גרמניה - אקוודור
קרוב ל־30 אחוז ממורשי הבחירה בגרמניה אומרים בסקרים כי הם יצביעו למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", מפלגת ימין קיצוני שחלקים ממנה מהווים סכנה לחוקה הגרמנית וחלק מהמצע שלה הוא טיפול קשוח במהגרים, כולל הצעה לגרש מהמדינה מהגרים שנמצאים בה באופן חוקי.
בגרמניה חיים 2.9 מיליון טורקים, הקהילה הטורקית הגדולה ביותר בגולה. מדובר בקהילה שהיא ברובה לאומנית ודתית, ומתעבת את קהילות הכורדים (1.3 מיליון בגרמניה) והיזידים (200 אלף בגרמניה).
גלריה
פילס את דרכו למעלה בדרכים הכי אחוריות ואפלות. דניז אונדאב
( צילום: Hassenstein/Getty Images/AFP)
לפי הפרמטרים הללו, דניז אונדאב, החלוץ המחליף של גרמניה, אמור להיות אחד האנשים הכי שנואים בגרמניה. הוא בן להורים מהגרים, שמגיעים מרקע כורדי־יזידי. הוא לובש ורוקד ומדבר בגאווה על המורשת שלו ועל הרקע שממנו הוא מגיע. רק שכדורגל וספורט הם עולמות של חסד מופלא, בעיקר באירועים כמו טורניר הגביע העולמי, ותחת החסד המופלא הזה אונדאב, מאז שכבש את שני השערים בניצחון של גרמניה על חוף השנהב (כולל גול בתוך תוספת הזמן), הוא אולי הבן אדם הכי אהוד בגרמניה.
אין שום דבר מפואר בקורות החיים המוקדמים של אונדאב, רק חתחתים על גבי חתחתים. הוא פילס את דרכו למעמד הנוכחי שלו בדרכים הכי אחוריות ואפלות שיש לכדורגל להציע.
זינוק בגיל 27
אונדאב, שבחודש הבא ימלאו לו 30, התחיל את קריירת הבוגרים שלו בגיל 20 בליגה הרביעית (וירד עם הקבוצה לליגה החמישית), טיפס לליגה השלישית, וכדי להתניע את הקריירה הוא עבר לאוניון סן־ז'ילואז מהליגה השנייה בבלגיה. זה היה הימור מוצלח: אונדאב עזר לקבוצה לעלות לליגה הראשונה והוביל אותה למקום השני כשהוא זוכה בתואר מלך השערים. בהמשך הוא עבר עונה בינונית ונטולת רושם בברייטון וב־2023 חזר לגרמניה.
אונדאב היה כבר בן 27 כשעבר לשטוטגרט כמושאל, וידע שזו ההזדמנות האחרונה שלו. ביחד עם סרו גיראסי הוא הרכיב את אחד מקווי ההתקפה הקטלניים בליגה, שטוטגרט סיימה שנייה, מקום אחד מעל באיירן מינכן, והעפילה לליגת האלופות. אונדאב עלה על הרדאר, ושטוטגרט רכשה אותו. עונה לאחר מכן הוא זכה בגביע הגרמני, והשנה סיים אונדאב עם 19 שערים, שני רק להארי קיין.
במהלך העונה הראשונה שלו בשטוטגרט, יוליאן נגלסמן זימן אותו לנבחרת הלאומית אבל בקושי שיתף אותו ביורו הביתי ב־2024. במהלך משחקי ההכנה למונדיאל, למרות שאונדאב הצדיק את האמון בו, נגלסמן התבצר וטען ש"חוץ מהגולים, אונדאב לא היה טוב". במשחק הראשון במונדיאל הוא עלה כמחליף נגד קורסאו, הבקיע ובישל, ובמשחק השני נגד חוף השנהב כבש את שני השערים בניצחון 1:2.
אונדאב ושחקני נבחרת גרמניה חוגגים את מול חוף השנהב
(צילום: Alexander Hassenstein/Getty Images/AFP)
האם זה יעניק לו הערב מקום בהרכב, בעיקר לאור היכולת החלשה של לירוי סאנה? לא בטוח. יכול להיות שחוץ מהגולים הוא לא היה ממש טוב, אבל מה שבטוח זה שאונדאב הוכיח שהוא הרבה יותר ממחליף שמשנה את המשחק, שהוא שחקן שגרמניה חייבת לקבל ממנו כמה שיותר דקות אם היא רוצה להגשים את מלוא הפוטנציאל שלה באליפות הנוכחית.
גם טוני קרוס מפרגן
להצלחה של אונדאב יש קונטקסט הרבה יותר רחב. ב־2006 כיסיתי את המונדיאל שאירחו הגרמנים, ואותו הם כינו "אגדת קיץ". זו השנה שבה הכדורגל הגרמני עבר תפנית: מהכדורגל המינכנאי התעשייתי והמשעמם, לכדורגל הברלינאי השמח והמולטי־תרבותי. גרמניה עצמה עברה שינוי אופי בצורה שבה זרים רואים אותה.
ברלין עברה מתודעת אנדרגראונד לעיר הכי נחשקת בעולם, ענייה אבל סקסית. אבל מה שעוד זכור לי זה סיורים בחדרים האחוריים של גרמניה, בעיקר במזרח המדינה, ושם היה רגש אחר לחלוטין. אם בשאר חלקי המדינה האזרחים היו גאים סוף־סוף לנופף בדגל הגרמני, האוהדים במקומות הללו התביישו בנבחרת הזו, היא הייתה מוכתמת בעיניהם, השחקנים השחורים והטורקים "זיהמו" את הטוהר שלה.
הרגש הזה כבר יצא מגבולות מזרח גרמניה ומגבולות הכדורגל בעשור האחרון. זה נהיה לגיטימי לחשוב ולהגיד את הדברים הללו. המפלגה שמייצגת את הדעות החשוכות הללו היא המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט הגרמני ובסקרים היא מובילה על שאר המפלגות. כיוון שכדורגל הוא עדיין הצינור היחיד שבו גרמנים מרשים לעצמם לחוות ולהפגין רגש וגאווה לאומיים, הביצועים של אונדאב על המגרש הם הרבה יותר מרק ספורט.
הטורקים תמיד ישנאו אותו, הימין בגרמניה יהיה חשדן כלפיו. אונדאב
(צילום: REUTERS/Thomas Mukoya )
המסלול הלא שגרתי של אונדאב לצמרת, העובדה שהוא לא איבד גרם מהסימפטיות שלו למרות ההצלחות והתהילה, ששתי רגליו נותרו על הקרקע והוא נשאר נגיש לאוהדים, הפכו אותו לאהוב הקהל. המוצא שלו הוא הוכחה, משני הצדדים של המפה הפוליטית, שמהגרים יכולים להשתלב בחברה הגרמנית ולפרוח בה, כשהוא מהווה מודל אמיתי לחיקוי.
אונדאב, שחוגג את השערים שלו בריקודים מהמורשת התרבותית של הוריו (ואת השערים נגד חוף השנהב חגג עם שלוש אצבעות צמודות לשפתיו, מחווה לג'יילן ברונסון מהניקס), נחשב גם לסלבריטי שמעלה לתודעה את הנושא הכאוב של המיעוטים היזידים והכורדים בסוריה ובטורקיה.
הטורקים תמיד ישנאו ויקללו אותו ויטענו כי הוא בוגד. הגרמנים מהימין תמיד יחשדו בו, הספיק להם אוזיל אחד. רוב הגרמנים מחבקים אותו בחום, אבל מה יקרה כשאונדאב יחמיץ?
בינתיים שטוטגרט לא נותנת לאונדאב לברוח. הוא קיבל מהקבוצה חוזה חדש, עם שכר של 5.5 מיליון יורו לעונה, לא רק השחקן הכי יקר בסגל, אלא המשכורת הגבוהה ביותר ששילם המועדון לשחקן כלשהו מאז ומעולם.
טוני קרוס, אחד הכדורגלנים הכי אינטליגנטים אי פעם, אמר על אונאדב כי "מדובר בשחקן חכם בצורה יוצאת מגדר הרגיל". החברה שאחראית לאספקת הציוד הרשמי של הנבחרת הגרמנית לקמעונאיות הודיעה אחרי המשחק נגד חוף השנהב כי יחול עיכוב באספקה כיוון שנגמר לה המלאי של האות "V", גם בגלל הדרישה העצומה לחולצות של אונדאב. השחקן עצמו אמור לחגוג יום הולדת 30 ב־19 ביולי, היום שבו יתקיים גמר המונדיאל.
קורסאו - חוף השנהב
מכין לנו עוד הופעה היסטורית? אלוי רום
(צילום: REUTERS/ Russell Cheyne)
רוצים לשמוע משהו מוזר? ניצחון של קורסאו יציב אותה בשלב 32 הגדולות. רוצים לשמוע משהו עוד יותר מוזר? זה לא מופרך. השוער אלוי רום נראה נהדר ב־0:0 מול אקוודור, וחוף השנהב הפגינה הרבה נאיביות בהפסד לגרמניה. במבט מפוכח יותר, הנבחרת האפריקאית טובה יותר בכמה דרגות ואמורה להביס את קורסאו.
יפן - שוודיה, טוניסיה - הולנד
הגיע זמן הכרעות בבית שהתפתח בצורה כיפית במיוחד. קודם כל, רחמים על טוניסיה שכבר הודחה ופוגשת את הולנד ההתקפית שזקוקה לניצחון כדי לסיים ראשונה. שנית, המשחק בין יפן לשוודיה יהיה נהדר. יפן תבטיח לפחות את המקום השני עם תיקו, רק שזו לא נבחרת שחושבת בצורה כזו, מה גם ששוודיה כל כך מסוכנת בחלק הקדמי שקשה מאוד לסגור משחק מולה.
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
טורקיה - ארה"ב, פרגוואי - אוסטרליה
הכישלון הקולוסאלי של טורקיה עלול להפוך להרבה יותר גרוע אחרי המשחק מול המארחת שמשחקת כדורגל נפלא - אם כי היא צפויה לערוך רוטציה בהרכב. המשחק השני יכול ללכת בכמה כיוונים: המנצחת תסיים שנייה, אבל ככל הנראה תיקו יעלה גם את אוסטרליה וגם את פרגוואי שתסיים שלישית. נשמע מדאיג, אבל לא נראה שיהיה דיל - פרגוואי רוצה שיבוץ נוח יותר בהמשך ותבוא לנצח.
