzel/Reuters)
קטן: ברור שכן! 16 קבוצות בפלייאוף, 15 שחקנים בסגל הסופי של כל אחת, זאת אומרת שמשרד הפנים צריך להוציא בסך הכל 240 תעודות זהות כחולות ונוכל סוף סוף ליהנות מזה.
מי תיקח אליפות?
אברהמי: אתה לא שובר מתכון מנצח כמו דנבר. מילווקי התחזקה משמעותית, אבל אני לא בטוח שהיא תעבור אפילו את בוסטון. אלו קבוצות שיגמרו אחת את השנייה בפלייאוף המזרח. במערב, כמעט לכל קבוצה פייבוריטית (גולדן סטייט, קליפרס, פיניקס, לייקרס) יש אפשרות להתפוצץ ולכל אחת מהן יש חולשה שקבוצות אחרות יוכלו לנצל, בעיקר בסדרה ארוכה. קשה להאמין, אבל יוקיץ' רק נכנס לשיא הקריירה שלו. ראינו עד עכשיו רק את הקדימונים. גם ג'מאל מארי. הפיק אנד רול ביניהם הוא בלתי עציר. העובדה שכל אחד מהם יכול להיות בכל צד של הפיק אנד רול, זה משהו שלא ראינו. והם האלופים. הם יודעים שהם יכולים לעשות את זה. לא בטיול, אבל האליפות היא שלהם להפסיד.
שמילוביץ: בוסטון. הימור שאין מאחוריו הרבה היגיון, זו רק תחושת בטן, ואני לגמרי מצפה לטעות כאן.
קטן: הספסל של דנבר נשחק ואף קבוצה במזרח לא אמינה מספיק בעיניי. אני אנסה ללכת על הימור רציני – כריס פול שובר את הבצורת, הופך לחבר הכי טוב של סטף, וגולדן סטייט מתעלה לפלייאוף ענק אחד אחרון בדרך לטבעת.
פורסם לראשונה: 07:16, 24.10.23
