פרנץ בקנבאואר, ג'ובאני טראפטוני, אוטמר היצפלד ואוטו רהאגל בשנות התשעים, לואיס ואן חאל, פפ גווארדיולה, יופ היינקס וקרלו אנצ'לוטי בשנות האלפיים. באיירן מינכן מושכת את השמות הנוצצים והמבוקשים של שוק המאמנים, מציעה להם כבר עשורים את אחת המערכות המקצועניות והתחרותיות ביותר באירופה. עכשיו, רגע לפני הגומלין הענק בברנבאו מול ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות (הערב, 22.00, 2:2 במשחק הראשון), וכשכבר ידוע שתומאס טוכל לא ימשיך, הגיע הזמן לעבור לשם הבא ברשימה. מי מספר 1 בתור? אה, הוא לא פה? 2? מישהו במספרים עד 10? רגע, מה זאת אומרת שאין תור?
שני מחזורים לסיום העונה בגרמניה - כשבאיירן שאיבדה את האליפות אחרי 11 שנים נמצאת בסכנה לסיים שלישית – וכשההכנות לעונה הבאה כבר צריכות להיות בקצב גבוה, באליאנץ ארנה די אבודים בנוגע להמשך. הרשימה יוצאת דופן, באיירן קיבלה יותר סירובים מבחור בטינדר שכותב שהתחביב שלו הוא הצתה.
טעות, טועים, טעינו
ככל הנראה, בבאיירן יודעים שעשו טעות כשמיהרו לפטר את יוליאן נגלסמן לפני שנה בגלל יכולת פושרת אחרי פגרת המונדיאל, והיו רוצים לראות אותו חוזר, אבל בינתיים המטאור בן ה-36 קיבל את נבחרת גרמניה וייצב אותה לקראת היורו הביתי. לפני מספר שבועות הוא האריך את החוזה בהתאחדות, ובכך טרק את הדלת בפני המועדון שהתעניין באפשרות להשיב אותו.
לאור הנטייה הידועה של באיירן לשתות מהיריבות בצמרת את הכוכבים, לא מפתיע ששם נוסף שעלה על הפרק היה צ'אבי אלונסו, שעשה לבאיירן בית ספר בדרך לזכייה ההיסטורית של לברקוזן באליפות. אבל הספרדי, שהיה מבוקש מאוד גם בליברפול, הפתיע כאשר הודיע שאין לו כוונה לעזוב את הפרויקט היפה שהתחיל בו.
5 צפייה בגלריה
יזכו אולי בצ'מפיונס ויישארו עדיין ללא מאמן? שחקני באיירן
(צילום: Ian Kington / IKIMAGES / AFP)
הימים האחרונים היו כבר מטורפים בהקשר הזה, וכמעט כל כמה שעות יצא שם חדש שעל פי הדיווחים דחה את המועדון. אם לא נגלסמן, אז באיירן ניסתה למצוא את התשובה בהתאחדות אחרת, אבל מאמן נבחרת אוסטריה רלף רנגניק הודיע בפומבי שהוא מתכוון להישאר בתפקידו, וכך עוד מועמד יצא מהתמונה; סבסטיאן הנס משטוטגרט, הפתעת העונה בגרמניה, סירב בנימוס ואמר: "אני בטוח שבאיירן תמצא מישהו טוב"; הבוס הגרמני של בנפיקה, רוג'ר שמידט, נראה כמו שידוך טבעי, אבל כאשר הכדור ברולטה נחת על שמו, הוא אמר בפומבי שהוא לא פנוי; ז'ולן לופטגי, שהידרדר מאז ימי נבחרת ספרד וריאל מדריד, יכול היה לקבל דרך חזרה לטופ האירופי, ושלשום ניסתה לפנות אליו ברגע האחרון לפני שיחתום בווסטהאם. הוא בחר בלונדון; האחרון בינתיים, אונאי אמרי שלוקח את אסטון וילה לצ'מפיונס, לא היה מעוניין בהצעה.
כל השמות האלה ממש תוך שבועיים. זה חריג, חסר תקדים ברמה הזאת, לא יאמן כשמדובר במועדון כמו באיירן מינכן שאמור להיות הפסגה. אריק טן האח, שנמצא בדרך החוצה ממנצ'סטר יונייטד, הוא השם הבא שאמור לקבל פנייה, ואולי דווקא לו זה יקרוץ בניסיון לשקם את הקריירה.
הפרסומים בנוגע לסירוב של אמרי הם אלו ששופכים אור יותר מכל על שורש הבעיה. כוחם התקשורתי של ראשי המועדון הולך וגובר משנה לשנה, ולמאמנים בשוק אין רצון להיכנס לאותה תסבוכת בה התבוססו חבריהם, ולעבוד במציאות בה כל חילוף לא נכון או תוצאה מאכזבת מובילים לשורת התבטאויות פומביות לא נעימות. באירופה נטען כי אמרי איבד את החשק לאור מקרים כמו הסכסוך המתוקשר בין טוכל לנשיא הכבוד של באיירן, אולי הנס, שהכריז כי המאמן לא מסוגל לקדם צעירים. הנס גם היה זה שהבהיר בשנה שעברה, אחרי שהמנכ"ל אוליבר קאן והמנהל המקצועי חסן סליהמידז'יץ' נשלחו הביתה, כי "האווירה בחדר ההלבשה קטסטרופלית".
נראה שהפיטורים של השניים היו צעד נכון של באיירן – קאן היה אבוד בתפקיד, וסליהמידז'יץ' בעל יחסי האנוש הגרועים עשה טעויות קריטיות בבניית הסגל, במיוחד הכישלון במציאת מחליף מיידי לרוברט לבנדובסקי. אבל גם למחליפים לא קל: המנכ"ל החדש, יאן־כריסטיאן דריזן, עקץ את טוכל על הישגי הקבוצה והסתבך בביקורות של אוהדים וארגוני זכויות אדם בגלל שיתוף הפעולה המסחרי של המועדון עם רואנדה; המנהל הספורטיבי כריסטוף פרוינד עוד לא הטביע את חותמו בשוק; המנהל המקצועי המוערך מקס אברל, שהצליח במנשנגלדבאך ובלייפציג ומונה רק בפברואר, כבר נשמע מיואש מהשאלות על המאמן הבא: "כל עיתון בעולם יודע שיש לנו משימה להשלים. זה מה יש. למדתי בחיים כשדלת אחת נסגרת, דלת אחרת שלא ידעת עליה נפתחת".
אם חוזרים לאמרי, היבט נוסף שהפריע לו בבאיירן הוא חוסר היכולת לשלוט בסגל. המאמן הספרדי רצה לקבל את סמכויות בבניית הקבוצה, וגם אם לא מדובר בכוח מוחלט, להיות מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות, אבל בבאיירן מעדיפים שחלוקת הכוחות תשאיר אותו יותר כמנהל משחק, בזמן שהמנהלים המקצועי והספורטיבי מקבלים את ההחלטות בכל הנוגע לרכש. למרות הכוח שיש למנהלים המקצועיים באירופה, המאמנים לא רוצים להיות דמויות פאסיביות, ואמרי הבין לפי הדיווחים שלא יזכה למספיק שליטה.
שאלה של סגנון
מי שמגיע לבאיירן מתמודד עם אתגר רציני נוסף, הכוח העצום של השחקנים. מנואל נוייר, תומאס מולר וג'ושוע קימיך אינם רק שחקנים ותיקים, אלא מנהיגים נדירים בחוזקם שכבר ראו הכל בבאיירן ובנבחרת גרמניה. לטוכל לא היה קל להסתדר עם שני האחרונים, שהובילו את המחנה שנגדו בחדר ההלבשה.
בין אם יעלה הערב לגמר האלופות ובין אם לא, טוכל מעולם לא התאים לבאיירן. הסגנון שלו לא שוטף והתקפי כפי שהבוסים של באיירן דורשים לראות. הוא דווקא לא פסל את האפשרות שיישאר בסופו של דבר, אבל זה לא ממש תלוי בו. עם איך שריאל מדריד משחקת, המשחק הערב גם לא תלוי בבאיירן.
פורסם לראשונה: 01:30, 08.05.24
