שבדיה, פרגוואי, מרוקו - קשה לחשוב על שלוש נבחרות שונות יותר. גיאוגרפית, מקצועית, סגנונית. פרגוואי זה חוג קרב מגע שמישהו גלגל לתוכו כדור, לשבדיה יש שני חלוצי פרמייר-ליג, ומרוקו היא מהנבחרות הטובות בעולם כבר ארבע שנים. ההבדלים ביניהן דרמטיים, אבל במפגש מול צרפת הם מאבדים משמעות.
נבחרת מרוקו נוסייר מזראווי וסופיאן אמרבאט
נבחרת מרוקו נוסייר מזראווי וסופיאן אמרבאט
מזל שזה נגמר. נוסייר מזראווי, סופיאן אמרבאט ונבחרת מרוקו בסיום המשחק נגד צרפת
(צילום: Molly Darlington / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
זה מה שצרפת עושה ליריבות שלה - היא שוללת מהשחקנים את האזרחות שלהם. אין פרגוואי, שבדי או מרוקאי. יש רק אזרחי שאר העולם, שהמשותף להם הוא שכולם לא עוברים את החצי מול צרפת, ולא משנה השפה שבה הם מדברים. במחצית הראשונה, שהסתיימה ב-0:0 רק בגלל שקיליאן אמבאפה החטיא פנדל ושכדורגל הוא ספורט מיוחד בו אין תמיד התאמה בין מה שמתרחש על הדשא ללוח התוצאות, אי אפשר היה שלא לרחם על מרוקו. אם ככה נראה הישג - להעפיל לרבע גמר - אולי מוטב להיכשל. מה היה רע להם להפסיד לקנדה ולהיות עכשיו בבית, במזגן, במקום להתרוצץ עם הלשון בחוץ סביב שחקני צרפת ששלטו בהם ללא רחמים.
בהפסקת המים שחקני מרוקו שתו בלגימות קטנות-קטנות, חלילה שלא תגמר והם יידרשו לחזור לשחק. בהפסקה הם ניסו לצאת מהאצטדיון אבל כוחות השיטור מנעו זאת מהם והחזירו אותם בכוח למגרש. צריך היה לשחק עוד מחצית. צרפת היא שד שאפשר להשאיר בתוך בקבוק למשך מחצית, אולי מחצית וקצת, אבל בסוף הוא יוצא החוצה - חזק מכל הכוחות שמנסים להשאיר אותו כלוא. שבדיה החזיקה קצת, פרגוואי החזיקה קצת יותר, וגם מרוקו החזיקה עד שלא נותר ממנה דבר. אמבאפה עשה את מה שעושים שחקנים גדולים - גם כשהם טועים כמו עם הפנדל הגרוע שלו במחצית השנייה, הם יודעים להתעלות ולהגיב עם בדרגת ביצוע גבוהה בהרבה. השער הזה תפס את מרוקו על השקר שהיא הצליחה לספר במשך שעה - שהיא וצרפת בשוויון - ולא נותר לה עוד כוח להמשיך לשקר. האמת השיגה אותה, והיא הרימה ידיים.
שחקן נבחרת צרפת קיליאן אמבאפה מול מרוקו
שחקן נבחרת צרפת קיליאן אמבאפה מול מרוקו
ידע להתעלות אחרי טעות. אמבאפה מול מרוקו
(צילום Kevin C. Cox / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
נבחרת מרוקו
נבחרת מרוקו
האמת השיגה אותם - והם הרימו ידיים. שחקני נבחרת צרפת מנחמים את שחקני נבחרת מרוקו בסיום
(צילום: REUTERS/Jeenah Moon)
השער של אוסמן דמבלה בדקה ה-66 היה כנראה תחילת הסוף של כמה מכוניות בפריז, אבל היה בו גם משהו משחרר מבחינת מרוקו. עוד יותר מאשר כשעלתה ליתרון על ברזיל במחזור הראשון או כאשר הדיחה את הולנד, זה היה הרגע בו הרגישה שהכי טוב לה. עדיף להפסיד לצרפת הזאת מאשר לנסות ולא להפסיד לה. להפסיד לה זה קל. לנסות לא להפסיד לה זה כל כך קשה, סבל לא יתואר. מזל שזה נגמר. אחרי שגמרה אותה גם ב-2022, מרוקו לא רוצה לשמוע מצרפת לפחות עד 2030, תודה רבה.