תודו, שהתגעגעתם לזה. לא רק על כר הדשא משכה נבחרת יפן תשומת לב במונדיאל 2026. זמן קצר לאחר ה-2:2 הדרמטי מול הולנד בארלינגטון, אוהדי "הסמוראי הכחול" סיפקו פעם נוספת מחזה שכבר הפך לסימן ההיכר שלהם בטורנירים בינלאומיים: במקום למהר לחגיגות או ליציאה מהאצטדיון, הם נשארו ביציעים ואספו את האשפה שהצטברה במהלך המשחק. התמונות והסרטונים הפכו במהירות לוויראליים ברשתות החברתיות וזכו, איך לא, למחמאות מכל רחבי העולם.
בין התיעודים שזכו לחשיפה רחבה היה גם סרטון שפרסם כתב "פוקס", בו נראה קוורטרבק הניו יורק ג'איינטס, ג'יימיס ווינסטון, המסקר את המונדיאל עבור הרשת, מסייע לאוהדים היפנים לאסוף בקבוקים, אריזות מזון ופסולת נוספת שנותרה ביציעים. עבור אוהדי יפן לא מדובר במחווה יוצאת דופן, אלא במסורת שנמשכת כבר כמעט שלושה עשורים. מאז הופעת הבכורה של הנבחרת במונדיאל 1998 בצרפת, תועדו אוהדיה מנקים את היציעים לאחר משחקים, ללא קשר לתוצאה או לזהות היריבה.
5 צפייה בגלריה
ההסבר לתופעה טמון בערכים עליהם גדלים ילדים ביפן
(צילום: MICHAEL STEELE / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
5 צפייה בגלריה
עבור האוהדים, זו דרך להפגין גאווה באורח החיים שלהם ולהביע כבוד לאנשים שיגיעו אחריהם
(צילום: REUTERS/Issei Kato)
המסורת הזו בלטה במיוחד גם במונדיאל 2022 בקטאר, אז עצרו האוהדים את חגיגות הניצחון הסנסציוני 1:2 על גרמניה כדי לנקות את היציע שבו ישבו. הם אף נצפו אוספים אשפה במשחק הפתיחה של הטורניר בין קטאר לאקוודור, למרות שנבחרתם כלל לא השתתפה בו. לאורך השנים הפכה ההתנהגות הזו לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם הכדורגל היפני ועם התרבות היפנית בכלל.
ההסבר לתופעה טמון בערכים עליהם גדלים ילדים ביפן. הביטוי היפני "Tatsu tori ato wo nigosazu", שפירושו "השאר את המקום כפי שמצאת אותו", נלמד כבר בגיל צעיר. בבתי הספר ביפן נהוג שהתלמידים עצמם מנקים את הכיתות, המסדרונות והשטחים הציבוריים, כחלק מהחינוך לאחריות אישית ולכבוד כלפי הסביבה. "ניקוי לאחר משחקי כדורגל הוא המשך טבעי של התנהגויות שנלמדות בבית הספר", הסביר בעבר פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת אוסקה.
לדברי מומחים לתרבות יפן, מדובר בהרבה יותר מאשר שמירה על ניקיון. עבור האוהדים, זו דרך להפגין גאווה באורח החיים שלהם ולהביע כבוד לאנשים שיגיעו אחריהם. בעוד שבמדינות רבות נהוג להותיר את הניקיון לעובדי התחזוקה, ביפן רואים בכך אחריות אישית.
סקוט נורת', פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת אוסקה, אמר ל-BBC כי הסדר הוא הדרך שבה יפנים "מפגינים גאווה באורח חייהם". נורת' הוסיף: "ניקוי אחרי משחקי כדורגל הוא הרחבה של התנהגויות בסיסיות שנלמדות בבית הספר, שם הילדים מנקים את הכיתות ואת המסדרונות".
סופיה ברזנסקי, מנכ"ל אגודת הידידות ולשכת המסחר ישראל-יפן, הסבירה ב-2018 בריאיון לאולפן ynet כי הניקיון הוא חלק חשוב מאוד מהתרבות היפנית, וכי שורשיו נעוצים במקורות דת השינטו, שסמליה הם טוהר ולובן. "הטוהרה החוץ-גופית קשורה כמובן ישירות לטוהרה הנפשית, זו שבתוך הגוף, ואם תגיע ליפן של ימינו לא תראה פחי זבל בסביבה בכלל", הסבירה ברזנסקי. "אתה לא משאיר זבל. זו אחריות הדדית של החברה כולה לחברים בתוך החברה".
