כדי להבין אם ארגנטינה היא באמת פייבוריטית לזכות במונדיאל, נעשה תרגיל מחשבתי ונוציא ממנה את לאו מסי. בואו נראה מה יש לה בלעדיו:
בשער, דיבו מרטינס. שוער משוגע שכאילו יצא מהניינטיז, מעמודי התווך של הזכייה הדרמטית של אסטון וילה בליגה האירופית. הסיפור של דיבו הוא התגלמות הטירוף הארגנטינאי המזוקק ביותר. רק לאחרונה, בגמר הגדול מול פרייבורג הגרמנית, הוא עלה למגרש והציג תצוגת שוערות הירואית בדרך לניצחון 0:3 מוחץ – כל זאת כשהוא משחק עם שבר באצבע, מסרב בתוקף לשמוע לעצת הרופאים ולשבת על הספסל. בנבחרת הוא מוביל הגנת ברזל שספגה רק 10 שערים ב־18 משחקים.
אבל הטירוף של דיבו לא נגמר בהצלות מרהיבות; הוא הלב המנטלי והסמן הקשוח של חדר הלבשה שלא מוכן לקבל בינוניות. כאשר ארגנטינה ניצחה במשחק הכנה את מאוריטניה בתוצאה 1:2, משחק שהיה אמור להיות טיול קליל אך הפך למשחק הגנה מנומנם ורך בחצי השני, דיבו לא חגג. הוא יצא לתקשורת ובזעם בלתי נשלט הגדיר את ההופעה כ"אחד המשחקים הגרועים ביותר ששיחקנו אי פעם", כשהוא מאשים את חבריו בחוסר תשוקה ובחוסר לב. קריאת ההשכמה הזו זיעזעה את הנבחרת באופן מיידי, ובמשחק ההכנה הבא הם כבר פירקו את זמביה 0:5.
בקישור, אנסו פרננדס – שפרץ לתודעה במונדיאל הקודם בטורניר שבו הוכתר לשחקן הצעיר המצטיין. היום הוא הברומטר של צ'לסי בקישור, ומשנה לשנה הוא מבסס את עצמו כאחד הטובים בעולם בתפקיד. קשר חכם וגם הוא בעל כישורי מנהיגות. כבש בנגיחה את השער שהעלה את צ'לסי לגמר הגביע האנגלי. הייתה לבלוז עונה רעה, אבל הוא סיים אותה עם 10 שערים.
בהתקפה, לאוטרו מרטינס. בן 28 ומרגיש שהוא כוכב אינטר כבר 20 שנה. לאוטרו מגיע למונדיאל בשיאו, אחרי עוד עונה פנטסטית במדי הנראזורי שבה ביסס את מעמדו כקפטן המנהיג וכבש מספיק כדי לטפס אל המקום השלישי והמכובד ברשימת כובשי כל הזמנים של מועדון הפאר האיטלקי. הוא חלוץ קטלני, אפילו קצת אנדרייטד. אם היה משחק במועדון יותר מתוקשר, נניח מנצ'סטר יונייטד או ליברפול, הוא בוודאות היה מועמד לכדור הזהב.
לצידו, חוליאן אלבארס. חלוץ? עושה משחק? קוסם? תבחרו איך לקרוא לו. אלבארס הוא הכל מהכל, שחקן הלחץ המושלם שתנועתו הבלתי פוסקת מתישה כל הגנה. ברצלונה מתפללת כל יום שאתלטיקו מדריד תיכנע ללחצים ותמכור לה אותו.
הפערים קטנים: ברצלונה מוכנה לשלם 100 מיליון יורו, אתלטיקו דורשת לפחות 200 מיליון, בעוד סעיף השחרור הרשמי שלו עומד על חצי מיליארד יורו. ההתעקשות שלו לעזוב את מנצ'סטר סיטי בזמנו הוכיחה את עצמה. הוא האמין שביכולותו להפוך לסופרסטאר, לא אחד שחי מהפירורים של ארלינג הולאנד ומקבל אינספור הוראות מפפ. זה הצליח לו.
תכירו: ניקו פאס
לצד הוותיקים, המאמן ליונל סקאלוני דאג להזרים דם צעיר לנבחרת כדי למנוע שאננות. השם החם ביותר הוא ניקו פאס (21), קשרה המוכשר של קומו האיטלקית שפרח תחת הדרכתו של ססק פברגאס ובעונה האחרונה רשם 12 שערים ו־6 בישולים. פאס ערך הופעת בכורה חלומית במוקדמות מול בוליביה כשרשם בישול גאוני למסי, ובמשחק הידידות מול מאוריטניה כבש שער מרהיב בבעיטה חופשית שגרם למסי למחוא לו כפיים. ריאל מדריד מכרה אותו לקומו, אבל שמרה לעצמה את הזכות לקנות אותו בחזרה ב־9 מיליון יורו. היא תעשה את זה בוודאות, ובעונה הבאה הוא ינסה למצוא את עצמו בין אמבאפה לוויניסיוס.
לאחר הופעת הבכורה שלו, פאס הצעיר הודה בכנות ובהתרגשות בפני התקשורת כי "היה פשוט נבוך מדי ומבוהל מכדי לגשת ולדבר עם מסי בחדר ההלבשה". אולם מסי עצמו לא נותר אדיש והרעיף עליו שבחים חסרי תקדים בתקשורת: "הוא ילד פנטסטי, יש לו ראש מדהים והוא מבין את המשחק בצורה מושלמת". לצידו של פאס פורח גם ולנטין בארקו, מגן שמאלי משטרסבורג שיעבור לצ'לסי ויהיה הרכש הראשון של צ'אבי אלונסו.
אם כל השמות הללו עדיין לא מספיקים כדי להמחיש את העומק, צריך להסתכל על הדבק שמחבר את חדר הלבשה הזה – ובראש ובראשונה על רודריגו דה פול. דה פול התאהב בתדמית "שומר הראש של לאו מסי" והלך איתה עד הסוף.
הקשר המיוחד והעמוק ביניהם הוביל לכך שדה פול החליט לעזוב את אתלטיקו מדריד ועבר למיאמי, רק כדי לשחק לצידו של מסי ב־MLS ולשמור עליו מפני המגנים הלא ממש אגרסיביים של הליגה האמריקאית. אבל מעבר לחברות העמוקה עם מסי, דה פול עדיין נחשב לעוגן עבור נבחרת ארגנטינה. בגיל 32, הוא עדיין שייך לרמות הגבוהות ביותר וביחד עם אלכסיס מק אליסטר ופרננדס הוא יוצר שלישיית קישור קטלנית.
מסי שואו
עכשיו תוסיפו לכל זה את מסי, ותקבלו פייבוריטית חזקה, צלע בלתי נפרדת ממה שסוכנויות ההימורים מכנות "ארבע הגדולות". יחד עם צרפת, אנגליה וספרד. נבחרות שעל הנייר נמצאות ברמה אחת מעל השאר, ופיפ"א דאגה לכך שהן יכולות להיפגש רק בחצי הגמר.
מסי, שיחגוג את יום הולדתו ה־39 במהלך שלב הבתים של הטורניר, מגיע למונדיאל שישי בקריירה אחרי שהשיג הכל. למרות שחווה פציעה קלה שגרמה לו להתאמן בנפרד בימיו הראשונים של מחנה האימונים בקנזס סיטי – בארגנטינה אישרו כי הוא צפוי להיות כשיר לחלוטין ולפתוח במשחק הראשון מול אלג'יריה. מסי מגיע למונדיאל אחרי שאיך לומר במילים עדינות, הוא שבר את ה־MLS.
האיש עבר את מחסום ה־900 שערים, לקח אליפות וגרם למאות אלפים לבזבז את המשכורת השנתית שלהם כדי לראות אותו. הוא לא אותו מסי חסר הביטחון של העשור הקודם. נראה שהפרעוש מאוד נהנה מעמדת המנהיג הבלתי מעורער, שאפילו המאמן מפחד ממנו קצת. אין שאלה לגבי יכולתו לתרום לנבחרת. וגם אם הוא יהיה בכושר מחריד - לא יוכלו לבוא אליו בטענות. המצב המנטלי שהוא נמצא בו קרוב למושלם.
בית 10 הוא בית מאוד נוח, אלג'יריה, אוסטריה וירדן לא אמורות להקשות על מסי וחבריו. ההיסטוריה מלאה באלופות עולם שהתרסקו כבר בשלב הבתים: צרפת 2002, איטליה 2010, ספרד 2014 גרמניה 2018. מאז ברזיל ב־1962 אף נבחרת לא זכתה בשני מונדיאלים ברציפות. אנחנו מדברים על הימים בהם כדורגלנים היו מעשנים סיגריות במחצית. לארגנטינה עצמה יש כמה התרסקויות יפות כמו הנבחרת הנוצצת של 2002 שעפה בשלב הבתים (להגנתה ייאמר, זה היה בית המוות).
ארגנטינה היא גם לא ברזיל, תמיד היה לה אופי מעצבן והיא לא מפחדת לשחק כדורגל מכוער כשצריך. היו לה גם נבחרות לא מרשימות שמצאו את עצמן בשלבים המאוחרים (גמר ב־2014). היא נראית כמו מועמדת טבעית לעשות את הבלתי ייאמן ולתפוס מקום בהיסטוריה לצד פלה וגארינצ'ה שהביאו לשכנה שתי זכיות רצופות (1958, 1962) במונדיאל. זה ירגיז את הברזילאים מאוד, זה יגרום לארגנטינאים להגיד שזאת הנבחרת הגדולה בהיסטוריה וייפתח עידן חדש של ויכוחים באינטרנט. בטוח שהעניין ייתן למסי וחבריו עוד מוטיבציה.
