עוד לפני שריקת הפתיחה אתמול (שישי) בבוסטון, כל עולם הכדורגל חיכה לקרב אחד. מצד אחד קיליאן אמבאפה, הכוכב הגדול של צרפת. מהעבר השני ארלינג הולאנד, מכונת השערים של נורבגיה. הקרב על מלכות השערים, המפגש בין שניים מהחלוצים הטובים בעולם והבטחה לערב בלתי נשכח - כל אלה התנפצו ברגע שבו פורסמו ההרכבים.
מאמן נורבגיה, סטאלה סולבאקן, הפתיע כשהשאיר את הולאנד על הספסל וביצע לא פחות מעשרה שינויים בהרכב שפתח בשני הניצחונות הקודמים בשלב הבתים. ההחלטה עוררה סערה עוד לפני שהכדור הראשון נבעט, ובסיום גם הציתה דיון גדול: האם מדובר במהלך גאוני לטווח הארוך או בטעות שעלתה לנורבגיה במקום הראשון בבית?
בפועל, המשחק הפך במהרה למופע של איש אחד. עוסמאן דמבלה, זוכה כדור הזהב, ניצל את ההרכב המשני של היריבה כדי לכבוש שלושער בתוך 25 דקות בלבד ולהוביל את צרפת לניצחון 1:4 בדרך למאזן מושלם של תשע נקודות ושלושה ניצחונות בשלב הבתים.
דמבלה היה בלתי ניתן לעצירה. שלושער של כוכב פריז סן ז'רמן בתוך פחות מחצי שעה סגרו למעשה את הסיפור והעניקו לצרפת את המקום הראשון בבית. בזמן שצרפת חגגה, הזרקורים הופנו דווקא אל הספסל הנורבגי. הולאנד, שכבש ארבעה שערים בשני המשחקים הראשונים של הטורניר, כלל לא שותף.
סולבאקן לא ניסה להתחמק מהביקורת. "זו הייתה החלטה שלא היה צריך לחשוב עליה פעמיים", אמר המאמן. "גם אני, גם הצוות הרפואי וגם חלק מהשחקנים הרגשנו שזה הדבר הנכון לעשות".
לא מתחרט. סולבאקן
(צילום: REUTERS/Dylan Martinez)
"אחרי המשחק מול סנגל ראינו שחמישה או שישה שחקנים היו מותשים אחרי 80 דקות. כל קו ההגנה ושניים משחקני הקישור הראו סימני עייפות. בנוסף, היה לנו את פרק ההתאוששות הקצר ביותר לפני המשחק מול צרפת. הדבר היחיד שחשבתי עליו היה האוהדים. הם רצו לראות את ארלינג ואת מרטין אודגור משחקים, אבל האחריות שלי היא לדאוג לנבחרת".
אלא שלא כולם השתכנעו. חלוץ העבר של נבחרת אנגליה, איאן רייט, הביע ספק בהחלטה ואמר: "די הופתעתי לראות את נורבגיה מבצעת עשרה שינויים בהרכב, בעיקר משום שהיא השתמשה באותו הרכב בדיוק בשני הניצחונות הקודמים מול עיראק וסנגל. זה היה משנה הכל".
גם פרשן ה-BBC ושחקן נבחרת סקוטלנד לשעבר, פט נבין, טען: "אם נורבגיה הייתה עולה עם ההרכב הרגיל שלה, היו לה בערך שישה שחקנים בגובה של יותר מ-1.93 מטר, כולל הולאנד. זה היה מציב בפני צרפת אתגר שונה לחלוטין".
אחד שיחק, השני הושבת. אמבאפה והולאנד
(צילום: IMAGN IMAGES via Reuters/Winslow Townson)
הגישה הזו של סולבאקן לא הייתה חדשה. כבר אחרי הניצחון 2:3 על סנגל, שהבטיח את העלייה לשלב הנוקאאוט, הולאנד עצמו נשמע אדיש לחלוטין למשחק מול צרפת. "ממש לא אכפת לי מהמשחק הזה כרגע", אמר אז. "כנראה שהם ינצחו אותנו. אולי הם אפילו יזכו בכל הטורניר". בדיעבד, דבריו נשמעו כמעט נבואיים.
למרות ההפסד, בנורבגיה מסתכלים בעיקר על מה שמגיע בהמשך. אחרי שסיימו במקום השני בבית, הם יפגשו את חוף השנהב בשלב 32 האחרונות. ניצחון ישלח אותם לשמינית הגמר, שם צפוי להם מפגש קשה נוסף מול המנצחת בין ברזיל ליפן.
הבינו את הספסול? אוהדי נורבגיה
(צילום: עוז מועלם)
נבין בהמשך התרכך מעט: "נורבגיה זו נבחרת שמשחקת בסגנון מאוד פיזי. אם היא הייתה עולה בהרכב החזק שלה ומאבדת שני שחקנים בגלל פציעות, האם זה באמת היה שווה את זה? אני מניח שהם הגיעו למסקנה שלא, ולכן קיבלו את ההחלטה הזו".
גם אגדת מנצ'סטר יונייטד ונבחרת אירלנד, רוי קין, הבין את המהלך. "לשתי הנבחרות יש מטרות שונות לחלוטין", אמר. "צרפת באה לזכות במונדיאל. נורבגיה רק רוצה להאריך את המסע שלה כמה שאפשר. המאמן שלה הסתכל על התמונה הגדולה והחליט שיהיה קשה מאוד לנצח את צרפת, אז עדיף להגיע רעננים למשחק הבא".
גם עוזר מאמן צרפת, גי סטפן, שניהל את המשחק בהיעדרו של דידייה דשאן בעקבות מות אמו, לא הופתע מההרכב הנורבגי. "הם כבר הבטיחו את העלייה, ולכן רצו להכין את עצמם לשלב הנוקאאוט", אמר. "נדע בעוד כמה ימים אם זו הייתה ההחלטה הנכונה".
