בדרום-מערב גרמניה, לא רחוק מהגבול עם צרפת, שוכנת העיירה הקטנה אלברסברג. אין בה אפילו תחנת רכבת, מתגוררים בה כ-13 אלף בני אדם, ובמשך שנים הכדורגל המקומי היה רחוק מאוד מהבמה המרכזית. אלא שבשבת הפכה העיירה לנקודת עניין עבור חובבי הכדורגל בגרמניה כולה, כאשר קבוצתה, אס.וי אלבסברג, שיחקה לראשונה בתולדותיה בבונדסליגה - ואף ניצחה.
ואם עצם ההופעה בליגה הבכירה לא הספיקה, אלברסברג כבר סיפקה הצהרה משמעותית: היא ניצחה 2:3 את באייר לברקוזן, אלופת גרמניה ב-2023/24, במשחק שבו הוליכה כבר 0:3. קבוצה שרק לפני כמה שנים שיחקה בליגות האזוריות הגיעה לבכורה בליגה הבכירה - ונראתה כאילו היא שייכת לשם.
המאמן וינסנט וגנר כבר הגדיר את המשימה שעומדת בפני קבוצתו העונה כ"מסע למאדים". אבל אם יש דבר שאלברסברג הוכיחה בשנים האחרונות, זה שהיא יודעת לעשות את הבלתי צפוי.
"זה אולי נשמע כאילו העלייה שלנו הייתה מסע מטורף, אבל בכל שלב דאגנו שהבסיס יהיה יציב לפני שבנינו את השלב הבא", הסביר המנהל הטכני יוזף ולצמולר. "עשינו את זה צעד אחר צעד. זה לא הרגיש כמו אגדה עבור האנשים כאן, כי הם מאוד חזקים בקבלת החלטות וברורים מאוד לגבי הדרך שבה הם רוצים לשחק והדרך שבה אנחנו רוצים להתנהל כמועדון. זה כל הקסם, אבל לצד זה יש המון עבודה קשה".
שלוש עליות בחמש שנים
המספרים מספרים את הסיפור טוב מכל דבר אחר: בתוך חמש שנים בלבד טיפסה אלברסברג מהליגה הרביעית בגרמניה ועד לבונדסליגה, עם שלוש עליות ליגה.
עליות מהירות של מועדונים קטנים אינן תופעה בלתי מוכרת בכדורגל האירופי. רקסהאם, למשל, עשתה בשנים האחרונות דרך מרשימה מהליגות הנמוכות באנגליה ועד לצ'מפיונשיפ. אלא שבמקרה של אלברסברג, אין מאחוריה בעלי הון שהזרימו סכומי כסף עצומים. היא נאלצה למצוא דרך אחרת.
אחד האנשים המרכזיים במהפכה היה אולה בוק. שחקן עבר ששיחק בעצמו בליגות הנמוכות בגרמניה, בוק הצטרף למועדון ב-2017 בתפקיד סקאוט, וכבר שנה לאחר מכן מונה למנהל הספורטיבי. המומחיות שלו הייתה לזהות שחקנים צעירים מוכשרים ולהעניק להם במה שבה יוכלו להתפתח ולהפוך לשחקנים משמעותיים.
אחד מהם היה ניק וולטמאדה. החלוץ הגיע לאלברסברג בהשאלה מקבוצת המשנה של ורדר ברמן ב-2022, כבש 10 שערים בעונה, ובהמשך עבר לשטוטגרט. בקיץ 2025 כבר נמכר לניוקאסל תמורת 69 מיליון ליש"ט – סכום שיא עבור המועדון האנגלי.
העבודה של בוק לא נעלמה מעיני המועדונים הגדולים. באפריל האחרון הוא מונה למנהל הספורטיבי של דורטמונד, כאשר במועדון הדגישו במיוחד את יכולתו לזהות ולפתח שחקנים צעירים ולייצר מהם ערך. אלא שגם לאחר עזיבתו, אלברסברג לא מתכוונת לשנות את השיטה.
"לא נעשה שום דבר שונה", הבהיר ולצמולר. "הזהות נשארת אותה זהות, והיא בנויה על שלושה עקרונות מרכזיים: הראשון הוא להיות אמיצים, השני להיות אינטנסיביים והשלישי להיות חכמים". לדבריו, מדובר בפילוסופיה שאמורה ללוות את המועדון גם מול הקבוצות הגדולות ביותר בגרמניה. "כשתראו אותנו משחקים, תראו שאנחנו רוצים שחקנים עם אינטנסיביות גבוהה. זה יישאר כך לתמיד".
גם וגנר מאמין שהפערים הכלכליים והתשתיתיים לא בהכרח חייבים לקבוע את התוצאה על הדשא. "עבורנו, הבונדסליגה מרגישה לפעמים כל כך רחוקה", אמר לפני משחק הבכורה. "אבל אם שמים בצד את התשתיות ואת הכסף ופשוט מתמקדים בכדורגל, באופן מצחיק אנחנו כבר מצליחים לעמוד בקצב".
אלברסברג השקיעה בקיץ בהכנות אינטנסיביות, חיזקה את הסגל ככל שיכלה והצליחה לשמור על מרבית השחקנים שרצתה להשאיר. "הקבוצה מוכנה לבונדסליגה", הכריז וגנר.
גם אם המשימה להישאר בליגה נראית כמעט בלתי אפשרית, האוהדים כבר נהנים מכל רגע. אלברסברג הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי העיירה, וההצלחה על המגרש שינתה גם את הרחובות שמחוץ לו. "מה שקרה כאן בשנים האחרונות היה יוצא דופן עבור העיירה", סיפר ולצמולר. "כשאתה הולך או נוסע ברחובות, אתה רואה דגלים של אלברסברג בכל מקום. אתה רואה אנשים עם כובעים או חולצות של הקבוצה, וזה גורם לכולנו להיות גאים מאוד. אני מרגיש שהמועדון הוא חלק מהחיים של האנשים כאן".







