בעוד פחות שבוע ייפגשו נבחרות ישראל ואיסלנד בבודפשט לחצי גמר פלייאוף העלייה ליורו. מאמן נבחרת איסלנד, אוגה הריידה, שאתמול (שישי) פירסם את הסגל שלו לקראת ההתמודדות, התבטא לגבי המשחק, ובניגוד לדברים החריפים שהיה לו להגיד על ישראל עד לא מזמן - הוא נשמע מפויס יותר.
"אנחנו עומדים לשחק נגד כדורגלנים, לא נגד חיילים, כך שנהיה חייבים להפגין ספורטיביות", אמר הריידה. "אני שואף לשלום בכל העולם. המצב בעזה לא נוח לאף אחד, ואני לא מסכים עם אף צד בסכסוך הזה. אם הייתי נדרש לשחק בישראל, לא היה לי אכפת לעשות את זה".
1 צפייה בגלריה
הריידה מאמן נבחרת איסלנד
הריידה מאמן נבחרת איסלנד
שם את הפוליטיקה בצד. הריידה
(צילום: Mike Hewitt/Getty Images)
בחודש שעבר אמר המאמן הנורבגי דברים אחרים. "התחושה היא שמדובר במשחק שיכול להיות קשה לשחקנים שלי", אמר לאתר mbl במדינתו, "אני מעדיף לא לשחק מול ישראל, ובלי קשר לספורט. כפי שנראים העניינים היום, חשוב להפריד פוליטיקה, וצריכים לשים את הרגשות בצד".
עוד אמר באותו ריאיון: "יש לי את הרגשות שלי לגבי המלחמה שמשתוללת במזרח התיכון, אבל אני חייב לשים אותם בצד ולנסות להסתכל על המשחק הזה בעין חיובית. הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה לנצח את ישראל".
בתחילת החודש אמר הריידה דברים חריפים הרבה יותר: "לא צריך לשחק נגד נבחרת ממדינה שמעוללת דברים איומים ונוראים לנשים, ילדים ואזרחים חפים מפשע. מצד שני, אם נסרב לשחק, אופ"א עלולה להעניש אותנו בחומרה".
המשחק בין ישראל לאיסלנד יתקיים בשבוע הבא ביום חמישי בבודפשט (21:45), ונחשב כמשחק בית של ישראל. כזכור, לאור מלחמת חרבות ברזל הכחולים-לבנים עדיין לא יכולים לארח את משחקיהם בארץ. המנצחת במשחק זה תתמודד מול אוקראינה או בוסניה, שייפגשו בחצי הגמר השני. המנצחת בגמר (שיתקיים בפולין) תעלה ליורו שייערך בקיץ הקרוב בגרמניה ותשובץ בבית מספר 5, יחד עם בלגיה, סלובקיה ורומניה.

לא הנבחרת שהייתה

איסלנד הנוכחית היא ממש לא אותה נבחרת שהדהימה את העולם כשהגיעה לרבע גמר היורו ב-2016 והעפילה למונדיאל 2018, ולמעשה היא גם לא אותה נבחרת שפגשה ישראל פעמיים בליגת האומות ב-2022 (שני המפגשים הסתיימו ב-2:2, אך הכחולים-לבנים סיימו במקום הראשון בבית שכלל גם את אלבניה ועלו לדרג A).
ההתרסקות שאיסלנד חוותה בשנים האחרונות נמשכה גם בקמפיין מוקדמות היורו האחרון. דור הזהב הזדקן, חלק מהשחקנים הבכירים פרשו ושערוריות שקשורות לעבירות מין ואלימות פגעו קשות בנבחרת, כאשר כל ראשי ההתאחדות האיסלנדית התפטרו בגלל הסערות הגדולות.