קשה להאמין שבמונדיאל הבא כבר לא תישאל השאלה שכל כך התרגלנו אליה: האם כריסטיאנו רונאלדו יצליח סוף-סוף לזכות בגביע העולם? במשך שני עשורים היא ריחפה מעל כל משחק של פורטוגל. שישה מונדיאלים, אינספור ציפיות, ושש פרידות שנגמרו באכזבה. עכשיו זה באמת נגמר.
השחקן שסימל יותר מכל את האמונה בכוח הרצון, מסיים את המסע שלו בטורניר הגדול בעולם בלי להניף את הגביע היחיד שחסר לו. רונאלדו כבש, שבר שיאים, הפך לשחקן הראשון שמבקיע בשישה מונדיאלים, אבל דווקא במפעל הזה היו לו פחות "רגעי רונאלדו" מאשר בליגת האלופות או ביורו. יש את השולשער העצום מול ספרד בשלב הבתים ב-2018, אבל זה לא מספיק. הוא לא הפך את הגביע העולמי למגרש הפרטי שלו, כמו שעשה לליגת האלופות.
ועדיין, הכישלונות במונדיאל לא מגדירים את הקריירה שלו. הם רק הפכו אותה לאנושית יותר. כמעט כל אגדה זקוקה לפצע שלא באמת הגליד, ולרונאלדו היה אחד כזה במשך 20 שנה. בכל פעם הוא חזר עם אותה אמונה שהפעם זה יקרה (אפילו עכשיו), ובכל פעם המציאות הייתה אכזרית, הפעם היא הייתה אפילו יותר רעה: 24 שעות לאחר ההפסד הדרמטי של פורטוגל לספרד, לאו מסי וארגנטינה רשמו את אחד הקאמבקים הגדולים בהיסטוריה של המונדיאל מול מצרים. הטיקט של רונאלדו הוא ווינריות, והוא נאלץ לצפות ביריבו הגדול מראה אופי קשוח וקר שהיה יותר מזוהה איתו לאורך השנים. עד המונדיאל הקודם, הסטיגמה הייתה שמסי לא מגיע למשחקי נוקאאוט. זה התהפך.
המצלמות הלכו אל רונאלדו מיד עם שריקת הסיום, כפי שעשו כמעט בכל רגע מכונן בקריירה שלו. הפעם הוא הצליח לשמור על איפוק מסוים. אפשר רק לדמיין כמה קשה לדעת שכל הבעת פנים שלך תהפוך תוך דקות לוויראלית, שכל דמעה תנותח מכל זווית אפשרית, ושגם בגיל 41 יש מיליוני אנשים ברחבי העולם שלא מחכים לעוד שער שלך, אלא דווקא לנפילה שלך. ולא סתם התרסקות: הם רוצים לראות אותך סובל מכל רגע. מאבד את זה לגמרי.
רונאלדו לא הפך לזקן השבט החביב שכולם רוצים לראות מנצח. הוא לא נהיה הדמות הנוסטלגית שמקבלת אהבה אוטומטית רק בגלל הגיל. הוא נשאר אותו כריסטיאנו – חד, תחרותי, מעורר השראה אצל חלק ואנטגוניזם אצל אחרים. ובאופן מוזר, זאת אולי ההוכחה הגדולה ביותר לגדולה שלו.
(שער "ידיעות אחרונות")
גם בטורניר הזה היו מי שפחדו באמת שהוא יעשה את הבלתי אפשרי. שפתאום, בארה"ב, הוא יחזור להיות בן 31, יכבוש שלושער אחרי שלושער ויסחוף את פורטוגל עד לגביע. זה לא היה תסריט סביר, אבל הוא היה מספיק אמין כדי לגרום ליריבים שלו לחשוש ממנו עד הרגע האחרון. כמה שחקנים בני 41 עדיין מסוגלים לגרום לעולם לחשוב שאולי הם עומדים לשכתב את חוקי הטבע? הזמן ניצח את רונאלדו והצעד הראשון כבר לא כמו פעם, אבל הוא נתן לו פייט עצום.
רונאלדו לא נפרד מהמונדיאל כאלוף העולם, הוא לא נפרד אחרי טורניר הרואי, אבל כולם עדיין יחכו לראות את מה הצעד הבא שלו, ימשיכו לספור איתו עד שיגיע ל-1,000 שערים ולהתווכח אם הוא הגדול בהיסטוריה. נתראה ביורו 2028?
