הקרם של הקרם | זאב אברהמי
שיי גילג'ס־אלכסנדר היה ה־MVP של ה־NBA בשנה שעברה, וה־MVP של סדרת הגמר שבסיומה הוביל את אוקלהומה סיטי לאליפות היסטורית. גילג'ס־אלכסנדר הוא ארכיאולוג: הוא מצא מחדש את אמנות הקליעה מחצי מרחק, והוא גם פרקליט ממולח בדיונים על האם הייתה או לא הייתה עבירה עליו. בכל אחת מחמש השנים האחרונות גילג'ס־אלכסנדר הוביל את הליגה בחדירות לסל. החדירה היא הלחם והחמאה שלו. כרגע נראה שהרצף הזה ייפסק. שחקן אחר מוביל את הקטגוריה הזו השנה. קוראים לו דני אבדיה.
צריך להתעכב עוד קצת על הקטגוריה הזו ועל מה היא אומרת. תיזכרו באבדיה בתחילת דרכו בליגה. הוא נבחר על־ידי וושינגטון, גרסת הספורט האמריקאי לתוכנית להעלמת עדים, עומד בפינה מעבר לקו השלוש, מחכה שמישהו ייתן לו עודף, ההגנה הייתה עוזבת אותו לבד ובדרך כלל הוא היה מחטיא. כדי להוביל את הליגה בחדירות לסל, אתה צריך להיות השחקן המוביל של הקבוצה שלך, הכדור חייב להיות בידיים שלך. זה הבסיס. על הבסיס הזה בונים יכולת אתלטית, כוח, כישרון. היום קבוצות שולחות על אבדיה שני שומרים.
פורטלנד היא הקבוצה של אבדיה. היא עדיין בתמונה להיכנס לפלייאין, אבל יש לה מאזן שלילי. זה עובד לרעתו. עם זאת, אבדיה יתחרה על המקום שלו עם שחקנים כמו לאורי מרקאנן מיוטה, למשל, השם המוביל של קבוצה רעה. למה אבדיה? תסתכלו על הסטטיסטיקות: 25 פלוס נקודות, יותר משבעה ריבאונדים ויותר משישה אסיסטים. למי יש עוד סטטיסטיקה כזו? לניקולה יוקיץ', לוקה דונצ'יץ' ויאניס אנדטוקומבו, שלושת השחקנים הטובים בליגה. אנחנו מדברים פה על הקרם של הקרם של ה־NBA.
דני אבדיה הוא סופרסטאר. הוא סיפור נהדר. שחקן בינלאומי שהתחיל כמעט הכי נמוך ועבד כל הדרך עד לצמרת. זה הסיפור והחלום האמריקאי עם כתוביות בעברית. הוא בנוי לאולסטאר: כוח מתפרץ של רכבת משא, עבודת רגליים של רקדנית בלט, עיניים של פקח טיסה. אחד שהאגו שלו מאפשר לו בקלות להדגיש את היכולות האתלטיות של כל המעופפים סביבו. למה דני אבדיה צריך להיבחר לנבחרת שאר העולם באולסטאר? השאלה הנכונה היא: למה לא?
מה שלא רואים משם | אורן רוזנשטיין
זה לא שאני חלילה מזלזל במה שדני אבדיה עושה השנה. היכולת והתרומה שלו לפורטלנד עולות על הציפיות של כולם, כנראה אפילו של ראשי הקבוצה שהביאו אותו בטרייד שהוציא אותו מהשאול של וושינגטון. אלו לא רק המספרים המאוד־מאוד יפים והעובדה שהוא נמצא במקומות מכובדים בשלל קטגוריות. יש מעט מאוד שחקנים ב־NBA שיכולים לשחק בערך באותה רמה בארבע עמדות. מעבר ללברון ג'יימס, אני מתקשה להיזכר בשחקנים שקיבלו את המשימה לעבור בין העמדות 1־4 ועשו זאת עם כל כך הרבה חן.
אז למה אבדיה לא בהכרח יהיה באולסטאר? ראשית, אמירה כללית: בישראל אנחנו עוקבים אחר מעללי דני בדבקות ונותנים משקל יתר לכל דבר שהוא עושה. בארה"ב הוא עוד שחקן, מקבוצה לא כל כך טובה, מעיר לא כל כך מעניינת, וכמות ההייפ סביבו בהתאם. זה לא שאין בו עניין: הוא בכל זאת עלה למקום ה־25 בדירוג של אנשי מקצוע רציניים שקובעים מי השחקנים הכי טובים בליגה, אבל גם זה לא מבטיח כלום.
זה היה נכון, אגב, גם בשיטת הבחירה הקודמת לאירוע, שהרי גם לפי הדירוג המחמיא הזה אבדיה אינו בין 24 השחקנים הטובים בליגה - מספר השחקנים שישתתפו באולסטאר. אלא שהפעם השיטה כוללת שלוש קבוצות, שתיים מהן של אמריקאים ואחת של שחקנים משאר העולם, וכל קבוצה זאת תמנה שמונה שחקנים בלבד.
אפשר להניח ששישה זרים בטוחים: ניקולה יוקיץ', לוקה דונצ'יץ', ויקטור וומבניאמה, שיי גילג'ס־אלכסנדר, יאניס אנדטוקומבו ואלפרן שנגון. על שני הכרטיסים האחרים ייאבקו שלל שחקנים. ג'מאל מארי הקנדי, למשל, שכבר שנים נחשב למועמד להיכנס לאולסטאר. אם מסתכלים על העונה בלבד, אבדיה יותר משמעותי לקבוצה שלו. אבל אם האולסטאר מבטא גם הערכה למה שעשית לאורך השנים, הרי שמארי מועמד יותר בטוח; זה נכון גם לגבי שחקנים כמו או־ג'י אנונובי הבריטי מהניקס, קבוצה שמועמדת השנה לאליפות המזרח בעיני רבים – וגם לזה יש משמעות.
גם אם מסתכלים על מספרים, התמונה לא פשוטה. לאורי מרקאנן הפיני קולע יותר מדני; לג'וש גידי האוסטרלי יש ממוצעים של כמעט טריפל־דאבל. ותחשבו מה היה קורה אם פרנץ ואגנר הגרמני, אלוף עולם ואירופה, לא היה פצוע. בכלל בלגן. האם יש סיבות לכך שדני כן יהיה שם? ברור. אבל אל תופתעו אם זה לא יקרה. דברים שרואים מכאן לא תמיד רואים משם.
פורסם לראשונה: 01:30, 25.12.25
