צריך יותר מיד אחת או שתיים כדי למנות את הבעיות של ליברפול העונה, שחווה התרסקות מביכה אחרי אליפות די מרשימה תחת המאמן ארנה סלוט. אחת מאותן בעיות היא גזרת הרכש, והבולט שבה – פלוריאן וירץ. או שאולי כבר לא.
הקשר שהגיע בקיץ לאנפליד מבאייר לברקוזן בסכום שיא של 116 מיליון ליש"ט, לא רשם שער או בישול עד חודש דצמבר, כשגברו הקולות שאולי בכלל צריך להוציא את הכישרון בן ה-22 לעונת השאלה, לפני שיהיה בשל לקחת את המושכות של האדומים. אבל אז הגיע חודש ינואר ואיתו גם התפנית – ארבע שערים ובישול בשבעת המשחקים האחרונים בפרמייר-ליג .
"מדובר בשחקן מיוחד", אומר הפרשן ושחקן העבר של ליברפול, ג'יימי קראגר, שהיה אחד המבקרים הגדולים של הגרמני עד לאחרונה. "הוא משתפר כל הזמן ואין ספק היום שהוא בעל איכות אמיתית".
אבל המחמאות של בלם העבר לא עוצרות שם: "הפרמיירליג איבדה את קווין דה בריינה, אבל אנחנו קיבלנו את וירץ. מדובר בשחקנים מיוחדים שמגיעים לליגה שלנו. אני צופה בו הרבה ותוהה אם הוא יכול להגיע לרמה של דה בריינה. כשאני צופה בווירץ, אני חושב שהוא יכול להיות נעים לעין כמו דוד סילבה - יש לו קצת משניהם, אם כי אני לא בטוח שהוא יגיע למספרים של דה בריינה".
על קשיי הקליטה של הקשר, אמר קראגר: "באחת ההופעות מול סיטי, גארי נוויל אמר עליו שהוא 'נראה כמו ילד'. עכשיו יש לו את סיטי באנפילד (ראשון, 18:30). הוא בטוח בעצמו. הוא עבר מילדות לבגרות, וזאת הזדמנות מצוינת לתת לנוויל לאכול את הכובע".
"הוא כבר קיבל את ה'טייטל' של הרכש הכי גרוע בכל הזמנים, כינויים כמו 007, כשהוא לא כבש ולא בישל", אומר שחקן עבר אחר של ליברפול, ג'רמיין פנאנט, "אבל האמנתי בו. לדעתי זה נבע מזה שגם הקבוצה לא הייתה במקום ממש טוב. עכשיו, אחרי שהוא התאקלם, אפשר לומר שליברפול עשתה השקעה טובה. הוא נראה כרגע כמו אחד הטובים בתפקיד הזה בפרמייר-ליג".
העיתונאי ג'יימס פירס מ"האתלטיק" הצטרף לשבחים: "אנשים מיהרו לבקר אותו בגלל גובה דמי ההעברה, אבל תמיד אמרתי שבסוף מדובר בבחור בן 22 שיוצא לראשונה מגרמניה ומצטרף לקבוצה שגם ככה לא תפקדה כל כך - שם רגשתי כלפיו הרבה אמפתיה. במשך מספר חודשים הוא כבר משדר סימני התאוששות, גם ההבנה בינו ובין הוגו אקיטיקה גדלה".
בריאיון עם BBC אמר השחקן עצמו על תקופת ההתאקלמות: "התרגשתי מאוד כשהגעתי ורציתי להצליח מייד - אבל זה לא קרה. פשוט הייתי צריך להישאר חזק בראש ולהמשיך להאמין בעצמי שבשלב מסוים זה חייב לקרות. אמרתי לעצמי: 'היית כל כך טוב בגרמניה, לא יכול להיות ששכחת איך משחקים כדורגל'. בשורה התחתונה - אני חושב שהתמודדתי עם זה ממש טוב והאנשים סביבי עזרו".
