יותר מרבע מהשחקנים בגביע העולמי נולדו מחוץ למדינה שאותה הם מייצגים. אצל המאמנים מדובר במספר יותר מכפול: 28 מתוך 48 הנבחרות במונדיאל מאומנות על ידי מאמנים זרים. הייצוג המפתיע ביותר הוא של איטליה: שלושה מאמנים ממדינה שלא עלתה לשלושה מונדיאלים ברציפות. ספרד (4) וצרפת (5) מדורגות מעליה, אבל מדובר באימפריות כדורגל, מעפילות סדרתיות לטורניר ושתיים מהמועמדות הבכירות לזכייה.
המדינה שמובילה את טבלת המאמנים בגביע העולמי 2026 היא ארגנטינה עם שישה בסך הכל. ליונל סקאלוני מאמן את ארגנטינה שמנסה לשמור על התואר; מאוריסיו פוצ'טינו העלה את ארה"ב לשמינית הגמר; גוסטבו אלפארו החזיר את פרגוואי למונדיאל לראשונה מאז 2010 והוביל אותה לשמינית הגמר אחרי ניצחון בפנדלים על גרמניה; נסטור לורנסו הגיע עם קולומביה לגמר קופה אמריקה ולמשחקי ההכרעה בגביע העולמי הנוכחי; סבסטיאן בקאססה, היחיד ברשימה שלא שיחק כדורגל מקצועני, עזר לאקוודור להעפיל לטורניר, שבו היא ניצחה את גרמניה והעפילה למשחקי ההכרעה; השם המעניין והחשוב ביותר ברנסנס המאמנים הארגנטינאי הוא דווקא של מי שנחל את האכזבה הגדולה ביותר בטורניר: מרסלו ביילסה, שהודח עם אורוגוואי כבר בשלב הבתים. ביילסה הודח גם ב-2002 בשלב הבתים כמאמן ארגנטינה, אבל הוא נחשב לדמות המשפיעה ביותר על גידול מאמנים בארגנטינה, בעיקר מאזור סנטה פה, שם נולדו חמישה מששת המאמנים שמאמנים בגביע העולמי הנוכחי.
יש לתופעה הזו סיבות היסטוריות: ססאר לואיס מנוטי האגדי היה טקטיקן ופילוסוף כדורגל מהמעלה הראשונה שפתח את הדלת לייצוא העולמי של המאמן הארגנטינאי. הוא הפך את אימון הכדורגל לוויכוח טקטי אינטלקטואלי. יש לתופעה סיבות תרבותיות: הארגנטינאים נחשבים לאנשים שמסוגלים לעשות מהר ובצורה קלה יותר התאמות חברתיות ותרבותיות במדינות זרות, וכמובן שזה לא מזיק שרוב משרות האימון הללו נשארות בדרום-אמריקה, ככה שלפחות אין מחסום שפה. ויש סיבות מודרניות: סקאלוני הוחתם על ידי ארגנטינה בלי שום ניסיון באימון והפך לזולל תארים.
אבל מדובר בעיקר בתרבות כדורגל, עם אותו רעיון אבל בווריאציות שונות של היישום שלו. המאמנים הארגנטינאים אובססיבים לגבי הצורה הנכונה שבה כדורגל אמור להיות משוחק. מה שמחזיר אותנו לביילסה, שמחזיק ברשימת תארים דקה כמו חוט תפירה, אבל מאמנים אחרים מתים עליו. "הוא המאמן הכי טוב על הפלנטה", העיד עליו בעבר פפ גווארדיולה. הקיבעון של ביילסה לגבי אימון כדורגל, האובססיה שלו לגבי העובדה שכדורגל הוא בעיה, קובייה הונגרית שמאמנים חייבים למצוא לה פתרונות דרך אימונים והכנות בלתי פוסקות, הפכו אותו לגורו של מאמנים והדביקו לו את הכינוי "אל לוקו".
המומחה לטורנירים
אפשר לדבר על הלחץ הגבוה של ביילסה או על עוד חלקים טקטיים מפילוסופיית האימון שלו, או על העובדה שהיה צופה באלפי שעות וידיאו של היריבה ואז מנתח אותה כמו שחוקר מנתח זירת פשע, אבל העדות הטובה ביותר למורשת שלו היא העובדה שמאמנים ושחקנים רבים שעברו תחתיו אמרו שזו הייתה חוויה מפרכת, בעיקר מהצד המנטלי. ועדיין, כל המאמנים שצמחו אצלו לקחו איתם את השיטות שלו, את האובססיה, הטקטיקה, השעות הבלתי נגמרות. ככה נולד עץ מאמנים.
פוצ'טינו, שהיה שחקן של ביילסה, הוא אולי מקרה הבוחן המעניין ביותר. הוא היה צריך את ארה"ב כדי שתציל את קריירת האימון המקרטעת שלו, וארה"ב הייתה צריכה מאמן שיהפוך את חבורת הכשרונות שלה לקבוצה יציבה ולוחצת, שכופה את עצמה על היריבה ולא רק מגיבה למהלכיה. ההתאחדות האמריקאית רצתה זהות, משהו לטורניר הזה, אבל גם קונספט שיקח אותה לטורנירים הבאים. פוצ'טינו שם על הנבחרת האמריקאית את תגית ביילסה עם האינטנסיביות וחוסר הפחד מהיריב - ועד עכשיו זה מצליח.
שווה לסיים דווקא עם סקאלוני, שהוא ענף קצת חריג בעץ המאמנים של ביילסה. הוא יותר פרגמטי ואופורטוניסט, אבל סקאלוני העלה בשנים האחרונות את תרבות האימון בטורנירים ואת היכולת לשלב בין טקטיקה לבין לתת לכוכבים שלו לפרוח לדרגת אמנות. הוא בא לטורניר ומנצח: בראשון, קופה אמריקה 2019, הוא עדיין היה טרי והסתפק במקום השלישי, אבל מאז זכה פעמיים בקופה, לצד הפינאליסימה (אלופת דרום-אמריקה מול אלופת אירופה) וגביע העולם 2022. כמובן שזו עבודה הרבה יותר קלה כשהשחקן הכי טוב בהיסטוריה משחק עבורך, אבל מאמנים אחרים שאימנו את לאו מסי לא הגיעו איתו להישגים דומים או לתקשורת מוצלחת יותר. הוא הצליח לבנות נבחרת ארגנטינאית מאולפת בלי לאלף את מסי, ובגלל זה הוא עדיין נותר המאמן שכל המאמנים האחרים רודפים אחריו.
אוסטרליה - מצרים
הערב (שישי), 21:00
מצרים סיימה שלב בתים מרשים ללא הפסד, כולל ניצחון ראשון בהיסטוריה במונדיאל, והציגה יכולת טובה מהצפוי רוב הזמן - אבל כמובן שהכל סבב את מוחמד סלאח, שהוביל אותה עם שער ושני בישולים. את משחק התיקו מול איראן הוא סיים בדקה ה-57 בגלל מתיחה בשריר הירך האחורי, ועובר טיפולים קדחתניים בניסיון להכשיר אותו למשחק הערב. בלעדיו, זה יהיה מפגש שוויוני מאוד, וכנראה שלא אטרקטיבי במיוחד.
ארגנטינה - קייפ ורדה
הלילה (בין שישי לשבת), 1:00
עם כל הכבוד לנבחרת המפתיעה מאפריקה, מישהו מוכן להמר נגד מסי וחבורתו?
קולומביה - גאנה
הלילה (בין שישי לשבת), 4:30
היא טובעת בים ההתלהבות מהכוכבים הגדולים בעולם שנותנים שואו בטורניר הזה, אבל קולומביה חזקה בצורה יוצאת דופן ובאה לטלטל את המונדיאל. אחרי שהקדימה את פורטוגל בבית 11, היא תנסה לפצח את הבונקר הגנאי שאנגליה נתקעה בו.







