שלב הבתים הסתיים, ויש מי שיטענו שהמונדיאל מתחיל עכשיו באמת. אין יותר מקום לטעויות, אין את המחזור הבא כדי לתקן, תיקו כמובן כבר לא מספיק לאף אחד. או שאתה שר, או שלוקחים אותך מפה. ברוכים הבאים לשלב 32 האחרונות שהתחיל אמש, המקום שבו החלומות מקבלים לוח משחקים והסיוטים מגיעים עם דגלים, המנונים ושעון שמתקתק באכזריות.
מי אכלה אותה בהגרלה?
נורווגיה. ארלינג הולאנד סוף־סוף הגיע למונדיאל, אפילו עבר לשלב הנוקאאוט, והפרס ב־32 האחרונות הגיע מחוף השנהב, שיש לה אולי שם של היעד הבא לבטן־גב שלכם, אבל מאחורי התמימות מסתתרת נבחרת קטלנית, מהירה, חכמה, פיזית ועמוקה, כזו שמסוגלת להפוך כל משחק לחתירה בים סוער. אם הנורווגים איכשהו יעברו את השנהבים, יחכה להם כנראה מפגש עם ברזיל בראשות ויניסיוס ג'וניור, לא האיש שהייתם רוצים לפגוש ברחבה אפלה במונדיאל, או יפנים רעבים מאוד. בקיצור, לנורווגים צפוי מסע כומתה קשוח. גם קרואטיה ופורטוגל לא ממש זכו לטלפון מאראלה של הפיס. שתיהן קיבלו יריבות חזקות, זו את זו, ואחר כך אולי ספרד. האם כריסטיאנו רונאלדו ייפרד בבכי או יפרח דווקא בדרך חתחתים? ההגרלה זימנה לנו פרק מרתק בהיסטוריה שלו. אגב, אם תשאלו את השוודים, הם יספרו לכם שהם בכלל קיבלו את העונש הכבד ביותר: צרפת, שפשוט נראתה בשלב הראשון בלתי ניתנת לשבירה.
למי יש את הדרך הכי קלה לגמר?
נראה כמו ארגנטינה ואנגליה. ארגנטינה קיבלה את קייפ ורדה, אחת ההפתעות המרגשות של מונדיאל 2026, אבל גם אחת הנבחרות החלשות ביותר שנותרו בתמונה. בהמשך יחכו למסי אוסטרליה או מצרים, נתיב שהוא לא היה מתנגד לו לפני הטורניר. גם אנגליה לא יכולה להתלונן. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בשלב הראשון, אחר־כך מקסיקו או אקוודור - אבל כאן מגיע האבל הגדול: אם אנגליה תעבור את האפריקאים, היא עשויה להגיע למקסיקו סיטי למפגש עם הנבחרת המארחת – וזה כבר לא משחק ידידות. בבית שלהם, מול 80 אלף צופים שיראו בכל שריקה נגדם עלבון לאומי, אנגליה תעמוד למבחן מנטלי אמיתי. אם היא תעבור את הגיהינום של מקסיקו סיטי נדע שהטוכלים רציניים ממש.
יהיה קשה? הולאנד
(צילום: עוז מועלם)
הדרך קלה. לאו מסי
(צילום: עוז מועלם)
איפה לחפש את ההפתעה?
ברזיל מול יפן. הברזילאים נכנסו לקצב נגד הסקוטים, ניימאר חזר, ויניסיוס מפציץ וקוניה מסחרר, אבל יפן היא אחת הנבחרות שיכולות להוציא את ברזיל משלוותה. היפנים מהירים כמו שדים, בעלי משמעת טקטית ברמות אוקספורדיות, לוחצים מצוין ועובדים נהדר בהגנה. הם לא צריכים לשלוט במשחק כדי לפגוע. מספיק להם רגע אחד שבו היריבה מאבדת סבלנות. אם ברזיל תתחיל להתאהב בעצמה ובדרמת ניימאר, יפן תדע בדיוק איך ומתי להגיע למצבים.
חפשו את ההפתעה. ניימאר
(צילום: Michael Reaves/Getty Images)
האם נראה פחות שערים?
כן. הנוקאאוט הוא האויב הגדול של הכדורגל ההרפתקני. מאמנים נעשים זהירים יותר, שחקנים יצירתיים חושבים לפעמים שנייה אחת יותר מדי לפני מסירה מסוכנת, מגינים מפסיקים לטייל קדימה בלי פחד, ובעיקר יש תחושה שכל טעות קטנה עלולה להפוך לאסון לאומי. בשלב הבתים עוד אפשר היה לתקן. עכשיו אין מחר, כמו שאמר אפולו קריד לרוקי בסרט השלישי. צפוי שנראה יותר משחקים שמוכרעים בכדורים נייחים, יותר הארכות, יותר פנדלים ופחות תוצאות של 1:7 או 3:3. יש כאן גם עננה מנטלית. בשלבים הגבוהים חלק מהשחקנים נעים עם משקולות סמויות על הרגליים ולא מצליחים להוציא לפועל את הכישרון. יהיו לנו כנראה פחות שערים, אבל המתח, הדרמה והדמעות ישלימו את הפערים בקלות.
מי עומדת להעלות הילוך?
ספרד ואנגליה. אחרי תיקו סנסציוני בפתיחה שעלה לה בביקורות כבדות בבית, ספרד עברה את שלב הבתים כמעט מתחת לרדאר. היא לא ייצרה רעש, אלא שקט שאמור להדאיג את הנבחרות האחרות. הספרדים בוודאי לא הרשימו כמו צרפת, לא הבריקו כמו ארגנטינה ולא ייצרו דרמות כמו פורטוגל, אבל אל תתנו לשקט לבלבל אתכם. לאור כמות הכישרונות בנבחרת הספרדית, קשה להניח שלא נראה התפוצצות בשלבים הבאים. יש להם עומק, מאמן שמרגיש בבית במשחקי נוקאאוט, שחקנים שרגילים למעמדים האלה, ובונוס בדמות הרעב של לאמין ימאל. אוסטריה לא אמורה להיות יריבה קלה מדי, אבל זה בדיוק מבחן שמראה איזו ספרד נקבל מעכשיו.
גם אנגליה אמורה לתת יותר. בלינגהאם וקיין מסונכרנים, דקלן רייס אמור לחזור, טוכל לומד איך לפצח הגנות זהירות גם ברמת הנבחרת, והקהל הופך כל משחק לביתי, למעט כאמור הגיהינום המקסיקני. אנגליה חייבת להעלות את הרמה. השאלה היא רק אם היא מסוגלת לעשות זאת לפני שהלחץ שוב יתחיל לנהל אותה.
תעלה הילוך. הארי קיין
(צילום: AP Photo / Tony Gutierrez)
מי בכלל לא ראויה להיות כאן?
קייפ ורדה היא כנראה הנבחרת החלשה ביותר בשלב הזה, אבל בשביל רגעים כאלה בדיוק הגדילו את המונדיאל. הם חלמו, העפילו, שרדו, ועכשיו יפגשו את מסי במיאמי. מי היה מאמין. לכן אולי השאלה הנכונה היא לא מי לא ראויה להיות כאן, אלא מי הכי מופתעת לגלות שהיא עדיין כאן וחוגגת כל הדרך אל האושר. קייפ ורדה לא אמורה לעבור את ארגנטינה, אבל היא כבר ניצחה בסיפור שלה. עצם העלייה שלה לנוקאאוט היא אחד הפרקים היפים של הטורניר. אם תרצו, זו לא נבחרת שלא ראויה להיות כאן, אלא נבחרת שהפורמט החדש נולד בשבילה
מה המשחק שחייבים לקום בשבילו בלילה?
פורטוגל נגד קרואטיה, וגם צרפת־שוודיה. פורטוגל־קרואטיה (בין חמישי לשישי ב־2.00) יכול להיות המשחק האחרון של רונאלדו במונדיאל, אם כי בגיל שבו רוב הכדורגלנים כבר עובדים בטלוויזיה, הוא עדיין לא מתראיין אליה אלא ממשיך לנסות לכבוש אותה. מולו תעמוד קרואטיה של לוקה מודריץ', עוד אחד שמסרב לתת לשעון להחליט בשבילו. זה משחק של ניסיון, זיכרון, אגו, עייפות מפוארת ורצון לעוד לילה אחד גדול. את הכדורגל האיכותי ביותר צריך לחפש בצרפת־שוודיה. מאוד מסקרן לראות איך תגיב שוודיה טקטית להצגה של דמבלה, ואיך בכלל אפשר להסתדר מול רביעייה קדמית כל כך מבריקה. גם את ארגנטינה כמובן אסור להחמיץ. תשאלו את מספר 10. כל עוד הוא שם, השעון המעורר הוא לא המלצה אלא חובה.
והמשחק שמותר להירדם בו?
אוסטרליה מול מצרים. אם אהבתם את ההצגות הכפולות של שמשון ובית"ר ת"א בבלומפילד בשנות ה־80, אתם מוזמנים להיזכר בהשראה, ואז לפחות היה את גידי דמתי. זה מריח כמו מפגש פרווה של ממש. בלי היסטוריה דרמטית, בלי יריבות עתיקה. שתיהן לגמרי באמצע, אוסטרליה אפילו קצת פחות. יכול להיות שנקבל הפתעה נהדרת ברמת מספר השערים, כי הכדורגל הרי אוהב לצחוק על תחזיות כאלה. אבל אם צריך לבחור משחק אחד שלא הייתי קם בשבילו, פה אין תחרות.
מונדיאל אחרון?
(צילום: CHANDAN KHANNA / AFP)
מי הפייבוריטית האמיתית?
צרפת. העיתונאים כאן מתחרים בסופרלטיבים, והפרשנים טוענים שהנבחרת של דשאן לא רק מחזיקה בסגל הטוב ביותר, אלא משחקת את הכדורגל המעניין, היצירתי והמעודכן ביותר טקטית. מצד שני, את אותם דברים בדיוק כתבו על הונגריה 1954, הולנד 1974, ברזיל 1982, דנמרק 1986 וספרד כמעט בכל טורניר עד שהגיע אנדרס אינייסטה. המונדיאל אוהב פייבוריטיות, אבל מתפרנס מהלוויות שלהן. כרגע צרפת נראית כמו הנבחרת הטובה בעולם. עכשיו היא רק צריכה לעשות את הדבר הקשה ביותר בכדורגל: להוכיח את זה.
