מי שדרך לראשונה על אדמת מיקונוס בשנות ה-60 וה-70, כשהאי היה עדיין גן עדן קטן ובעיקר נסתר, בקושי היה מזהה את מה שהפך להיות היום. האי שפעם אירח פילוסופים בוהמיינים בנוף צחיח וצנוע, הפך לאחד היעדים המפורסמים בעולם - מותג גלובלי שמוגדר על ידי הבתים הלבנים עם החלונות הכחולים, שכונת ונציה הקטנה הציורית וטחנות הרוח האייקוניות, שממשיכות להציע נופים מרהיבים של הים האגאי והשקיעה. אבל מסתבר שבמיקונוס יש גם סצנת כדורסל מתפתחת, ואפילו קבוצה שהעפילה העונה לליגה הראשונה ביוון.
עד לפני חמש שנים אפשרות שלאי תהיה קבוצה בכירה במדינה נשמעה כמו משהו תלוש מהמציאות. עד אז קבוצת הכדורסל של מיקונוס שיחקה במגרשים פתוחים בליגות הנמוכות ביוון מול יריבות מאיים סמוכים.
3 צפייה בגלריה
סצינת כדורסל מתפתחת באי התיירותי. שחקני מיקונוס
(צילום: עמוד הפייסבוק Mykonos Basketball Club)
במפתיע, מה שהרים את כל העסק היה הודעת וולקאם פיקטיבית לשחקן שלא לבש את גופיית המועדון מעולם. מלקולם דילייני נחשב לאחד הרכזים היותר טובים ששיחקו ביורוליג ב-20 שנים האחרונות. הוא עבר בבאיירן, קובאן, ברצלונה, מילאנו, והיו לו אפילו שנתיים במדי אטלנטה ב-NBA. בקיץ 2020 מצא את עצמו דילייני ללא קבוצה, והיו דיווחים שיחתום באולימפיאקוס. דילייני הכחיש אותם בטוויטר, אבל כשנשאל על ידי אחד הצייצנים מה בנוגע לקבוצה של מיקונוס? דילייני אמר במפתיע "כן!".
כמובן שזה לא קרה, אבל במיקונוס ניצלו את "ההסכמה" שלו כדי לייצר הודעת וולקאם, תוך כדי שהם צוחקים על התנאים שלהם: "אין לנו תקרה כי אין לנו אולם, אבל באוגוסט אין עם זה בעיה כי קיץ ויהיה לך הרבה מקום לזרוק". כל הסיפור יצר באזז גדול סביב המועדון ולפתע גם אנשי עסקים באי החלו להתעניין בו.
מאז הקבוצה עברה לידיים של יזמים באי. הנשיא, למשל, הוא אלכסנדרוס אנגלטקיס, שמחזיק ברשת תחנות דלק במיקונוס. סגן הנשיא הוא ניקוס דקטילידיס, בעלים בין היתר של אחד המועדונים המפורסמים באי וגם בעולם, קאבו פרדיסו, והדירקטוריון מורכב מאנשי עסקים ממגזר התיירות.
אותו קיץ גם סימן את המעבר של הקבוצה מהשתתפות בליגות הנמוכות והמקומיות ביוון, לליגות הארציות. היא אמנם החלה את דרכה רק בליגה השלישית, אבל מהר מאוד עלתה בסולם הליגות, ובעונה הקודמת זכתה באליפות הליגה השנייה והעפילה לראשונה בתולדותיה לליגה הראשונה.
מי שמאמן את הקבוצה בשנים האחרונות ונגליס זיאגקוס, שקודם לכן אימן מועדונים מוכרים ביוון כמו אא"ק אתונה ופאניוניוס. לזיאגקוס יש ראייה ברורה מה צריך להיות החזון של המועדון, והוא לוקח דוגמאות מקבוצות שנמצאות ביעדים דומים: "טנריפה וגראן קנריה הן גם יעדי תיירות מפורסמים בעולם שגדלו והפכו לכוח משמעותי בכדורסל הספרדי, וביססו את עצמן בגביעי אירופה. לא משנה אם מקום הוא תיירותי או כמה הוא אטרקטיבי למבקרים. מה שחשוב זה עד כמה הפרויקט יכול לחדור לקהילה המקומית, איזה סוג של אינטראקציה הוא יפתח, והכי חשוב - האם התושבים יאמצו אותו. הדרך שבה אנשי מיקונוס תומכים בפרויקט השאפתני הזה, שמטרתו להשאיר חותם משלו על הכדורסל היווני, היא באמת מרשימה".
הסגל של מיקונוס כולל שחקנים עם ניסיון, שכבר עברו דבר או שניים בכדורסל האירופי. קפטן הקבוצה הוא ונגליס מאנצריס, ששיחק שמונה שנים באולימפיאקוס והיה לו תפקיד משמעותי בזכייה של היוונים בשני גביעי יורוליג רצופים בעשור הקודם. זו למעשה העונה השנייה של הגארד בן ה-35 במועדון, אחרי שסייע לו לעלות מהליגה השנייה.
בקיץ הקבוצה התחזקה עוד יותר עם החתמת ג'רמי אוואנס, ששיחק ביורוליג במדי דרושפאקה, חימקי, מילאנו ופנאתינייקוס. אוואנס גם זכה בתחרות ההטבעות ב-NBA ב-2012. אפילו קנדריק ריי, שהעביר חצי עונה במכבי ת"א לפני שש שנים, נמנה על סגל הקבוצה.
העניין סביב מיקונוס גרם לא רק לספונסרים מקומיים לתמוך בה. נותנת החסות הראשית של הקבוצה היא חברת ההימורים בטסון, שהעדיפה אותה על פני אא"ק אתונה, בה תמכה בעונה הקודמת. הסכם החסות מוערך ב-200 אלף אירו, סכום לא מבוטל לקבוצה שמנסה לתקוע יתד בטופ של הכדורסל היווני.
פתיחת העונה שלה בינתיים נראית לא רע. אחרי שבעה מחזורים היא ניצחה כבר את היראקליס, מארוסי ופאניוניוס, ומדורגת במקום השישי בטבלה במאזן 4:3.
האם הקבוצה עוד משחקת במגרש ולא באולם, אתם שואלים? אז כמובן שלא. לפני חמש שנים, בחפיפה לכניסה שלה לליגות הארציות ביוון, הושלמה בנייתו של אולם הכדורסל הראשון באי. לא מדובר בהיכל מרשים (בסך הכל קצת יותר מ-1,000 מקומות ישיבה), והקבוצה גם הייתה צריכה לשפץ אותו לאחרונה כדי שיעמוד בתקן של הליגה הראשונה, אבל הוא נחשב לביתי מאוד, משפחתי, בדיוק מה שקבוצת הכדורסל של מיקונוס רוצה לשדר.
