המשחק בין הולנד לבין מרוקו הוא אחד המאבקים המסקרנים ביותר בשלב ההכרעה הראשון. הנבחרות שמייצגות את יבשת אפריקה זכו להרבה ביקורת בעקבות הייצוג הגדול שלהן בגלל הרחבת פורמט המשחקים, וגם ללעג מצד פרשנים על חוסר המשמעת הטקטית שלהן, אבל תשע מתוך עשר נציגות היבשת הצליחו להעפיל לשלב הנוקאאוט - ומרוקו, שבמונדיאל הקודם הגיעה עד לחצי הגמר, היא חוד החנית של היבשת.
מצד שני, הולנד, ביחד עם צרפת, הייתה הנבחרת האירופית המרשימה ביותר בטורניר. שתיהן, עם 10 שערים, הציגו את ההתקפות הכי פוריות בטורניר (גם גרמניה כבשה 10, אבל שבעה מהם במשחק נגד קורסאו החלשה), כשהולנד משחקת בבית הרבה יותר איכותי ותחרותי. הולנד גם מציגה סטטיסטיקה מרשימה נוספת: מאז השער של אנדרס אינייסטה בגמר 2010, היא עדיין לא הפסידה בטורניר (שתי ההדחות שלה הגיעו מקרבות פנדלים נגד ארגנטינה, אבל ב־2018 היא בכלל לא השתתפה). יתרה מכך, למנצחת במשחק הזה מחכה הגרלה קלה יחסית בשלב הבא, כשהיא תיפגש במנצחת של המשחק בין קנדה לדרום־אפריקה.
אז איך זה שלמרות החשיבות המכרעת של המשחק, התוצאה שלו, בעיקר בהולנד שבה יש קהילה מרוקאית גדולה, תופסת חשיבות משנית? "יהיה מה שיהיה" אמר לי ישראלי שחי באמסטרדם, "הציפייה פה היא לגרוע או גרוע הרבה יותר. חגיגות לא יהיו פה. אף אדם מיושב בדעתו לא יילך לראות את המשחק בצפייה משותפת בציבור".
העבר פוגש את ההווה
השוטרים וכוחות הביטחון בהולנד אמנם תיגברו כוחות וקיבלו הוראות מקלות יותר למעצר ובדיקה של אזרחים, כוחות גדולים של שיטור נמצאים בכיכרות מרכזיים, סירות משטרה שטות בתעלות, אבל אנחנו לא מדברים עדיין על חזרה למה שקרה באליפות העולם לפני ארבע שנים: אז, הרשויות באמסטרדם, האג, רוטרדם ואוטרכט מנעו לחלוטין את האפשרות של צפייה המונית. כרגע, גם בגלל שמדובר בשידור של הנבחרת המקומית, יהיו מתחמים שיקרינו את המשחק לציבורים גדולים, אבל המשטרה הרבה יותר ערוכה לתרחישים הכי גרועים.
לפני ארבע שנים, אלפי אוהדים מרוקאים יצאו לרחובות כדי לחגוג את הניצחונות של נבחרתם על פורטוגל וספרד. החגיגות התחילו כבר בשלב המוקדם, כשמרוקו ניצחה את בלגיה, והם "חגגו" בשריפת והפיכת מכוניות, יידוי אבנים על כלי רכב, זריקת בקבוקים וירי של נפצים וזיקוקים לעבר כוחות המשטרה שבאו לפזר את "החגיגות". די מהר מגפת החגיגות הזו הדביקה גם את אמסטרדם ושאר הערים הגדולות בהולנד, מבלי שכוחות המשטרה והרשויות היו מוכנים לכך. זה נגמר בנס רק בעשרות פצועים ומאות מעצרים.
הפעם זה הולך להיות הרבה יותר חמור. הפעם הולנד מעורבת ישירות. הולנד מול אחד המיעוטים הגדולים ביותר במדינה. אם היו התפרעויות גרועות כל כך כשהולנד לא הייתה מעורבת במשחקים בכלל, מה יקרה עכשיו אם הולנד תדיח את מרוקו? ולאור ניסיון העבר, ברור שגם נצחון מרוקאי יביא להתפרעויות חמורות. תוסיפו לכל הקוקטייל הזה את החוליגנים של הכדורגל ההולנדי ואת העלייה בלאומנות הימנית בפוליטיקה המקומית, שאחד מעמודי התווך שלה הוא שנאת זרים. ולתוך כל זה תשפכו את שעת המשחק, שלוש לפנות בוקר שעון מקומי, זאת אומרת עשרות אלפי אנשים עם ליטרים של אלכוהול וחשק לאלימות בדם, ותקבלו מתכון מסוכן: אמסטרדם וערים אחרות בהולנד יתעוררו ביום שלישי בבוקר ליום עבודה, שבו הכל יכול לקרות.
יש כ־420 אלף מהגרים ממרוקו בהולנד, אוכלוסיית המהגרים השנייה בגודלה במדינה. הם מהווים רק 2.4 אחוז מהאוכלוסיה הכללית, אבל בגלל דפוסי ההגירה הנוכחות שלהם קיימת הרבה יותר בערים הגדולות. למהגרים במרוקו אין חשבון עם העבר הקולוניאליסטי של הולנד. הם הגיעו כעובדים־אורחים בשנות ה־60, עסקו בכל העבודות השחורות שהמקומיים לא רצו לגעת בהן, ונשארו. כעבור עשור, אחרי שהולנד חוקקה חוק בנושא, המהגרים יכלו לקיים את מצוות איחוד משפחות. אז התחילו לקום גם קהילות מרוקאיות בערים הגדולות, מרכזי תרבות, מסגדים.
הבעיה, ומדובר פה באשמה מצד שני הצדדים, שהמהגרים מהמגרב תמיד נשארו עובדים ותמיד נשארו אורחים. צד אחד לא רצה להשתלב ולאמץ אליו את הערכים של המדינה החדשה, וצד שני מעולם לא עשה ניסיון אמיתי לשלב אותם בחברה. הכל התפוצץ בשנות התשעים המאוחרות, בגיל הבגרות של ילדי המהגרים.
אלו נולדו בהולנד, אבל לא הצליחו לרכוש השכלה, הוסללו לעבודות כפיים, חלק גדול סבל מאבטלה, רובם חוו משבר זהות אישי ותרבותי: הם גדלו בבית מרוקאי בשכונה של אמסטרדם. את מי הם אמורים לעודד כשהעבר שלהם פוגש את ההווה?
אותו יום, תפאורה אחרת
מאז עברה החברה ההולנדית הליברלית והמכילה שינויים מפליגים. הימין הקיצוני ותנועות אנטי הגירתיות עברו משולי החברה למרכז, מה שפעם נאמר בשיחות סלון, פלש לרחובות. המהגרים הקצינו גם הם (רבים מהתוקפים של אוהדי מכבי ת"א באמסטרדם היו מהגרים מרוקאים), מפלגת הימין של חירט וילדרס זכתה במירב הקולות בבחירות 2023, עם כמעט רבע מקולות הבוחרים.
הולנד ניצחה 1:2 את מרוקו בשלב הבתים בפעם היחידה שהן נפגשו בגביע העולמי ב־1994. זה גם קרה ב־29 ביוני. התפאורה הייתה אחרת. הפעם שתיהן מגיעות למשחק כשהן מדורגות בעשירייה המובילה בעולם, שתיהן צברו שבע נקודות בשלב המוקדם, במרוקו משחקים שלושה שחקנים שגדלו על האספלט וכרי הדשא של אמסטרדם או אוטרכט.
הולנד פתחה רע בתיקו מול יפן, בעיקר בגלל ניהול משחק גרוע של רונלד קומאן. אחר כך הוא למד את הלקח, עשה התאמה בהרכב ושיחרר את הנצרה. למרוקו יש הגנה סופר קשוחה, והמפגש ראש בראש יהיה מרתק.
משחק גורלי. נקווה שזה לא ייגמר בדם.







