זה היה טורניר של צבע, רעש והמון דרמות. מהשער ההיסטורי של המארחת ועד הקריסה המפוארת של צרפת, מהתמנון שחזה תוצאות טוב יותר מפרשנים ועד לכדור הג'בולאני שכולם אהבו לשנוא. היו שם גם יד אחת מפורסמת של לואיס סוארס, וובוזלות שהוציאו את העולם מדעתו, וגמר אחד שהעניק לספרד את הרגע הגדול בתולדותיה.
אז קחו נשימה עמוקה, נסו להתעלם מרעש הוובוזלות ברקע, ובואו נחזור לקיץ של 2010. "עיתונות חופרת במונדיאל", קבלו את הפרק השמיני.
צפו בפודקאסט המלא
פודקאסט עיתונות חופרת - מונדיאל דרום אפריקה
הספתח של דרום אפריקה
בפעם הראשונה אי פעם, גביע העולם מגיע לאפריקה. לפני השריקה הראשונה עוד דיברו על פקקים, על ביטחון, על עלויות, על פערים חברתיים. אבל בדקה ה-55 של משחק הפתיחה, דרום אפריקה נגד מקסיקו, סיפיווה טשאבללה, משאיר את כל השאלות האלו מאחור. כן, ככה קוראים לו, לכובש השער של דרום אפריקה. המשחק הזה נגמר 1:1. אחר כך דרום אפריקה תפסיד 3:0 לאורוגוואי, ואשכרה תנצח 2:1 את צרפת. זה לא יספיק והיא תהפוך למארחת הראשונה בתולדות המונדיאל שלא עולה לשמינית הגמר.
דרמה צרפתית
כן, הצרפתים יודעים להיות דרמטיים לפעמים, והכותרת של ה-לאקיפ היא בהחלט דוגמא טובה לכך. מצד שני, צרפת לא סתם הודחה ממונדיאל 2010. היא התפרקה. זה התחיל עם 0:0 חלש מול אורוגוואי, המשיך עם הפסד 2:0 למקסיקו, ונגמר עם הפסד לדרום אפריקה, המארחת. על הדרך היה שם עימות פומבי של אנלקה עם דומנק, ומאוחר יותר אפילו שביתת אימונים של כמה מהשחקנים, ופיצוץ עם המנהל המקצועי של הנבחרת – ואז ההדחה המביכה.
ספוילר: העולם לא הסתיים בסוף. אפילו לא החלק של העולם ששייך לצרפת.
הסלב של המונדיאל
קראו לו פול, הוא חי באקווריום בגרמניה, ולפני כל משחק הוא קיבל שתי קופסאות אוכל, כל אחת עם דגל של נבחרת אחרת. הקופסה שאליה פול נצמד נחשבה להימור שלו, וזה אולי נשמע כמו הגימיק הכי מכור בעולם, אבל איכשהו פול לא פספס. למעשה, הוא פגע בול כל הזמן.
גרמניה שלו נתנה רביעייה לאנגליה בשמינית הגמר, ואז עוד רביעייה לארגנטינה של מסי ברבע. הם נראו כמו המועמדים הטבעיים להניף בסוף את הגביע המוזהב, אבל אז, בחצי הגמר, פול התמנון בחר ספרד. זו כבר הייתה כמעט בגידה לאומית. התמנון הגרמני אמר שגרמניה תפסיד. אנשים, כעסו, מחו, והכריזו שזה כולה תמנון ואין לו מושג, אבל ספרד באמת ניצחה 0:1, וגרמניה נעצרה רגע לפני הגמר.
המלחמה בוובוזלות
בהתחלה זה היה חמוד. אתם יודעים, קצת מהצבע המקומי, קצת אווירה אפריקאית. משהו אחר. אחרי כמה דקות זה כבר התחיל לעצבן, ואחרי שני משחקים זה הפך למטרד עולמי. הוובוזלה הייתה חצוצרת פלסטיק ארוכה וצבעונית, ובדרום אפריקה היא הייתה חלק מתרבות הכדורגל המקומית. למעשה, באצטדיונים המקומיים השתמשו בה הרבה לפני שהעולם הגיע לשחק כדורגל באפריקה. רק שבמונדיאל שחקנים התחילו להתלונן שהם לא שומעים את ההוראות של המאמן, והשדרים בכלל לא הצליחו להתגבר על הקקופוניה. כשהצופים בבית פשוט עברו לראות משחקים על מיוט, גופי השידור החלו לבדוק פתרונות טכנולוגיים להפחתת הרעש. זה לא הצליח יותר מדי, אבל אני בטוח שהיו כמה ישיבות מאוד "רועשות" סביב הנושא אז ברוממה.
נעים להכיר: הג'בולאני
ייאמר מיד, כמעט בכל מונדיאל השחקנים מתלוננים על הכדור. תמיד יש שוער שאומר שהכדור מחליק, תמיד יש חלוץ שאומר שהוא עף מוזר, ותמיד יש יצרנית שמסבירה שהכול נבדק במעבדות הכי מתקדמות בעולם. אבל הכדור של 2010 – הג'בולאני – באמת עשה יותר רעש מבדרך כלל. כל פס עקום, כל השמטה וכל בעיטה מוזרה קיבלו מיד הסבר: זה הג׳בולאני.
אבל הכדור שפה בתמונה? זה לא הג'בולאני. זה סתם כדור עם יותר משני קילו של יהלומים בשווי של יותר מעשרה מיליון שקלים, שמישהו עיצב. כי די, כמה אפשר לדבר על הג'בולאני.
היד של סוארס
אורוגוואי נגד גאנה, רבע גמר. כל היבשת מאחורי גאנה, כי זאת הנבחרת האחרונה שנותרה בחיים במונדיאל הראשון על אדמת אפריקה, ואפילו המארחת כבר הודחה מזמן. אחרי 120 דקות במצב של 1:1, יש ערבוביה ברחבה של אורוגוואי. מישהו יבעט, מישהו יציל, עוד מישהו ידחק, ועוד מישהו ירחיק. עד הנגיחה ההיא שנראתה כאילו אותה כבר אף אחד לא יחסום. כלומר, חוץ מהיד של סוארס. פנדל לגאנה, אדום לחלוץ של אורוגוואי, אבל אסמואה גיאן פשוט לא הצליח לסגור עניין מהנקודה הלבנה. אורוגוואי מקבלת חיים חדשים, ובדו־קרב הפנדלים היא כבר מנצחת. אפריקה נשארת בלי נציגה בחצי הגמר, סוארס הופך בן לילה לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בתולדות המונדיאל, והעולם נחלק לשני מחנות שמתווכחים ביניהם על הכותרת כאן למעלה.
השער הגדול בתולדות ספרד
לפעמים הכותרות הכי יפות הן אלה שנראות בדיעבד כמו בדיחה. אחרי שספרד פתחה את הטורניר עם הפסד 1:0 לשווייץ, הופיע בעיתון טור עם רעיון פשוט: אינייסטה לא יעיל, תנו צ׳אנס לפברגאס. לא נשמע כמו רעיון רע, בתכלס.
הרי ספרד הגיעה לטורניר כאלופת אירופה וכאחת המועמדות הגדולות לזכייה. נבחרת של טיקי־טאקה, של שליטה בכדור, של מסירות קצרות – כל זמן שהמכונה לא נתקעת, כמובן. אחד הברגים הבכירים היה אינייסטה, וברור שאחרי הפסד תמיד מחפשים אשמים. תמיד יהיה מי שיגיד שצריך יותר מספרים, יותר תכלס, יותר פברגאס. אבל ויסנטה דה בוסקה לא קורא עיתונים בעברית. ספרד המשיכה משם לניצחון על הונדורס ועל צ'ילה, ואז פורטוגל בשמינית, פרגוואי ברבע וגרמניה בחצי. אה, והולנד בגמר. זה היה גמר קשה, עצבני, אפילו אלים. נייג׳ל דה יונג עוד שלח רגל לחזה של צ׳אבי אלונסו באחת העבירות המפורסמות של הגמר, לפני שהמשחק הלך להארכה. ואז, בדקה ה־116, הכדור הגיע לססק פברגאס. כן, דווקא ההוא מהטור. ססק העביר מסירה, ואינייסטה השתלט, בעט לפינה, וכבש את השער הגדול בתולדות ספרד.
הפודקאסט "עיתונות חופרת במונדיאל" מבית Be.po זמין להאזנה ולצפייה באתר ynet, בכל אפליקציות הפודקאסטים ובערוץ היוטיוב של Be.po.
