רשת 'פוקס', שמשדרת את כל משחקי המונדיאל בארה"ב, ידעה בדיוק איזו משבצת היא מייעדת לזלאטן איברהימוביץ' כשהחליטה להחתים אותו כאחד משלושת חברי הפאנל המוביל באולפן. מימינו יושב תיירי הנרי, פרשן חכם ואלגנטי כמו השחקן שהיה; לשמאלו יושב אלכסיי לאלאס, אייקון כדורגל אמריקאי, עד כמה שכבר יש דבר כזה, שהוא הפרשן המושלם לאמריקה של דונלד טראמפ - צעקני ולא מוסיף הרבה ערך, אבל מייצר שפע אקשן ב-X; והוא, זלאטן, צריך להיות שילוב של שניהם - לספק משהו מהידע של הנרי ואת הקליפים הוויראליים של לאלאס.
למעשה, המשימה האמיתית שהוטלה עליו הייתה להנגיש לאמריקאים משחק שאמנם הופך יותר ויותר פופולרי בארה"ב, אבל עדיין יש לו מרחב צמיחה עצום ממש. "אנחנו שמחים שזלאטן אישר ל'פוקס' שיצטרף אלינו בסיקור הגביע העולמי", נאמר בהודעה של הערוץ בחודש מרץ.
מככב גם עם המיקרופון. זלאטן איברהימוביץ'
(צילום: AP Photo/Luca Bruno)
האיש שפעם רשם את שמו כסימן מסחרי באירופה, עולה ל'פוקס' סכום סודי שלפי ההערכות נע סביב 1.5 מיליון דולר לקצת יותר מחודש עבודה ("אי אפשר לתמחר אותי, הם משלמים על הזכות שאשב באולפן"), ורגע לפני סיום הסיבוב הראשון, כבר ברור שהוא שווה כל סנט. כאשר אחרי המשחק בין בלגיה לאיראן אמר איברהימוביץ' "במחצית הראשונה כמעט נרדמתי, במחצית השנייה נרדמתי", כתב עליו הקומיקאי רוי ווד ג'וניור: "ככל שהוא יותר משועמם, כך הוא נהיה יותר מבדר. זה כמו סנופ דוג הפוך".
הותיר חותם בכל מקום
המעבר של זלאטן בן ה-44 לעמדת פרשן באולפן אמריקאי אילץ אותו לעשות שני שינויים: הוא לא מגיע לעבודה עם חליפה מסודרת וגם הקוקו נעלם. הרגל אחד שלא השתנה מקריירת משחק שנמשכה 25 שנה, זו הצורה בה הוא מדבר על עצמו. את זה הוא עדיין עושה בגוף שלישי. "הם רוצים את זלאטן, ואני אתן להם את זלאטן שוב, אבל מזווית אחרת", אמר ל'וול סטריט ג'ורנל' לפני תחילת המונדיאל.
איברהימוביץ' הופיע בשני מונדיאלים עם שבדיה, וכפי שאמר השבוע בכאב כשראה את לאו מסי מבקיע בקצב של משחק כדורסל - הוא לא כבש בהם אפילו שער אחד. הוא פרש ב-2023, דמות באמת אייקונית בכדורגל המודרני, והתרחק במקצת מהזרקורים. אבל שלוש שנים בלי מצלמה בפנים זה הרבה יותר מדי עבורו, ואין כמו האולפן המרכזי של הגביע העולמי בארה"ב כדי להחזיר אותו למקום שבו הוא מרגיש הכי נוח. "כולם שפטו אותי במשך 25 שנה", אמר, "ועכשיו סוף סוף אני יכול לשפוט אחרים, אבל בדרכי שלי - נחמדה או לא - בואו נראה באיזה מצב רוח אני".
מצבי הרוח עיצבו את כל קריירת המשחק של זלאטן. הוא הותיר חותם בכל מקום. חלוץ מלא בכישרון, עם פתיל קצרצר ופה גדול, שהלך מכות גם עם יריבים וגם עם חברים לקבוצה, ויש לו דעה על כל דבר. הפעם האחרונה בה איברהימוביץ' הופיע מול קהל אמריקאי, הייתה כשחקן לוס אנג'לס גלקסי, אליה הגיע ב-2018 אחרי פציעה קשה בברך, רק "כדי לראות אם אני חי או לא". כשהבין שהוא חי, חזר לעוד ארבע עונות במילאן לפני שפרש בגיל 41, ולראשונה בחייו גם היה בפאניקה. לא היה לו מושג מה יעשה.
בדרך להוליווד?
ג'רי קרדינלה, המיליארדר האמריקאי שהוא גם הבעלים של מילאן, מנהל עכשיו את הקריירה של איברהימוביץ'. הוא עזר לארגן לו את הג'וב במונדיאל, והשניים מאמינים שזה יכול להיות קרש קפיצה להוליווד. "השאיפה שלי עבור זלאטן", אמר קרדינלה, "היא להפוך אותו לנבל הבא של ג'יימס בונד". איברהימוביץ' ישמח לחזור לבית בלוס אנג'לס אותו לא מכר גם אחרי שעזב את הגלקסי, והוא רואה במונדיאל סוג של אודישן.
הוא הבהיר מראש שאין לו כוונה להציג טקטיקות מורכבות לקהל, "זלאטן שם כדי להיות זלאטן", הסביר, והוא מספק את הסחורה. במיוחד כשהוא מצטרף להנרי בהתעמרות בלאלאס. הנרי עושה את זה באופן מעודן - או פחות מעודן בקליפ ויראלי בו נראים הוא וזלאטן משתעשעים עם כדור באולפן ומתעלמים לגמרי מלאלאס - אבל עידון זה לא בשביל זלאטן. הוא פשוט מבטל את דעותיו של לאלאס.
אחרי הניצחון של צרפת על סנגל, האשים לאלאס את הנבחרת הצרפתית בשחצנות. "זו לא שחצנות, זה ביטחון עצמי", אמר איברהימוביץ' באמת בלי לחשוב יותר משנייה, "אנשים בורים יגידו שזו שחצנות, אנשים אינטליגנטים יגידו שזה ביטחון עצמי". לאלאס חיפש פינה חשוכה להתחבא בה, הנרי פער עיניים, הקליפ שרף תוך שניות את הרשת, מנהלי 'פוקס' בכו מאושר. כאשר לאלאס יצא מהאולפן במהלך הניצחון של ארה"ב על אוסטרליה, הביט זלאטן למצלמה ואמר: "אין בעד מה, אמריקה".
בסופו של דבר זלאטן הוא לא באמת פרשן. פה ושם בורחת לו תובנה, בכל זאת הוא היה שחקן גדול, אבל לא משלמים לו כדי שיספק תובנות. כי כמו שענה כשנשאל לגבי 73 מיליון האנשים שעוקבים אחריו באינסטגרם וטוויטר: "אין לי עוקבים, יש לי מאמינים", ואלה נצמדים לכל מלה שלו.
