מקסיקו סיטי עדיין לא לבשה חג באופן רשמי לקראת משחק הפתיחה של המונדיאל ביום חמישי, אבל לאט־לאט הפאזל מתחיל לקבל צורה והעיר מתחילה לצחצח נעליים ולהוסיף צבעים לגוון האפור ששולט השבוע בגלל מזג האוויר החורפי. במשחק הפתיחה יתמודדו המארחת מקסיקו ודרום־אפריקה, ומחירי הכרטיסים בשוק השחור כבר מטפסים לאלפי דולרים. אתמול בכיכר הציעו לנו זוג כרטיסים באלפיים דולר פלוס הזמנה למועדון לילה מפוקפק, כנראה דיל פופולרי באזור.
אבל בזמן שהאוהדים מנסים להשיג כרטיסים, אחד הסיפורים המסקרנים של פתיחת הטורניר נוגע ל־14 אלף מושבים באצטדיון המארח, האצטקה המיתולוגי. שורשי הפרשה נטועים בשנות ה־60, אז נתקלו בוני האצטדיון בקשיי מימון. כדי להשלים את הפרויקט נמכרו תאי צפייה ומושבים למשקיעים פרטיים, שקיבלו בתמורה זכות חוזית להיכנס לכל האירועים שייערכו באצטדיון עד שנת 2065, ללא תשלום נוסף. רואים רחוק, רואים שקוף, שר פעם שמוליק קראוס.
ההסדר המיוחד פעל ללא בעיות במונדיאל 1970, שבו הוכתרה ברזיל של פלה לאלופה, וגם ב־1986, אז נהנו בעלי הזכויות מגישה חופשית לכל משחקי הטורניר, כולל המשחק המיתולוגי בו ניצחה ארגנטינה את אנגליה עם "יד האלוהים" ושער המאה של דייגו מראדונה וכמובן הגמר בו היא גברה על גרמניה 2:3.
אבל פיפ"א אינה גוף שאוהב להפסיד, גם אם מדובר במנהרות של זמן. לקראת מונדיאל 2026 ביקשה פיפ"א להחזיר את אותם 14 אלף מקומות, קרוב לחמישית מתכולת האצטדיון, למלאי הכרטיסים הרשמי. בתגובה פנו בעלי הזכויות לבית המשפט, שפסק לטובתם. למרות הניצחון, חלקם טענו בימים האחרונים כי עדיין לא קיבלו את הכרטיסים הדיגיטליים שהובטחו להם, והזהירו כי במקרה הצורך יבקשו את אכיפת הפסיקה באמצעות הרשויות. כל זה עלול להוביל לבלגן במשחק הפתיחה באצטקה, עם 14 אלף או יותר שיבקשו להתדפק על השערים.
מחאה, שביתות וחסימות
עננה מדאיגה במקסיקו סיטי נפרשת בגלל שביתת המורים של ארגון CNTE ועלולה להעיב על ההכנות. אלפי מורים הקימו מאהל מחאה במרכז הבירה, בדיוק כמו במחאה החברתית בישראל ברוטשילד של 2011, ודורשים העלאות שכר, שינויים במערכת הפנסיה וביטול רפורמות קודמות. חלק ממנהיגי הארגון אף איימו כי "הכדור לא יתגלגל", איום בהחלט ציורי, אם דרישותיהם לא ייענו. המחאה כבר גרמה לשיבושי תנועה ולחסימות כבישים.
אם בתחילה הובילו את המחאה אלפי מורים, בימים האחרונים הצטרפו להפגנות גם ארגוני חקלאים, פעילי זכויות בעלי חיים וקבוצות מחאה נוספות, שמבקשות לנצל את תשומת הלב הבינלאומית שמביא עימו המונדיאל כדי להפעיל לחץ על הממשלה. הנשיאה קלאודיה שיינבאום הבטיחה כי טקס הפתיחה והמשחק בין מקסיקו לדרום־אפריקה יתקיימו ״בשלום, ברוגע ובשלווה״ והבהירה כי ממשלתה תמשיך להעדיף הידברות ולא תנקוט צעדי דיכוי נגד המפגינים.
גם בבריטניה כבר שמו לב למה שקורה במקסיקו סיטי. משרד החוץ הבריטי עידכן את הנחיותיו למבקרים המגיעים למונדיאל והזהיר מפני הפגנות, חסימות כבישים ושיבושים אפשריים בתנועה על רקע המחאות המתרחבות בבירה. לא מן הנמנע שבממשלת בריטניה זוכרים את ההתפרעויות של אוהדי אנגליה בעבר. בניגוד לקטאר, במקסיקו האלכוהול זורם ללא הפסקה והאנגלים עשויים להגיע לעיר בשלבים הבאים.
ויש גם פרו־פלסטינים
אם היה ספק עד כמה מתייחסים במקסיקו למשחק הפתיחה כאל אירוע לאומי, הגיעה הנשיאה שיינבאום והנחיתה את התשובה. בצו מיוחד שפרסמה, הורתה הנשיאה לעובדי הממשלה הפדרלית במקסיקו סיטי לעבוד מהבית ביום חמישי, כדי להקל על עומסי התנועה, בעוד הלימודים בוטלו בכל מוסדות החינוך, מהגנים ועד האוניברסיטאות, במערכת הציבורית והפרטית כאחד. הממשלה אף קראה לחברות פרטיות לאמץ מודל דומה. שירותי הבריאות, כוחות הביטחון, התשתיות הקריטיות ואנשי תפעול המונדיאל הוחרגו מההוראה, גם איגודי הגרילרים לא יפרשו מעבודה, יש להניח.
יש גם נוכחות פרו־פלסטינית במקסיקו סיטי, כולל ציורי קיר אנטישמיים בחלקם וכתובות מחאה הפזורות באזורים שונים. מקסיקו סיטי ידועה במסורת ארוכה של מחאות חברתיות ופוליטיות וגם חגיגת הספורט הגדולה בעולם לא תחמוק מזה.
בינתיים יש אכזבה ממספרי התיירים במקסיקו מספר ימים לקראת הפתיחה. נהג המונית שלקח אותנו לעיר, מיגל כמובן, סיפר שבנה על הכנסה גבוהה יותר והבטיח לקחת את רעייתו ללאס וגאס מהקופה שיעשה כאן. "בינתיים זה לא זה", הוא מפטיר. "אבל אני לא מתרגש. תוך יום־יומיים תהיה הצפה ונסגור פערים".
ואז, כמו כל נהג מונית בעולם, הוא חוזר לשאלה החשובה באמת בלי ששאלתי. “מי תיקח את הטורניר? מקסיקו או ברזיל!"
