מצד אחד ארגנטינה שחולמת להניף גביע עולם בפעם הרביעית בהיסטוריה ובפעם השנייה ברציפות (לראשונה מאז ברזיל ב-1962), ומנגד, ספרד, שואפת להניף בפעם השנייה - כשנתיים לאחר הזכייה ביורו. הדרך לשם עוברת דרך אינספור פרמטרים ותנאים קבועים או משתנים, אחד מהם הוא יכולת ההתאוששות של שתי הנבחרות ממשחקי חצי הגמר.
לארגנטינאים סגל די מבוגר עם ממוצע גיל של 29.04 בעוד לספרדים ממוצע גיל של ,26.65 כשהברומטר של אלופת העולם הוא ליאו מסי בן ה-39 – נתון משמעותי לקראת הגמר הגדול.
גלריה


שחקני ארגטינה חוגגים מהפך (ולא לראשונה במונדיאל) מול אנגליה. עניין מנטאלי
(צילום: Thomas COEX / AFP)
"אין ספק שכשמתבגרים היכולת להתאושש ולעמוד בפעילות גופנית אינטנסיבית הולכת ויורדת", אומר ד"ר לי יערי, מנתח בכיר ביחידת הספורט של בית החולים השרון מקבוצת כללית. "גם היכולת של הריאות שלנו לספוג חמצן לגוף ולפנות את ה-co2 יורדת. כמו כן, רמת העייפות הולכת ועולה וגם החשיפה לפציעות. ככל, כאשר הגיל עולה יכולת הכח של השריר יורדת".
משחק ללא הוגן
ככל שהימים נוקפים, תדירות המשחקים במונדיאל עולה - וככל שהשלבים עולים, המשחקים הופכים ליותר ויותר קריטיים. "גם האינטנסיביות מתגברת והיריבות הולכות ונהיות קשות יותר", ממשיך ד"ר יערי. "במצב כזה, היכולת שלנו להתאושש ממשחק למשחק היא בדרך כלל בין 48 ל-72 שעות. הדבר הכי חשוב זו שינה של שמונה שעות, עניין די בעייתי בכמות האדרנלין והשמחה שהייתה לנבחרת ארגנטינה אחרי הניצחון על אנגליה. פרט לשינה יש צורך בתזונה נכונה ובטיפולים כמו אמבטיית קרח, אופני כושר כדי לשחרר את השרירים. כל אלה יעזרו מאד לשחקני ארגנטינה להתאושש.
ומה בנוגע לנבחרת ספרד?
"ברור שיש להם יתרון כי היה להם יום מנוחה נוסף. אבל יש גם מימד מנטלי. מסי למשל, החמיץ שני פנדלים במונדיאל הזה אבל למרות שהוא יודע שכל העולם מסתכל עליו ויש לו אומה שלמה על הכתפיים, הוא מספיק חכם ומנוסה כדי להביא את עצמו למצב שבו הוא לא מוריד את הראש אלא כפי שזה נראה מקבל יותר מוטיבציה כדי לתקן ולהוכיח. הוא תופעת טבע במובן הזה שעד כמה שהוא המוכשר ביותר בתולדות המשחק, הוא יודע מצוין למה הגוף שלו מסוגל ומחלק את הכוחות ואת המאמץ שלו בצורה מיטבית.
הוא לא יכול לרוץ כמו בגיל 20 אבל יודע מתי "לנוח" ומתי ללחוץ על הגז. זה נכון לגבי כמעט כל שחקני ארגנטינה שבזכות הניסיון שלהם יודעים איך לנתב את הכוח והמאמץ שלהם לרגעים המכריעים. זו נבחרת שבגמר של 2022 אחרי מהפכים מול צרפת לא הרימה ידיים, כך שאין לה כמעט השפעה של לחץ. היא יודעת את המלאכה של איך לזכות בגביע ומכוונת את כל הכלים שלה לזה, גם אם לפעמים זה נראה שהיא "נעלמת" או אדישה או לא במשחק. היא פשוט יודעת איך להכות ברגעים הנכונים, כפי שראינו גם מול קייפ, מול מצרים, מול שווייץ - ובטח מול אנגליה. זה לא שמישהו אומר 'נתחיל לשחק אחרי שניקלע לפיגור', זה פשוט שקט נפשי בלתי נגמר וקבוצה שמשוכנעת שבסוף היא תנצח".
דן ולנסי, פסיכולוג ספורט, מצטרף לדברים: "כל הסיפור בספורט לצד יכולת זו האמונה. יש בארגנטינה מעין מסר שהם מאמינים בו בכל מאודם שאומר 'יש לנו את הכדורגלן הגדול ביותר בתולדות המשחק, אז אין שום סיכוי שאנחנו לא מנצחים'. מסי יותר גדול מהמשחק - זה ברור, וזה לא משהו שאפשר ללמוד ממנו אלא רק להתפעל ממנו.
"כל שחקן בנבחרת פשוט מחכה שמסי יבין שהקבוצה בצרות ייכנס לזון וייקח על עצמו את המשחק. בכמעט כל המשחקים שהיו עד כה, היה נדמה שיש נבחרת ששולטת במשחק – והיא תשלח את ארגנטינה לארוז מזוודה בדרך הביתה, אבל אז, בשיא הנון-שאלאנט, המשחק התהפך. זו לא קבוצה של תשע נשמות, אלא פשוט נבחרת שיש לה בחורצ'יק אחד קטן שהופך את המשחק הזה ללא הוגן".
קרלוס אולראן: "לא ישן מרוב התרגשות"
יהודה ארם, עיתונאי ארגנטינאי, מסביר עד כמה הנבחרת הנוכחית של ארגנטינה פשוט ענקית: "הנבחרת הזו נכנסה ללב של כל ארגנטינאי שראה את כל המונדיאלים לאורך השנים - ובלי קשר למה שיהיה ביום ראשון בגמר זו הנבחרת הגדולה ביותר בתולדות ארגנטינה. זאת נבחרת מלוכדת עם מאמן, ליונל סקאלוני, שמחובר לשחקנים והם אליו. מול ספרד יהיה קשה מאד, עצם זה שהיא הגיעה לגמר שני ברציפות זה נדיר וזה מספיק. אם היא גם תזכה, זה יהיה מדהים, היא תהפוך לנבחרת שזכתה בחמישה תארים ברציפות – שני קופה אמריקה, טורניר פינאליסימה מול איטליה וכמובן שני גביעי עולם".
קרלוס אולראן, בלם הפועל פ"ת לשעבר וארגנטינאי גאה, שגר היום בדורסלאר, עיר קטנה שמרוחקת 100 ק"מ מבואנוס איירס, שלח השבוע לחבריו את הדברים הבאים: "המילים החמות של האנשים בישראל והאהדה כלפי מסי מרגשת אותי. מסי תותח על בקבוצה שהיא חזקה להפליא ומלאה בנשמה. כאן בארגנטינה כולם משתגעים. המשחק מול אנגליה היה 'אפי'. וטרנים של מלחמות פולקנד (המלחמה בין אנגליה לארגנטינה ב-1982 ש"א) אסירי תודה לנצח לנבחרת הזו. תודה לכם אחים שאתם תמיד שם בשבילי ובשביל ארגנטינה שלי".
בשיחה עם ynet אמר הבלם שהניף גביע המדינה עם הפועל פ"ת: "ראיתי את הטירוף שהיה בישראל אחרי הגול של לאוטרו ולכן שלחתי את ההודעה הזו לחבריי בישראל. אני לא אשן עד יום אחרי המשחק מרוב ההתרגשות. זה לא רק כדורגל, זה כל החיים שלנו. אני מקווה לבוא לישראל בקרוב ושתהיה לנו סיבה לחגוג את הזכייה של ארגנטינה".







