הולנד גועשת אחרי ההפסד מול מרוקו אחרי דו-קרב הפנדלים המותח, וההדחה כבר בשלב 32 הגדולות. קהל של אוהדי מרוקו יצא היום (שלישי) לרחובות העיר האג בהולנד - והכאוס מיהר להתעורר.
בתקשורת המקומית דווח כי החגיגות המרוקניות גלשו למהומות אלימות, כשבקהל בין היתר השליכו אבנים ושיגרו זיקוקים לעבר השוטרים. משטרת האג הגיבה באלות ובמכת"זיות במטרה לפזר את הפורעים, ועצרה את חלקם. לפי אותם דיווחים, בקרב רוב המתפרעים מדובר במהגרים דור-שני ממרוקו - שהחלו לחסום את רחובות העיר כבר ב-5:00 בבוקר, עם סיום המשחק במקסיקו. בהאג מתגוררים כ-30 אלף יוצאי מרוקו, לפי נתונים מהשנים האחרונות.
מי שעורר סערה נוספת בהולנד היה שחקן העבר של הנבחרת איברהים אפלאיי, שאמר כי הוא מעודד את מרוקו במשחק אמש. אפלאיי, שנולד וגדל בהולנד להורים מרוקנים, שיחק עבור הכתומים במונדיאל 2010. "במשחק הזה, ליבי עם מרוקו", אמר, "פשוט בגלל שהשורשים שלי במרוקו, ההורים שלי מגיעים משם והמשפחה שלי גרה שם. איזה הסבר נוסף אני צריך לתת?".
במשחק עצמו, שנערך במונטריי, מרוקו ניצחה 2:3 בפנדלים לאחר 1:1 ב-120 דקות. דווקא הולנד הייתה זו שעלתה ראשונה ליתרון בדקה ה-72, מרגליו של קודי גאקפו, אך עיסא דיופ השווה באופן דרמטי בדקה ה-91, שלח את המשחק להארכה - ובסופו של דבר לבעיטות עונשין.
פייסל מרג'אני, פעיל חברתי מרוקאי והנשיא והמייסד של "אגודת דו-קיום מרוקו", אמר ל-ynet בסיום המשחק כי"מרוקו ניצחה והביאה שמחה ואושר ללבבותיהם של כל המרוקאים וידידי מרוקו ברחבי העולם. למרות שהמשחק התקיים מאוחר, מסעדות, בתי קפה וברים רבים נותרו פתוחים עד לשריקת הסיום. רוב המרוקאים עקבו אחר המשחק בהתלהבות רבה".
לדבריו, "הניצחון היה כל כך מאוחר בלילה, אך מרוקאים רבים יצאו לרחובות כדי לחגוג אותו, והוא הביא עמו תחושות של גאווה, כבוד ושמחה קולקטיבית. הרגע הזה מאשר מחדש את המקום הסמלי שיש לנבחרת הלאומית בלבבות המרוקאים. זו לא רק קבוצת כדורגל, זה סמל לאחדות, שייכות ושאיפה משותפת. אנחנו מוקירים וגאים באריות האטלס ומקווים שמסע מכובד זה יימשך עד שישיגו את התואר. יחי מרוקו".
עימותים בין חוגגים ושוטרים
(צילום: AP Photo/Mouneb Taim)
הולנד הפסידה - וברחובותיה חוגגים
(צילום: AP Photo/Mouneb Taim)
מעצר אוהד מרוקו בהאג
(צילום: AP Photo/Mouneb Taim)
עורך הדין המרוקאי פייסל אומרזוק הוסיף: "לאורך כל הלילה, בבתים ובבתי הקפה, ראו נהירה עצומה של אוהדי אריות האטלס, שהיו להוטים לחלוק את אווירת המשחק למרות תחילתו בשעה 2:00 לפנות בוקר. צעקותיהם של המרוקאים ניפצו את דממת הלילה. בפנדלים חווינו רגשות מעורבים ואז הובטח הניצחון. מרוקאים יצאו לרחובות לחגוג, למרות השעה המאוחרת - 4:00 לפנות בוקר.
"אווירת השמחה הדגישה את ערכי הזהות המרוקאית, הסולידריות והפטריוטיות", קבע. "כמרוקאי, הייתי עד באופן אישי לאחדות כל שכבות החברה המרוקאית. זה כלל את יהודי מרוקו בישראל ואת חברינו בישראל, שתמכו ועודדו את נבחרת מרוקו מההתחלה, מה שמשקף את הקשרים העמוקים בין שני עמינו. השמחה ברחובות הייתה היסטורית שאי אפשר לתאר וביטאה את רגשותיהם של מיליוני מרוקאים ואוהדים בתוך ומחוץ למרוקו. תבוסה שהפכה לניצחון בדיוק כשהמשחק התקרב לסיומו".
