הקאמבק של בלגיה מול סנגל ואז ההצגה נגד ארה"ב, לצד ההדחות המוקדמות של פורטוגל וקרואטיה, שמו חותמת רשמית על אחת התובנות המרתקות ביותר במונדיאל 2026: כוכבים היסטוריים עלולים להיות יותר מנטל על הנבחרות שלהם – הם מסוגלים ממש לחסל להן את הסיכויים במונדיאל.
כריסטיאנו רונאלדו היה חייב לפנות את המקום לגונסאלו ראמוס נגד ספרד, אחרי טורניר שבו לא היה אפקטיבי בעליל והצטיין רק נגד ההגנה החלשה של אוזבקיסטן. אבל רוברטו מרטינס לא העז לגעת בו, מה שדווקא עשה בהצלחה בניצחון על קרואטיה, ופורטוגל הודחה; לוקה מודריץ' היה מזעזע מהרגע הראשון במונדיאל, וכבר היה מותש לגמרי כאשר קרואטיה הפסידה לגמרי לאותה פורטוגל בתוספת הזמן; בינתיים, רודי גרסיה של בלגיה הוריד את הגרזן על קווין דה בריינה באמצע המשחק עם סנגל כדי להציל את הסיכויים, ונגד ארה"ב הוא בכלל לא שותף. לא קל לעשות צעדים כאלה מול סופרסטארים, לפעמים בלתי אפשרי, אבל הטורניר הזה מוכיח שזיהוי מדויק של הרגע שבו הגיבור מזיק לך הוא קריטי לעבודת המאמן.
אבל יש יוצא דופן אחד בדמות לאו מסי. שתי החמצות הפנדלים בטורניר, כולל אתמול (היחיד בהיסטוריה שזה קרה לו), הן לא נזק באותה רמה של שחקנים שמטיילים על המגרש, דורשים את הכדור ולא תורמים דבר. כן, גם הוא הולך על הדשא בדקות רבות, אבל ליונל סקאלוני ידע היטב שזה רק בגלל שלא היה נחוץ ממנו יותר עד עכשיו. מסי מתאים את עצמו למצב. ברגע שהשער השני של מצרים נכבש, הוא רץ כמו שלא ראינו אותו מזמן. הוא לא חיכה למעלה, אלא בא לקבל את הכדורים וליצור, בדיוק מה שקרה בשער המצמק ששינה את המומנטום.
היה קפוא. לוקה מודריץ'
(צילום: Justin Setterfield / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
גם השחקנים האחרים שציינתי הם מנהיגים, אבל נמצאים בעמדה בקריירה שבה הם לא מודעים למגבלות שלהם ועדיין מעוורים מהאגו. כשפורטוגל וקרואטיה מצאו את עצמן במצבים מסובכים בטורניר, רונאלדו ומודריץ', עוד שני חברים במועדון ה-200 פלוס הופעות בנבחרת, היו קפואים. את מסי אתה לא יכול ולא צריך להזיז הצידה במצב כזה, כי הוא יתעלה. כן, עדיף כנראה להעניק את הפנדל הבא לבועט אחר (החטיא מחצית משש הבעיטות האחרונות שלו במיאמי ובנבחרת), אבל הפספוסים האלה נעלמים במכלול כי הוא גם יודע לתקן.
בדרך שלו
אבל כל זה לא היה שווה דבר בלי החצי השני במשוואה. מסי יביא לך את המאמץ הנוסף, אך במקרי קיצון הוא לא יגרום לבד למהפך. ארגנטינה של 2026 לא הייתה עד אמש ארגנטינה האלופה של 2022. אותו טורניר בקטאר התחיל להשתנות רק במשחק השני, כאשר הכוכבים שלצד מסי התחילו לקחת אחריות.
מביא את המאמץ הנוסף. לאו מסי
(צילום: Reuters/Brett Davis)
בארבעת המשחקים הראשונים בצפון אמריקה לא ראינו מהם דבר. חוליאן אלבארס נראה רע, אנסו פרננדס לא היה מעורב, לאוטרו מרטינס איכזב. 25 הדקות האחרונות מול מצרים היו הזמן בו כל החברים הצטרפו סוף־סוף, עם הפעולות החדות שלא ראינו עד עכשיו והראש שנשאר מורם למרות הבור שארגנטינה נכנסה אליו.
צרפת וספרד מפחידות מאוד בצד השני של ההגרלה בגלל השטף ההתקפי והעומק של הראשונה והיעילות השקטה של השנייה. ארגנטינה, עד לשמינית הגמר, הייתה מפחידה בעיקר בגלל מסי. עכשיו זה שונה. החל מאמש, היא גם טעונה בביטחון של נבחרת שמרגישה שאין דרך לנצח אותה.
