אוהדי מקסיקו מוכנים לשריקת הפתיחה של המונדיאל.
(צילום: עוז מועלם)
איצטדיון אצטקה המיתולוגי במקסיקו סיטי כתב כבר היסטוריה מרשימה בדפי הגביע העולמי בכדורגל. פלה הגדול ניצח את איטליה בגמר 1970 1:4, מראדונה הפעיל את יד האלוהים ב-1986 ואת בורוצ'אגה בגמר באותה איצטדיון כדי לקחת את הגביע לארגנטינה.
הלילה, 22 שעון ישראל, יעלו באצטקה מקסיקו ודרום אפריקה למשחק הפתיחה של המונדיאל, בשידור חוזר של פתיחת מונדיאל 2010 בדרום אפריקה. אז זה נגמר 1:1, הלילה אולי ייפתחו שערי הגיהינום אם המארחת לא תנצח, כי מדינה שלמה משוכנעת שהדרום אפריקנים הם בסך הכל משוכה קלילה בדרך אל הגמר, לא פחות.
אין דרך עדינה לומר זאת: מי שלא נמצא בתוך מקסיקו סיטי לא יוכל לקלוט באמת מהי פניקה קולקטיבית שמהולה באופוריה אינסופית. בצד המקסיקני, הלחץ הציבורי עבר מזמן את הגבול. המאמן הוותיק חאבייר אגירה, שחזר לקדנציה שלישית כדי להציל את המולדת, יודע שכל תוצאה פרט לניצחון מוחץ תתקבל בבירה כטרגדיה לאומית. ברמה המקצועית, חדר ההלבשה של מקסיקו עבר מיני דרמה בשבועות האחרונים. פציעתו של השוער הראשון לואיס מלאגון טרפה את הקלפים והשאירה את העמדה בין הקורות לראול ראנחל הצעיר, שהציג יציבות מרשימה במשחקי ההכנה (ספג שער בודד בשלושה משחקים).
למרות שמועות על קאמבק הירואי של גיירמו אוצ'ואה בן ה-40 למונדיאל שישי, אגירה צפוי לתת את המפתחות שוב לראנחל. בחלק הקדמי, אל טרי מגיעה בכושר שיא אחרי 1:5 מוחץ על סרביה. מי שצפוי לפתוח בחוד הוא ראול חימנס הוותיק, שיקבל עדיפות על פני סנטיאגו חימנס של מילאן. שימו עין במיוחד על חילברטו מורה, סנסציה מקסיקנית, קשר בן 17 בלבד, אבל במקסיקו טוענים שהוא הולך לשחזר את המונדיאל הראשון של פלה, שהיה באותו גיל ב-1958, הגביע הראשון של ברזיל. ״הוא הקלף הגדול שלנו״, אומר אוהד מקסיקו אוסקר שפגשנו בכיכר העצמאות בעיר, אנחל דה לה אינדפנדיינסה. אם מורה יעלה לדשא, הוא ישבור את השיא המקומי של מנואל רוסאס, השחקן הצעיר ביותר בתולדות נבחרת מקסיקו בגביע העולם, שיא שמחזיק מעמד משנת 1930, המונדיאל הראשון.
"הקבוצה נמצאת בכושר הפיזי, האתלטי והמנטלי הטוב ביותר שלה", הצהיר המאמן אגירה במסיבת העיתונאים שבה ניסה להנמיך ציפיות מול התקשורת המקומית המורעבת. "אנחנו מכבדים את דרום אפריקה בצורה בלתי רגילה. הסגנון שלהם הוא לא אפריקאי טיפוסי ולא אירופאי, אלא מיקס חכם ומסוכן מאוד. יש להם מאמן בלגי (הוגו ברוס) שיודע בדיוק איך להעמיד קבוצה טקטית. לא משנה מי יעלה אצלנו, השיטה לא תשתנה - לחץ גבוה, התנפלות על הכדור ומעברים מהירים״.
דרום אפריקה מגיעה בתפקיד האנדרדוג המושלם, זה שמחזיק ביד סיכה ומחפש את הבלון המקומי. למרות שחלק מחברי המשלחת חוו עיכובים מעצבנים בהגעה בשל בעיות ויזה ופספסו ימי התאקלמות יקרים בגבהים של מקסיקו, בהם עוזר המאמן ורופא הנבחרת, הם קיבלו זריקת עידוד מורלית נאה: המגן השמאלי המצוין אוברי מודיבה, שהיה בספק גדול בגלל פציעה קשה בשריר הירך האחורי, השלים אימון מלא וצפוי לפתוח ב-11.
המאמן הבלגי של הדרום-אפריקאים, הוגו ברוס, שיחק לפני 40 שנה באותו אצטדיון מול מקסיקו (בלגיה הפסידה 2:1), ומכיר היטב את האווירה. מקווה שהשחקנים שלו יעמדו בפחד הקהל. "עבורנו זו הולכת להיות חוויה פנטסטית, אבל המפתח שלנו פשוט ומורכב כאחד״, הסביר. ״הדבר הכי חשוב הוא שניצמד לתכנית המשחק המקורית שלנו, ופשוט לא נקשיב למה שקורה ביציעים. אם נצליח לנטרל את הרעש של הקהל המקסיקני בדקות הראשונות, הלחץ יתחיל לעבוד לרעתם".
זו הפעם הראשונה של דרום־אפריקה בטורניר מאז שאירחה ולא עמדה בציפיות ב־2010, וגם הפעם לא אמורה להגיע רחוק. רוב הסגל מורכב משחקני שתי הקבוצות הגדולות של המדינה, מאמלודי סאנדאונס ואורלנדו פיירטס, והנשק המרכזי אמור להיות הסקורר לייל פוסטר. אמנם ברנלי ירדה מהפרמייר־ליג, אבל הוא עשה את שלו העונה מול השער. פוסטר (25) נחשב לשחקן שולי בסגל עד לשנה שעברה, אבל ההצטיינות באנגליה סידרה לו עוד הזדמנות, והוא נראה מצוין במשחקי המוקדמות ובאליפות אפריקה.
בזמן שהמאמנים מנתחים מערכים ושחקנים מדברים על לחץ, באנחל דה לה אינדפנדיינסה כבר מתנהל המונדיאל האמיתי. אליוט, דרום אפריקאי שמתגורר כיום באוסטרליה, הגיע למקסיקו כחלק מחבורה של 30 אוהדים. הדרך ארכה כמעט 27 שעות, אבל הוא לא התלונן לרגע. "ב-2010 העולם הגיע אלינו, עכשיו אנחנו באים אליהם", הוא מחייך. על מחירי הכרטיסים הוא מעדיף לא להרחיב. "זה הרבה כסף! ומה התחזית שלו? "אני חושב שזה יהיה כמו ב-2010". כלומר, עוד 1:1 במשחק הפתיחה.
לידו מצאנו את מיי, ברזילאית שחיה במקסיקו סיטי כבר שנה. מבחינתה, האלופה הבאה כבר ידועה. "ברזיל", היא פוסקת בלי למצמץ. "יש לנו נבחרת טובה מאוד". היא עדיין מאמינה שניימאר מסוגל להוביל את הסלסאו, אבל מתלהבת במיוחד מילד הפלא אנדריק. "הוא מדהים. ראיתי אותו כובש במשחק האחרון ופשוט התחלתי לחגוג איתו".
את האופטימיסט הגדול ביותר מצאנו דווקא אצל המקומיים. אוסקר, מקסיקני גאה, הביט בנו במבט מעט מופתע כששאלנו מי לדעתו יניף את הגביע. "מקסיקו", הוא יורה מיד. למה? "ננצח את הבית, נעבור את קוריאה, נגיע לרבע הגמר ומשם הכל אפשרי״. ומי האיש החשוב ביותר? "מורה", הוא פוסק.
הכל כבר מוכן, אומרת אמי. הגיע הזמן ללכת למורה.
