הסיפור המרכזי: ארה"ב לא רודפת אחרי המציאות
בפתיחת מחנה האימונים של נבחרת ארה"ב בחודש מרץ, מאוריסיו פוצ'טינו אמר לשחקניו שהם יכולים לזכות במונדיאל. "למה לא אנחנו?", הוא שאל אותם, אך מי שענו היו בלגיה ופורטוגל, שניצחו 2:5 ו-0:2 בהתאמה במשחקי ההכנה שנערכו במסגרת המחנה. התוצאות האלו היו עוד הוכחה שלמרות התקוות הרבות, ארה"ב לא מגיעה למונדיאל הביתי השני בתולדותיה מוכנה לעשות את הקפיצה הגדולה קדימה. יש לה חורים בולטים מדי בסגל, הרקורד שלה מול נבחרות אירופיות די מזעזע והיא לא נראית מספיק טוב תחת פוצ'טינו.
זה לא אומר שמדובר בנבחרת רעה, רחוק מכך. היא גם יכולה כמובן להפתיע ולהגיע רחוק מאוד - מי חשב שמרוקו תעלה לחצי הגמר במונדיאל הקודם? אבל הגיוני יותר שתודח בשמינית הגמר, כמו בקטאר, או אפילו בשלב 32 האחרונות. זו בערך הרמה שלה כרגע - מקום מכובד בין ה-15-25 נבחרות הטובות בעולם. "Never chase reality" הוא הסלוגן לקראת הטורניר, אבל כדי לעשות היסטוריה, צריך גם להכיר במציאות. אצל האמריקאים, שרגילים לחשוב שהם הכי טובים בהכל - ובמקרים רבים גם בצדק - לא בטוח שזו אפשרות.
יחסי כוחות: קרב צמוד על הפסגה
ארה"ב הוגרלה מהדרג הראשון בזכות היותה המארחת, וכשהיא קיבלה את אוסטרליה מהדרג השני ואת פרגוואי מהדרג השלישי היה נראה שהסיכויים שלה לסיים בראש הבית יהיו טובים מאוד. אלא שמהדרג הרביעי הוגרלה לבית מנצחת מסלול 3 בפלייאוף העלייה האירופי, וזו לבסוף הייתה טורקיה, נבחרת שלכל הפחות טובה כמו האמריקאים.
ארה"ב לא עברה מסלול מוקדמות, וממשחקי ההכנה שלה קשה לדעת איזו נבחרת נקבל ברגע האמת – זו שהביסה 1:5 את אורוגוואי, ניצחה 0:2 את יפן וגברה גם על היריבות לבית פרגוואי ואוסטרליה, או זו שלא הצליחה לאתגר מספיק את הנבחרות האירופיות החזקות. לשחקנים רבים – כמו חלוץ מונאקו פולארין באלוגון, הקשרים ווסטון מקני מיובנטוס וטיילר אדאמס מבורנמות', ומגן פולהאם אנתוני רובינסון - צפוי להיות חלק חשוב במארג, אבל ארה"ב במיטבה כשכריסטיאן פוליסיק במיטבו. העונה האחרונה במילאן לא הייתה קלה דווקא אחרי שפתח אותה נהדר, אבל מדובר בשחקן של רגעים גדולים – כפי שהוא הוכיח עם שער הניצחון מול איראן שהעלה את ארה"ב לשלב הנוקאאוט ב-2022. המשימה של פוצ'טינו היא לוודא שהוא יכול להכריע משחקים, כמו גם למצוא דרך לחפות על נקודת החולשה הברורה - ההגנה.
מי שבורכה במספיק כישרון התקפי כדי לנצל את החולשה הזו היא טורקיה, אותה יובילו קנאן יילדיז מיובנטוס וארדה גולר מריאל מדריד – שני שחקנים בני 21 שבהחלט יכולים להיות מהטובים בעולם בעתיד הלא רחוק. טורקיה הייתה מהפתעות היורו כשעלתה לרבע הגמר עם כדורגל מרשים, ולו היא לא הייתה מוגרלת לבית מוקדמות שכלל את ספרד, יכול להיות שהייתה משיגה כרטיס ישיר לגביע העולם ראשון מאז 2002, אז רשמה את הישג השיא שלה כשסיימה במקום השלישי. אבל היא נאלצה לעבור את הפלייאוף, שם גברה על רומניה וקוסובו עם פעמיים 0:1 שהראו שלמרות שרוב כוכביה מגיעים מהקישור ומעלה - בנוסף לגולר ויילדיז יש גם את הקפטן הקאן צ'להאנולו מאינטר, באריש אלפר יילמאז מגלאטסראיי וקרם אקטורקולו מבנפיקה ליסבון - מדובר גם בנבחרת שיכולה לשמור על שער נקי כשצריך. היא בהחלט יכולה להיות הפתעת הטורניר.
פרגוואי, למרות מחסור בשמות גדולים ונוצצים, עלתה יחסית בקלות למונדיאל הראשון שלה מאז 2010 - אז רשמה את הישג השיא שלה שהגיעה לרבע הגמר - כשסיימה עם יתרון של שמונה נקודות על בוליביה שהלכה לפלייאוף הביניבשתי, ועם מאזן נקודות זהה לזה של ברזיל, אורוגוואי וקולומביה. כמו תמיד, מדובר בנבחרת קשוחה, הגנתית ומסודרת מאוד, כשרק אקוודור ספגה פחות שערים ממנה בבית המוקדמות הדרום אמריקאי. מי שאמור להיות אחראי על החלק היצירתי הוא בעיקר חוליו אנסיסו בן ה-21 משטרסבורג, אבל האיש המרכזי הוא כנראה גוסטבו אלפארו, שמונה למאמן אחרי הכישלון בקופה אמריקה 2024 - שם פרגוואי לא צברה נקודה לראשונה זה 99 שנה - שינה את הנבחרת והפך לגיבור לאומי, כולל סרטון של אוהד בוכה ומודה לו בסופרמרקט.
עוד נבחרת הגנתית מאוד היא אוסטרליה, שתשתתף במונדיאל בפעם השישית ברציפות. קמפיין המוקדמות כלל קשיים, אך מאז הפיטורים של המאמן גרהאם ארנולד - שלאחר מכן העלה את עיראק לגביע העולם - ומינויו של טוני פופוביץ' בספטמבר 2024, הנבחרת השתפרה, הרבה בזכות מעבר לשיטה יותר פרגמטיות, בלוק הגנתי נמוך ומערכים עם שלושה בלמים. זה לא אטרקטיבי, אבל ללא ספק יעיל יותר - ובעיקר מתאים לסגל של אוסטרליה, שלא בורך ביותר מדי שחקנים טכניים. במונדיאל הקודם היא השוותה את הישג השיא שלה כשעלתה לשמינית הגמר, שם נכנעה רק 2:1 לאלופה שבדרך ארגנטינה. זו תהיה הפתעה גדולה אם היא תעשה זאת שוב.
מי אתה בכלל? נסטורי אירנקונדה (אוסטרליה)
3 צפייה בגלריה
ממחנה פליטים באפריקה למחלקה הצעירה של באיירן מינכן. אירנקונדה
(צילום: Darrian Traynor/Getty Images)
מהיר בטירוף, תמיד מחפש לעבור שחקני הגנה יריבים ובעל יכולת להפציץ כדורים חופשיים מרחוק - נסטורי אירנקונדה, שחקן כנף בן 20, הוא פשוט תענוג לצפייה. משווים אותו הרבה לאלפונסו דיוויס, ולא רק בגלל התכונות על המגרש - גם הוא נולד במחנה פליטים באפריקה (בטנזניה) לאחר שהוריו נמלטו ממלחמה במולדתם (בורונדי), גם הוא היגר בילדותו למדינה מערבית, וגם הוא עבר בגיל צעיר לבאיירן מינכן.
אסור להחמיץ: טורקיה – ארה"ב
שתי הפייבוריטיות לסיים בראש הבית, שהחוזקה שלהן היא החלק ההתקפי, נפגשות במחזור הסיום למה שבסבירות לא רעה יהיה קרב ישיר על המקום הראשון. אין שאלה בכלל.
מותר להחמיץ: פרגוואי – אוסטרליה
שתי נבחרות מאוד הגנתיות, בלי הרבה שמות גדולים או מלהיבים יותר מדי, נפגשות לקרב חפירות שייערך במקביל למשחק שאסור לפספס. אין שאלה בכלל.
קחו מספר: 2 מ-8
לטורקיה יש נציגות כפולה ברשימת שמונת השחקנים מגיל 21 ומטה עם שווי השוק הגבוה בעולם (לפי "טרנספרמרקט") – גולר (110 מיליון אירו, רביעי) ויילדיז (75 מיליון אירו, שמיני). העתיד ורוד.
התחזית: טורקיה ראשונה
ארה"ב תגיע למחזור הסיום מהמקום הראשון אחרי שני ניצחונות, אך תפסיד לטורקיה במשחק רב שערים ותאבד את הפסגה. פרגוואי תעלה מהמקום השלישי.
