חמינטון קמפאס כתב בחשבון האינסטגרם שלו כי חלם כל החיים שלו לייצג את קולומביה, לשיר את ההמנון שלה, לכבד את הדגל, לכבוש עבורה שערים במונדיאל, ולמלא את אזרחיה בגאווה. אבל אחרי שהקשר הקולומביאני החמיץ הזדמנות נהדרת נגד שווייץ בדקה ה-115 של ההארכה של משחק שמינית הגמר בין הנבחרות, ואחרי שקולומביה הודחה בפנדלים, קמפאס הפך לשעיר לעזאזל. רבים במדינתו האשימו אותו בהפסד ונשמעו איומים על חייו, זאת למרות שקמפאס עמד במשימתו ובעט את הפנדל שלו בהצלחה.
התקדים בקולומביה לגבי איומים על חייו של שחקן כדורגל שגרם להדחה מהמונדיאל הבהיר לקמפאס שהוא צריך לקחת את האיומים הללו ברצינות, והוא החליט שלא לחזור עם שאר שחקני הנבחרת לקולומביה ולטוס לארגנטינה, שם הוא מתגורר באופן קבוע ומשחק עבור רוסאריו סנטרל.
התאחדות הכדורגל הקולומביאנית גינתה את האיומים על השחקן ובני משפחתו שהציפו את חשבונותיו של קמפאס ברשתות החברתיות מיד לאחר המשחק. ההתאחדות דרשה מהתביעה בקולומביה לפתוח בחקירה ולמצות את העונש נגד אלו שאיימו על השחקן ובני משפחתו. "כדורגל נועד לאחד ולתת תקווה וכבוד. אסור ולא ניתן להפוך אותו לפלטפורמה של איומים, שנאה ואלימות", נכתב בהודעת ההתאחדות.
לקולומביה היה טורניר מוצלח. היא סיימה את הבית המוקדם לפני פורטוגל, ניצחה את גאנה במשחק ההכרעה הראשון והייתה על סף ניצחון על שווייץ בשמינית הגמר, עד להפסד 4:3 בבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה. אף אחד לא צריך למות או לקבל איומים על חייו או על חיי משפחתו אחרי מאזן כזה - ובכלל. אבל בקולומביה משחקים כדורגל תחת תנאים אחרים.
טראומת אסקובר
המקרה של קמפאס החזיר לכותרות, כמובן, את המוות של אנדרס אסקובר. זה קרה לפני 32 שנה, לאחר מונדיאל שהתקיים גם הוא בארה"ב. אסקובר כבש שער עצמי במשחק ההפסד של נבחרתו נגד המארחת, הפסד שהביא להדחתה של קולומביה כבר בשלב הבתים. אסקובר היה אמור לטוס ללאס וגאס כדי להיפגש עם משפחתו ולערוך טיול מחוף אל חוף. הוא החליט, בניגוד לעצת משפחתו, לחזור לקולומביה.
ב-2 ביולי 1994, חמישה ימים לאחר ההדחה של קולומביה מהמונדיאל, עשרה ימים אחרי שאסקובר שכב על הדשא לאחר השער העצמי ואחז בראשו לעיני כמעט 94,000 צופים ב"רוז בול" בקליפורניה, וחודש לפני שהיה אמור להתחתן, אסקובר, "הג'נטלמן של הכדורגל", יצא לבלות עם חבריו במועדון. בשלוש לפנות בוקר, לאחר הבילוי, בחניון תת-קרקעי סמוך, אסקובר נקלע לוויכוח עם ארבעה זרים. שניים מהם שלפו אקדחים וירו בו שש יריות, נמלטו מהמקום והשאירו אותו לדמם למוות בכיסא הנהג של ההונדה סיביק הכחולה שלו. אסקובר נרצח במדיין, סמוך למקום שבו נולד. "תודה על הגול העצמי", היו המילים האחרונות שאסקובר שמע מרוצחיו לפני שמת.
המקרה של קמפאס החזיר אותו לכותרות. אסקובר לאחר השער העצמי מול ארה"ב
(צילום: AP Photo/Eric Draper, File))
החקירה העלתה כי הומברטו קסטרו, שומר הראש של האחים גאיון, ברוני סמים וראשי ארגון הפשע במדיין, הוא שהיה אחראי לרצח אסקובר. הוא עשה זאת על פי הוראה מגבוה, כדי לנקום בשחקן על ההפסד ועל כך ששני האחים הפסידו סכומי כסף גדולים בהימורים שלהם על המשחק ועל הנבחרת. קסטרו נידון ב-1995 ל-43 שנות מאסר. הוא שוחרר מהכלא כבר ב-2005 בגלל התנהגות טובה.
בסרט שהופק על-ידי ESPN ונקרא "שני האסקוברים", מתחו במאי הסרט קו ישיר בין קרטלי הסמים והפשע הקולומביאנים לבין מועדוני הכדורגל במדינה, כולל קשר הדוק ופגישות אישיות של ברון הסמים, פאבלו אסקובר, לשחקני אתלטיקו נסיונל, המועדון שבו שיחק אנדרס אסקובר. בקולומביה קיימת תמימות דעים לפיה אם אסקובר ברון הסמים, שמת ב-1993, היה עדיין חי אז, אסקובר השחקן היה עדיין חי לאחר הטרגדיה הספורטיבית שלו במונדיאל.
כשהכדורגל הופך לרצחני
המונדיאל הנוכחי סחט מהכדורגל את כל מה שיפה בספורט. כישרון, דרמות, סיפורי סינדרלה, אומץ, האסתטיקה המופלאה של הנבחרת הצרפתית. האצטדיונים המלאים, האווירה, החגיגות של הצופים שגילו את אמריקה ואמריקה שגילתה את עצמה מחדש דרכם, האפילו על הפוליטיקה המכוערת של דונלד טראמפ והניסיון של נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, להפוך את ספורט העם לצעצוע של האליטות. האיומים על קמפאס ובני משפחתו הזכירו לאוהדי הספורט שכדורגל יכול להיות ענף רצחני.
אוהדי קולומביה במחווה לזכרו של אסקובר במונדיאל 1998 בצרפת
(צילום: Henri Szwarc/Bongarts/Getty Images)
הכדורגל בקולומביה כבר התיר את מרבית קשריו עם ארגוני הפשע וברוני הסמים, אבל הוא עדיין תשוקה יוקדת, אהבה קטלנית, מושא לאהבה ושנאה תהומיים. משחקי הדרבי בין אתלטיקו נסיונל לאינדפנדיינטה הם זרוע נוספת של מלחמות כנופיות. אנשים נרצחים בגלל שהם לובשים את החולצה הלא נכונה.
לא חסרים מקרים של ספורטאים שנרצחו, חלק במהלך הקריירה וחלקם אחרי סיומה. חלקם היו במקום הלא הנכון בזמן הלא נכון, חלקם על רקע משפחתי, חלקם לא הצליחו להתנתק מהרקע שממנו הגיעו, חלקם היו קורבן של העושר והתהילה שהביא להם הספורט. 11 ספורטאים ומאמנים ישראלים נרצחו במהלך האולימפיאדה רק בגלל הלאום והדת שלהם.
אבל אף אחד לא מת כמו אנדרס אסקובר, קורבן ישיר של פעולותיו הספורטיביות על מגרש הכדורגל. מניה קורסת בבורסת ההימורים של קרטלי הסמים. הכדורגל הקולומביאני אמנם כבר לא קשור בעבותות לקרטלי הסמים כמו בשנות ה-80 או ה-90, שחקנים ומאמנים לא קיבלו הפעם איומים מארגוני פשע קולומביאניים כפי שקרה ב-1994 (האיומים הופיעו על מסכי הטלוויזיה בחדריהם של כל השחקנים), אבל הוא גם לא מנותק לחלוטין. ארגוני פשע עדיין משתמשים במועדונים כדי להלבין באמצעותם כספים ואת פעולותיהם. האיומים על חייו של חמינטון קמפאס ובני משפחתו בגלל פעולה לא מוצלחת שלו על המגרש הם תזכורת כואבת לכך שכדורגל בקולומביה הוא עדיין עניין של חיים ומוות.
