דגלי הגאווה הונפו הבוקר (שבת) ביציעים בסיאטל, כאשר המשחק הגורלי בין איראן למצרים במחזור האחרון בבית 7 במונדיאל 2026 הפך לאירוע שחורג הרבה מעבר לכדורגל.
סיאטל, שבחרה להגדיר את המפגש בין שתי המדינות מראש כ"משחק הגאווה", הפכה את האירוע לחלק מחגיגות סוף השבוע של קהילת הלהט"ב המקומית. ההחלטה, שהתקבלה עוד לפני שנקבעו הנבחרות, קיבלה משמעות דרמטית במיוחד כאשר הוגרלו איראן ומצרים - שתי מדינות שבהן יחסים חד-מיניים מוגבלים או אסורים בחוק.
לצד אוהדי הכדורגל הרגילים, בלטו גם נוכחותם של תומכי להט"ב וזכויות אדם. חלקם לבשו חולצות עם מסרים כמו "אהבה מנצחת" בשלוש שפות - אנגלית, ערבית ופרסית - ואחרים הדגישו מסרים אנטי-מלחמתיים. יש לציין כי עבור רבים מהם, עצם קיום "משחק הגאווה" הפך את הערב לאמירה חברתית ברורה לא פחות מאירוע ספורטיבי.
במקביל, ברחבי העיר סיאטל התקיימו מסיבות צפייה רשמיות של העירייה, שבהן חולקו דגלי גאווה וצעיפים לקהל הרחב. העיר, הנחשבת לאחת הידידותיות ביותר לקהילת הלהט"ב בארה"ב, הייתה היחידה מבין ערי המונדיאל שקיימה אירוע גאווה רשמי סביב משחק בטורניר.
אוהדת איראנית
(צילום: REUTERS/Lisi Niesner)
דגל הגאווה לצד דגל מצרים
(צילום: REUTERS/Daniel Cole)
בתוך כל המורכבות הזו, גם הקהל הוסיף צבע משלו. אוהדים מרחבי העולם הגיעו לסיאטל, בהם גם תיירים שהפכו את המשחק למיוחד. אחד מהם, נסטור מדינה ממקסיקו סיטי, סיפר כי הגיע במיוחד כדי לחוות את האווירה: "בכדורגל אתה יכול להרגיש הכול - אהבה, כעס וביחד". זה מה שהופך את המונדיאל למיוחד".
האצטדיון התמלא באוהדים שהגיעו עם דגלים, צעיפים ואביזרים בצבעי הקשת, לצד קהל איראני ומצרי שיצר תמונה חריגה ביציעים. חלק מהאוהדים קיבלו דגלי גאווה מארגוני זכויות אדם מקומיים, ואחרים נשאו שלטים עם מסרים של הכלה, גיוון וכבוד כחלק מהאווירה שנבנתה סביב המשחק.
האצטדיון התמלא באוהדים שהגיעו עם דגלים, צעיפים ואביזרים בצבעי הקשת
(צילום: REUTERS/Daniel Cole)
מעבר לאווירה הצבעונית באצטדיון, המשחק בין איראן למצרים חשף גם מתיחות פוליטית סביב הנבחרת האיראנית. עבור רבים מאוהדי נבחרת איראן שהגיעו לסיאטל, הסיפור לא הסתכם בסיכוי להעפלה לשלב הבא במונדיאל, אלא בעיקר ביחסים המורכבים עם השלטון בטהרן - שלדבריהם אינו מייצג אותם.
"אנחנו הקול של העם האיראני, לא של המשטר", אמרה מרים, אמריקאית ממוצא איראני שהגיעה להפגין מחוץ לאצטדיון, והוסיפה כי היא סבורה שהנבחרת “מנסה לקדם את המשטר, גם אם השחקנים עצמם לא אומרים זאת בפה מלא".
