עם כל הכבוד לפדריקו קייזה, ההחתמה היחידה שעשתה ליברפול בקיץ שעבר, תרומתו של האיטלקי לאליפות מס' 20 היא חסרת חשיבות. את האליפות הזאת לקחה הקבוצה שיורגן קלופ בנה ועיצב. עיקר העבודה של ארנה סלוט, שנכנס לנעליו הגדולות של קלופ שעזב לאחר שמונה וחצי עונות מוצלחות, הייתה ליישם את המשפט המפורסם: If it aint broke, don’t fix it. אם זה לא שבור, אל תתקן.
המאמן ההולנדי איפשר למוחמד סלאח לעשות ככל העולה על רוחו בצד ימין של המגרש, וזה החזיר לו עם 28 שערים ו-19 בישולים בליגה (לא סופי), כולל אחד מכל אחד אתמול במשחק ההכתרה באנפילד מול טוטנהאם. יחד עם היציבות שוואן דייק ואליסון (נזכיר את קלהר, השוער המחליף בתחילת העונה כאשר אליסון היה פצוע) המשיכו להביא להגנה, ומרכז השדה שנשלט ע"י מק אליסטר, סובוזלאי וחראבנברך, לליברפול הייתה קבוצה מאוזנת עם תוכנית משחק מסודרת.
קשה להיזכר באיזו הצגה גדולה שהייתה לקבוצה העונה (אולי מול יונייטד באולד טראפורד שהסתיים ב-0:3 קליני, ריאל מדריד בליגת האלופות ואתמול מול טוטנהאם), והכדורגל לא תמיד היה נעים לעין, בטח לא באותם קצב ודורסנות שהתרגלנו אליהם תחת קלופ, אבל זה לא בגלל מחסור במצבי הבקעה, אלא יותר בגלל שהחלוצים דרווין נונייס (שחווה עונת בלהות וככל הנראה יעזוב בקיץ) ודיוגו ז'וטה (היה פצוע בחלקם גדולים מהעונה, כרגיל, ואיבד מהחדות שלו) לא תיפקדו. בנוסף, לואיס דיאס וקודי גאקפו היו בינוניים במשחקים רבים ולא הראו את הניצוצות שאליהם הורגלנו. היה גם יותר דגש על ההגנה, ובכל זאת ליברפול הבקיעה יותר שערים מכל קבוצה אחרת בליגה. מעניין לחשוב מה יקרה כשיהיה חלוץ של 20-25 שערים בחוד?
האליפות הזאת מגיעה די בהפתעה. תשאלו כל אוהד ליברפול מה הציפיות היו בתחילת העונה, והרוב קיוו לסיים ברביעייה הראשונה, לתת הופעות טובות בליגת האלופות ואולי איזה גביע מקומי. בכל זאת, לוקח זמן להחליף דמות כל כך דומיננטית כפי שקלופ היה ואיש לא היה בא בטענות לסלוט. במקום זאת, הקבוצה סיימה ראשונה בטבלת ליגת האלופות כאשר בדרך היא מנצחת את אלופות ספרד, גרמניה וצרפת (וגם עפה בשמינית מול אותה אלופה צרפתית), הפסידה בגמר גביע הליגה וזכצה בפרמייר ליג בפער דו ספרתי, כאשר כבר בחג המולד היה נראה שהיא בורחת. גם רוב הפרשנים שבכל עונה מנחשים את הרביעייה שלהם בצמרת, טענו שהקבוצה תסיים מקום רביעי או שלישי במקרה הטוב, כך שההפתעה היא במספר רבדים.
לאליפות הקודמת בעונת 2020 חיכיתי 30 שנה, ולזו "רק" 5. למרות שנותרו 7 שחקנים במועדון מאותה אליפות היסטורית ב-2020, קשה להשוות בין השתיים. האחת הגיעה כתוצאה מתהליך בנייה הדרגתי של קלופ אחרי עשורים של סבל, החלפת מאמנים, שיטות ועשרות שחקנים בינוניים, והשנייה מגיעה במקריות אבל אחרי תקופה טובה, ודווקא אחרי שקלופ עזב, לאחר שהשאיר קבוצה תחרותית.
אם להיות הוגנים, החולשה של מנצ'סטר סיטי, לאחר שזכתה בארבע אליפויות רצופות, והפציעות של ארסנל, גם תרמו לאי התחרותיות שהייתה לליברפול, אבל זה לא מוריד מההישג המרשים של סלוט והקבוצה, ובטח לא יעניין את אוהדי ליברפול שרואים את קבוצתם משווה את שיא הזכיות בליגה. יש גם שיגידו שהליגה הייתה מהקשות בשנים האחרונות, לראייה 5-6 קבוצות שעדיין נלחמות על כרטיס לליגת האלופות, ו-3 קבוצות אנגליות בחצאי הגמר של הגביעים האירופיים.
העונה הבאה כבר באמת תהיה של סלוט. חלק מהשחקנים יעזבו ויוחתמו חלוץ אחד (איסק מניוקאסל?) ומגן (מדברים על קרקז, הצעיר ההונגרי המעולה מבורנמות') לכל הפחות, ואולי גם עוד שחקן מרכז שדה. עם התיאבון יגיעו גם ציפיות שונות ורף הלחץ יעלה לשחזר את ההצלחה של העונה. היריבות ארסנל וסיטי גם יתחזקו ויהיה מרוץ תלת ראשי לאליפות, זאת מבלי להזכיר את צ'לסי, אסטון וילה וניוקאסל שימשיכו לחכות למעידה של אחת משלוש הטוענות לכתר ולהוות הפתעה לזכייה בעצמן. הארכת החוזה לשנתיים של סלאח ו-ואן דייק לפני מספר שבועות (ואולי גם טרנט אלכסנדר ארנולד בסוף העונה) נותנת אורך נשימה לבנות קבוצה חדשה בדמותו של סלוט וללא זעזועים קשים.
קלופ בוודאי יהיה בחגיגות האליפות אבל החותמת שהשאיר במועדון תמשיך להדהד עוד שנים רבות, ולנו האוהדים נותר רק להגיד שוב תודה שהענק הזה הציל את המועדון וליהנות מהמורשת שהשאיר ליורשיו.
YNWA
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
