משחק אחד, תשעה שערים ואינספור רגעים בלתי נשכחים: פ.ס.ז' ניצחה אתמול (שלישי) 4:5 את באיירן מינכן במשחק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות - מפגש שכבר נכנס לפנתיאון של הכדורגל האירופי. זה היה חצי הגמר הפורה ביותר מאז עונת 1959/60, ולא בזכות תחכום טקטי יוצא דופן, אלא בשל משחק התקפה אדיר של שתי קבוצות נהדרות.
אלופת אירופה המכהנת מצאה את עצמה בפיגור במחצית הראשונה, אך הצליחה להפוך ל-2:5 מרשים שנראה היה כמו כרטיס כמעט בטוח לגמר בבודפשט. אלא שהגרמנים לא ויתרו, צימקו ל-5:4 והשאירו את ההתמודדות פתוחה לחלוטין לקראת הגומלין במינכן ביום רביעי הבא. מאמן פ.ס.ז’, לואיס אנריקה, התקשה להסתיר את ההתלהבות: "זה היה מדהים. אני חושב שזה המשחק הכי טוב שאימנתי בקריירה שלי. היה בו קצב מדהים, ניסיון לשחק כדורגל התקפי ולהראות איכות. אני חושב שכולם נהנו לצפות במשחק, ושמח כי גם ניצחנו".
הפתיחה הייתה סוערת כבר מהדקות הראשונות, כששתי הקבוצות הציגו תצוגת תכלית התקפית. הארי קיין העלה את באיירן ליתרון בפנדל, אך חביצ'ה קברצחליה השווה מיד. שערים נוספים של ז'ואאו נבש ומייקל אוליסה שמרו על שוויון, עד שעוסמאן דמבלה קבע 2:3 מהנקודה הלבנה רגע לפני ההפסקה.
גם המחצית השנייה לא אכזבה. פ.ס.ז’ המשיכה להסתער והגדילה ל-2:5, שוב בזכות קברצחליה ודמבלה, אך באיירן הראתה אופי. שערים של דאיו אופמקאנו ולואיס דיאס החזירו אותה למשחק והשתיקו זמנית את הקהל בפריז. לואיס אנריקה הודה: "אני מאמן יותר מ-15 שנה, וזה היה המשחק הכי מרגש. חשוב להראות שככה צריך לשחק כדורגל. נכון, כמאמן אתה לא שמח לספוג ארבעה שערים, אבל אני שמח כי ניצחנו".
גם הפרשנים התקשו להישאר אדישים. "אני לא מפסיק לחייך מהמשחק הפתוח והמטורף הזה”, אמר אלן שירר. "זה אחד המשחקים הגדולים שהייתי בהם. שתי קבוצות שמאמינות שהן יכולות לכבוש יותר מהיריבה".
"תשאלו את השוערים אם הם היו מרוצים"
המשחק קבע שיאים נוספים: לראשונה בתולדות חצי גמר אירופי, שתי הקבוצות כבשו לפחות ארבעה שערים כל אחת, וגם לראשונה שתי קבוצות עברו את רף 40 השערים בעונה אחת בליגת האלופות. אך לצד המחמאות להתקפות, עלו גם שאלות לגבי ההגנות. מאמן באיירן, וינסנט קומפאני, הבהיר: "סבלנו אבל היינו מסוכנים. חמישה שערי חוץ בליגת האלופות בדרך כלל מעיפים אותך, אבל המצבים שלנו גרמו לנו להאמין. ראיתי הרבה הגנה טובה היום, אבל זה משחק של פרטים קטנים - או שאתה נכנס עד הסוף למאבקים, או שאתה נסוג. באמצע זה לא עובד ברמה הזו".
גם הארי קיין יודע שהסיפור רחוק מסיום: "היו תשעה שערים, אבל יש רק הבדל של גול אחד בינינו. עכשיו אנחנו נוסעים לאליאנץ ארנה, והכול תלוי מי ינצל את הרגעים שלו. יש הרבה גאווה בחזרה ל-5:4, כי נלחמנו עד הסוף ואני חייב להחמיא גם לשחקני ההגנה".
חלוץ העבר וויין רוני בחר בגישה ביקורתית יותר: “אני אוהב את הארי קיין, אבל אין מצב שהוא יכול להחמיא להגנה שלו. ההגנה של שתי הקבוצות הייתה ממש רעה, אני חושב שהוא פשוט צנוע". גם קלארנס סידורף סיכם מזווית אחרת: "תשאלו את השוערים אם הם היו מרוצים מהתוצאה. ראינו קבוצות כמו ארסנל שמסיימות הרבה משחקים ללא ספיגה וזה עושה את ההבדל. אם יש קבוצה שיכולה לקחת את התואר, זו יכולה להיות היא".
"פעם ההגנה הייתה אמנות והיא חייבת להיות חלק מהמשחק. בלי זה אי אפשר לזכות במפעל הזה. פ.ס.ז’ כבשה חמישה שערים מול אחת הקבוצות הטובות בעולם, אבל בגמר הם עלולים לצפות מהבית כי הם נתנו לבאיירן יותר מדי מצבים לכיבוש", המשיך סידורף.
לקראת הגומלין במינכן, ברור דבר אחד: אף אחת מהקבוצות לא מתכוונת לשנות את ה-DNA שלה. קפטן פ.ס.ז’, מרקיניוס, הבטיח: "אני חושב שגם בשבוע הבא זה יהיה משחק משוגע - כי אלו שתי קבוצות שרוצות לכבוש. אנחנו צריכים להגיע עם אותה מנטליות ואישיות כדי לעשות שוב עבודה מדהימה. כל אוהד כדורגל אוהב משחק כזה".
"ערב של טירוף היסטורי"
גם בתקשורת העולמית לא נשארו אדישים. בסקיי ספורטס הבריטי הגדירו זאת כ"אחד המשחקים הכי מושלמים", כאשר הפרשן דקלן אולי הוסיף: "לא הייתה הצלה אחת לאף אחד מהשוערים. זה קצב שאי אפשר לדמיין. זה פשוט מטורף. זאת תוצאה של כדורסל. זה משחק שובר שיאים". ב"אס הספרדי" המשיכו באותו קו: "ערב של טירוף היסטורי. אי אפשר לבקש משהו כזה. שלושת השחקנים הכי טובים בעולם יחד על הדשא. השוערים שקופים. יש משחקים ברמה גבוהה - ויש את המשחק הזה".
"טוטאל פוטבול": שער ה"ל'אקיפ"
ב"מארקה" כבר התפייטו: "זה המשחק הטוב ביותר שנראה בימי חיינו. קפצנו על הספה בכל רגע, אוהדים חלמו שהקבוצה שלהם תשחק ככה. מזל שיש עוד משחק - שיא השערים לשני מפגשים בליגת האלופות ייפול". ב"ל'אקיפ" הצרפתי בחרו לשער את הכותרת "טוטאל פוטבול", וכוכב העבר האגדי של הנבחרת תיירי הנרי הצטרף לחגיגה: "אנחנו אומרים שקבוצות לא לוקחות סיכונים, שחקנים מפחדים להפסיד. המשחק הזה יכול לחרפן אותך מבחינה הגנתית, אבל לא אכפת לי - הוא היה הכל חוץ ממשעמם".
